דרכי הלחימה של היהודים בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי" המרד בגטאות
ידיעות על רצח יהודים החלו להגיע בקיץ 1941 , אולם היהודים פרשו את הידיעות האלה כרצח מקומי או כחלק מהמלחמה . בתחילת 1942 היו יהודים שהבינו שהרציחות האלה אינן עניין מקומי אלא חלק מתוכנית של גרמניה הנאצית להשמיד את היהודים . כתוצאה מכך היהודים , בעיקר חברי תנועות הנוער , מתחילים להתארגן כדי להלחם בנאצים
מי היו המורדים
המורדים היו בעיקר צעירים חברי תנועות הנוער . הם היו הראשונים שהבינו שרצח היהודים אינו עניין מקומי אלא תוכנית של גרמניה הנאצית להשמיד את כל היהודים
מה היו מטרות המורדים
המורדים ידעו שבלחימה שלהם בנאצים אין סיכוי לנצח . הם לא יוכלו להציל את העם היהודי וגם לא לנצח את הגרמנים לכן מטרותיהם היו –
נקמה – לנקום בגרמנים על כל מה שהם עשו לעם היהודי ולבני משפחותיהם
מוות בכבוד – המורדים ידעו שהאפשרות העומדת בפניהם היא מוות
לשמש דוגמה – המורדים רצו לשמש דוגמה לדורות הבאים ובעיקר לתנועות הנוער הציוניות . הם רצו למות כאנשים חופשיים
שנלחמו והיו נאמנים לדרך שלהם
קשיי ההתארגנות , לבטים ודילמות של המורדים
התארגנות ונשק – הגטו היה סגור ותחת פיקוח צמוד לכן היה קשה להתארגן ולהתאמן בתוך הגטו. מקום הלחימה בגטו היה שטח בנוי סגור המוקף באויב . למעטים מבין המורדים היה ניסיון צבאי . הם נאלצו להשיג כלי נשק בכוחות עצמם ע"י קנייתו בשוק השחור או ע"י ייצור עצמי . הם הצליחו להשיג נשק מועט וישן שכלל אקדחים , רימונים , מוקשים ומעט רובים . בנוסף קשה מאוד היה לקבוע את העיתוי למרד . המרידות החלו בדרך כלל כאשר הוחלט על פינוי סופי של הגטו ולכן העיתוי לא היה ידוע מראש והוכתב ע"י הנאצים
סיוע ועזרה – המורדים כמעט ולא קבלו עזרה מגורם חיצוני . הכוח שיכל לעזור להם היה המחתרת הפולנית שנלחמה בנאצים המורדים פנו למחתרת הפולנית אולם היא הגיבה בהתרחקות ובשלילה . למחתרת הפולנית היו מטרות משלה – היא רצתה להילחם בגרמנים בשלב מאוחר יותר ואילו היהודים רצו להילחם מיד
מקום המרד – בגטאות מסוימים היה ויכוח לגבי מקום המרד, האם למרוד בגטו או לברוח ליער ולהצטרף לפרטיזנים ושם להילחם בגרמנים. התומכים בלחימה בגטו טענו שהיהודים צריכים להילחם בגטו כי זה המקום שבו סבל העם היהודי, אם הם יצאו ליער להצטרף לפרטיזנים ולהילחם בגרמנים ללחימה שלהם לא תהיה משמעות כיהודים . לעומתם התומכים בלחימה ביער טענו שללחימה בגטו אין סיכוי וזהו בעצם התאבדות . ביער יש אפשרות לברוח , להתחבא ומה שחשוב זה להישאר בחיים – בגטו אין לאן לברוח .
ייחודו של מרד גטו ורשה
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של היהודים בזמן השואה מול הכוחות הנאצים. כשהגיעו ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במזרח ובמחנה ההשמדה חלמנו, הבינו יהודי הגטו כי הם עומדים בפני השמדה. באווירה זו נוצרה בגטו ורשה הנהגה יהודית חליפית להנהגת היודנראט. הייתה זו הנהגה צעירה שהרצון לשמור על כבודם ולמות תוך מאבק והתנגדות הניע את פעולותיהם.
האקציה הראשונה מגטו ורשה נערכה ב-22 ליולי 1942, ביום זה נלקחו מהגטו 300,000 יהודים, כאשר מרביתם נלקחו למחנה ההשמדה בטרבלינקה. לאחר מכן נותרו בגטו כ-60,000 יהודים. היהודים שנשארו, הבינו כי הם הבאים בתור ודבר זה יחד עם תחושת התסכול, כי הם לא נלחמו על חיי קרובי משפחתם, הניע אותם להתארגן למרד לקראת האקציה הבאה.
במספר גטאות התנהלו מאבקם ומרידות . המרד בגטו ורשה , בו השתתפו כ 800 לוחמים יהודים גרם לגרמניה אבידות ואילץ אותם להפעיל כוחות גדולים . המרד התנהל במשך ארבעה שבועות. המייחד את מרד גטו וורשה –
א. מרד כללי – בשונה ממרידות בגטאות אחרים , במרד בגטו ורשה תמכו כל תושבי הגטו שנשארו לאחר הגירושים . כל תושבי הגטו
השתתפו במרד גם באופן שבו לא נענו לקריאת הגרמנים ולא התייצבו לשילוחים ע"י כך שהתחבאו בבונקרים . הם הכינו את הבונקרים במשך כמה חודשים , הכינו אספקת מצרכים רפואיים , מים ומזון למשך זמן רב. כאשר הגרמנים נכנסו לגטו הם מצאו את העיר ריקה כאשר מולם עומדים מאות לוחמים עם נשק וכלל תושבי הגטו מתחבאים בבונקרים. הגרמנים נאלצו לכבוש בונקר אחר בונקר כאשר יושבי הבונקר מסרבים לצאת
ב. עמדת הלוחמים – הלוחמים בגטו ורשה לא הכינו להם דרך נסיגה והם גם לא תכננו דרך לחימה אחרת מחוץ לגטו . המחתרת הפולנית ניסתה לשכנע את הלוחמים לעזוב את הגטו זמן קצר לפני המרד ולעבור ליערות . הלוחמים סרבו לעזוב מתוך רצון להילחם בקרב
ג. מרד עירוני - המרד בגטו ורשה היה המרד העירוני הראשון נגד הנאצים באירופה