הסיבות לניצחון הרומאים

המרד הגדול החל בשנת 66 לספירה, ונמשך 4 שנים. הוא הסתיים בתבוסה גדולה של היהודים. הרומאים הצליחו להשתלט על הגליל ועל יהודה כולה ולבסוף על ירושלים. לאחר מצור ממושך, הרומים ניפצו את חומות ירושלים, ובט' באב החריבו את המקדש. לאחר מכן חיסלו את המתנגדים בכמה מבצרים האחרון שבהם היה מצדה. הסיבות לניצחון הרומאים

א. עדיפות צבאית רומאית

הצבא הרומאי נהנה מעדיפות על פני הצבא היהודי

כמות - לרשות הרומאים עמדו כוחות הצבא הרומאי שחנו ביהודה, כוחות רבים שחנו בארצות הסמוכות וגם כוחות עזר נאמנים של האוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל. לעומתם היהודים לא נהנו מתמיכת גורמים חיצוניים. היהודים ידעו שלרומאים יש עדיפות כמותית ולכן העדיפו להילחם מתוך מבצרים ולא להסתכן בקרבות בשטח פתוח

מקצועית - הצבא הרומאי היה בעל ניסיון צבאי, צבא מקצועי שחייליו היו מאומנים ומצוידים היטב בניגוד לצבא היהודי שהורכב ממתנדבים חסרי ניסיון

ב. הפילוג במחנה היהודי

המחנה היהודי היה מפולג בין מתונים שלא האמינו בהצלחת המרד וסירבו להצטרף אליו (ציפורי, טבריה), לבין מספר קבוצות של קנאי דת קבוצות אלו ניהלו ביניהן מלחמת אחים אכזרית על השליטה בירושלים, אשר החלישה את יכולת המורדים להגן בהצלחה על העיר כנגד מצור רומאי. לוחמים נהרגו ואסמי מזון הועלו באש

ג. מדיניות הרומאית לדיכוי המרד

הצבא הרומאי הפעיל מדיניות נכונה שעזרה לדיכוי המרד

הרומאים לא זלזלו במורדים, ריכזו בארץ צבא גדול והעמידו בראשו מצביא מנוסה בשם אספסיאנוס

הצבא הרומאי ריכז כוח עצום לכיבוש כל אחד מהערים המורדות ולא פיצל את כוחו

הצבא הרומאי שמר על השקט בזמן מלחמת האחים בירושלים, אפשר למורדים להתיש עצמם ורק לאחר סיום מלחמת האחים פעל לכיבוש העיר