סיפור המאבק במצדה

ירושלים נחרבת בשנת 70 לספירה וקומץ של יהודים בורח אל המדבר למצדה

מצדה הוא מבצר אדיר בעל חומה, מגדלים וארמונות. כאשר קבוצת מורדי ירושלים הגיעו למבצר מצדה הם בנו עליו בית טהרה, בית כנסת וניהלו על ראש ההר חיי קהילה עצמאיים. מסוף שנת 72 לספירה פנו הרומאים לכבוש את מבצר מצדה. הם הטילו על המקום מצור ואנשי מצדה לא יכלו לרדת למטה. היו כאלף יהודים נצורים. הרומאים הביאו לרגלי מצדה צבא בן כ – 10,000 חיילים. המצור נמשך מספר חודשים והיהודים לא נכנעו. הרומאים לא יכלו לטפס על המצוק כי ליהודים היה יתרון אסטרטגי של גובה. בנוסף, הרומאים סבלו ממחסור חמור במים ולא הבינו כיצד יתכן שליהודים על ההר יש שפע של מים להמשיך להתקיים

בשלב מסוים הרומאים מכינים תוכנית לעליה להר. הם בונים סוללת עפר ועליה איל ניגוח להבקעת שערי החומה. היהודים הבינו שהם הובסו. כאשר מבין אלעזר בן יאיר, מנהיג הקנאים שהתבצרו במצדה, שניצחון הרומאים קרב, הוא מכנס את הנצורים ונושא בפניהם נאום במטרה לשכנע אותם כי המוות בהתאבדות היא הדרך הנכונה מכל הדרכים במצב אליו נקלעו כאשר הצליחו לבסוף הרומאים לפרוץ למצדה הם מצאו גופות של 1000 איש והם לא יכלו לשמוח את שמחת ניצחון הכיבוש כי הם לא יכלו לשבות את המורדים

אנחנו יודעים על הסיפור מפני שככל הנראה נוצרו בחיים שתי נשים וחמישה ילדים והם סיפרו את הסיפור