א. התחום הדמוגרפי - דלדול דמוגרפי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל

בעקבות המרד התמעטה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. כרבע מהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל נהרגה במרד, כאשר עיקר האבדות נגרמו בגליל ובאזור ירושלים. בנוסף לכך, שבויים רבים הוגלו ונמכרו לעבדות מחוץ לארץ ישראל. גם לאחר המרד, היהודים עדיין היוו רוב בארץ ישראל

ב. התחום הכלכלי - חורבן כלכלי

· שיתוק כלכלי - בגליל ובעיקר באזור יהודה וירושלים, נחרבו ערים ועיירות, והחקלאות נפגעה קשות עקב שריפת שדות ומטעים והרג או הגליית החקלאים במהלך דיכוי המרד

· הפקעת אדמות ומיסוי כבד - הרומאים הפקיעו אדמות מיהודים. חלק מהאדמות נמכרו מחדש ליהודים וחלק מהם נמכרו לבעלות זרה. היהודים נאלצו לחיות על אדמותיהם כאריסים מרוששים – נאלצו לשלם דמי אריסות כבדים ביבול או בכסף, מס קרקע כבד, מס גולגולת ועבודות כפייה. בנוסף, על כל יהודי האימפריה הרומאית הוטל תשלום "המס היהודי", מס של שתי דראכמות לטובת אחזקת מקדש יופיטר ברומא אשר החליף את תרומת מחצית השקל לבית המקדש בירושלים

ג. התחום הרוחני – דתי חורבן בית המקדש

בית המקדש השני היווה במשך כ – 600 שנות קיומו (515 לפנה"ס – 70 לסה"נ) את המרכז הדתי והלאומי של העם היהודי בארץ ובעולם. לחורבן בית המקדש וחוסר היכולת לבצע את המצוות הקשורות בו היו השפעות על החברה היהודית, בכך חוסלה למעשה הנהגתו הדתית והמדינית של העם וכן בוטלה עבודת האלוהים כפי שהייתה מקובלת עד אז

· אווירת ייאוש - שריפת בית המקדש גרמה לתחושת אבל וייאוש, שכן התפיסה העממית הייתה שאלוהים יגן על ירושלים ועל בית המקדש, לא יניח לרומאים להחריבם ושהצבא הרומאי יובס בקרב על ירושלים. חורבן בית המקדש יצרה תחושה של נתק בין אלוהים לבין העם ושללא בית המקדש אין תכלית לקיום העם

· ביטול עבודת הקודש בבית המקדש - בעקבות חורבן בית המקדש, נפסקה העלייה לרגל לבית המקדש ובוטלה עבודת הקרבת הקורבנות לאלוהים, וכך הופסק כל הפולחן הדתי בבית המקדש, אשר עד אז נחשב לדבר העיקרי בדת היהודית. עקב כך נוצר חלל בפולחן הדתי וחוסר ידיעה כיצד להמשיך לקיים חיים יהודיים

· התמוטטות מוסדות ההנהגה הדתית – הכהונה והסנהדרין - חורבן בית המקדש הביא לפגיעה קשה בכוחה של שכבת הכהונה, אשר הנהיגה את העם, התפרנסה מעבודת המקדש ושאבה את כוחה משליטתה עליו. בנוסף, בוטל מוסד "הסנהדרין" שמקום מושבו היה בבית המקדש. העם היהודי נשאר ללא סמכות עליונה בענייני דת ומשפט

· פגיעה במעמדה של ירושלים כמרכז דתי – לאומי - חורבן ירושלים ובית המקדש גרמו לפגיעה קשה במעמדה של העיר כמרכז דתי – לאומי של העם היהודי כולו. נפסקה העלייה לרגל של יהודים ברחבי העולם אל העיר, תרומת "מחצית השקל" לבית המקדש הופסקה. ירושלים הפסיקה למלא תפקיד פעיל של מרכז דתי ולאומי והפכה רק לזיכרון היסטורי משותף של בני העם היהודי

ד. התחום החברתי – היעלמות של מעמדות חברתיים

חורבן בית המקדש הביא לפגיעה קשה בכוחה של שכבת הכהונה, אשר הנהיגה את העם, התפרנסה מעבודת המקדש ושאבה את כוחה משליטתה עליו. בלי בית המקדש, איבדה שכבת הכהונה גם את כוחה הכלכלי וגם את מעמדה כקבוצת הנהגה ומשרת הכהן הגדול בוטלה. החורבן הכלכלי שגרם המרד פגע במשפחות העשירות - עשירים רבים התרוששו והפכו לעניים. לעומת זאת, התחזקה השפעת חכמי הדת, "הפרושים", אשר שאבו את סמכותם מבקיאותם בתורה והפרשנות שנתנו לה