בועידת לונדון שהתקיימה בראשית 1947 השתתפו הבריטים ונציגים ערבים בלבד הוצגה תוכנית בווין החדשה . בווין הציע כי בריטניה תמשיך לשלוט כנאמנה מטעם האו"ם חמש שנים נוספות ובתקופה זו יוקמו אזורים אוטונומיים והודים וערבים אשר יפעלו תחת המכות של הנציב העליון הבריטי . 96 אלף יהודים יורשו לעלות במשך שנתיים והסוכנות היהודית תפורק .שני הצדדים הערבים והיהודים דחו את ההצעה
בפברואר 1947 הודיע בווין כי בכוות ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל להכרעת האו"ם . הסיבות לכך
בווין רצה לקבל אישור להמשך מנדט בריטי . על פי החוק הבינלאומי היה על בריטניה לקבל ייפוי כוח מחודש מן האו"ם על המשך המנדט בארץ
בווין היה זקוק לתמיכת ארה"ב בכדי לכפות הסכם על הצדדים והאמין כי יוכל להשיג תמיכה זו באמצעות האו"ם
בווין האמין שבריטניה צריכה לעזוב את ארץ ישראל אך השאלה הייתה כיצד לעשות זאת מבלי לפגוע ביחסים ובקשרים עם המדינות הערביות . בווין רצה לצאת מן הסבך הארצישראלי ולשמור על האינטרסים הבריטים באזור. כלומר לצאת מבלי שהדבר ישפיע על קשריה הטובים של בריטניה עם הערבים. בווין לא רצה בחלוקה משום שהיה ברור לו שהערבים יפנו את זעמם על בריטניה
בווין היה מודע למלחמה הקרה ורצה לנצל את המצב בכדי למשוך את ארה"ב לצד בריטניה במאבק על ארץ ישראל . בריטניה רצתה להרוויח זמן, בווין חשב כי עקב "המלחמה הקרה" האו"ם לא יוכל להגיע לפתרון מוסכם, ואז יאלץ האו"ם לבקש מבריטניה להמשיך את המנדט בארץ ישראל עם סמכויות נרחבות יותר ועזרה כספית שיאפשרו הבטחת שלטונה באזור
בריטניה הגיעה למסקנה שלא כדאי לה להמשיך להחזיק במנדט על ארץ ישראל ממספר נימוקים
א. הביקורת הציבורית בבריטניה ובדעת הקהל העולמית על עמדת הבריטים כלפי המעפילים, פליטי השואה
ב. עול הכספי עכב החזקת צבא בריטי בארץ. עלויות החזקת הצבא היו גבוהות וגדלו ככל שהחריף העימות
ג. אכזבה מחוסר הנכונות של ארצות הברית להתערב בעימות
ד. הפגיעה של האצ"ל והלח"י בבריטים
ה. ההחלטה הבריטית לצאת מהודו . השליטה על ארץ ישראל חשובה כי באמצעותה הבטיחה לעצמה את הדרך להודו
הדיון בשאלת ארץ ישראל בעצרת האומות המאוחדת החל כאשר "המלחמה הקרה" בין ברה"מ וארה"ב הייתה כבר בעיצומה. שבועות קודם לכן פרסם הנשיא טרומן את תוכניתו "דוקטרינת טרומן" שהציעה עזרה לכל מדינה שחשה מאוימת ע"י כוח חיצוני. בתקופה זו התהווה "מסך הברזל" בין אירופה המזרחית לבין אירופה המערבית
הדיון באו"ם בשאלת ארץ- ישראל
כאשר הועלתה שאלת ארץ ישראל לראשונה בפני האו"ם , מנתה העצרת 57 מדינות חברות , מתוכן שש מדינות ערביות , מצרים , סוריה , עירק , לבנון , סעודיה ותימן . המדינות נחלקו לכמה גושים : הגוש המזרחי בהשפעת ברה"מ , הגוש המערבי בהשפעת ארה"ב , הגוש האסיאתי בהשפעת הודו והגוש הלטינו – אמריקאי שהיה נתון להשפעת הוותיקן אשר התנגד להקמת מדינה יהודית . הדיון החל מסוף אפריל 1947 ונמשך עד 15 במאי 1947
השלב הראשון - במושב ברה"מ הצהירה בתמיכה פרו – ציונית והוחלט על הקמת ועדת חקירה מטעם האו"ם לענייני ארץ ישראל - אונסקו"פ
עצרת האו"ם החליטה להקים ועדת חקירה מטעם האו"ם לענייני ארץ-ישראל אונסקו"פ, אשר תחקור את שורשי הבעיה בין היהודים הערבים והבריטים ותמליץ על פתרון לבעיית ארץ ישראל
השלב השני – באוגוסט 1947 בתום עבודתה המליצה הועדה על חלוקתה של ארץ-ישראל לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית. הועדה העבירה את ההצעה לעצרת האו"ם
השלב השלישי – העצרת צריכה לאשר את הצעת הועדה לחלוקת הארץ לשתי מדינות עצמאיות
המתח הגיע לשיאו בכט' בנובמבר 1947 המועד בו התקיימה ההצבעה
השלב הראשון – הקמת ועדת חקירה אונסקו"פ והצהרת גרומיקו
אפריל – מאי 1947 – בועדת החקירה השתתפו 11 מדינות והיא הוסמכה לחקור את בעיית ארץ ישראל ואת בעיית הפליטים היהודים באירופה ולהציע הצעות לפתרון
במושב נשא נציג ברה"מ באו"ם נאום בו הביע את תמיכת ברה"מ במציאת פתרון בארץ ישראל למצבו הקשה של העם היהודי על ידי הקמת מדינה דו לאומית או שתי מדינות עצמאיות . בעקבות הצהרת גרומיקו הלכו כל מדינות הגוש הסובייטי
הסיבות תמיכת ברה"מ
בריה"מ רצתה לזרז את הוצאת בריטניה מאזור המזרח התיכון ובכך להשפיע על האזור
תמיכה במדינה יהודית תאפשר לברית המועצות דריסת רגל במזרח התיכון
ברה"מ סברה שארה"ב תומכת במדינות הערביות כדי ליצור חזית אנטי קומוניסטית ולכן החליטה לנקוט עמדה הפוכה לארה"ב כדי לגייס את היהודים לצידה
תמיכה במדינה יהודית עשויה להקל על הגרורות הסובייטיות אשר יוכלו לשחרר חלק מהיהודים בארצותיהם
ברה"מ תצטייר כמי שתומכת בתוכניות שקיבלו ועדות האו"ם
הסבל היהודי בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים – יש קשר בין קורבן העם היהודי לקורבן העם הרוסי . קורבן זה הצדיק את המעמד המיוחד שביקשה ברה"מ לעצמה במזרח אירופה ובמרכזה . הוא דבר על קורבן העם היהודי בכדי להעצים את קורבן העם הרוסי ובכך לבסס את מעמדה באירופה
עמדה זו של בריה"מ הייתה מפתיעה עכב הוקעת הציונות על ידי ברה"מ מאז 1917 ועכב המלחמה הקרה
עמדת ארה"ב- תחילה הקו של ארה"ב לא היה ברור, משרד החוץ האמריקני נקט עמדה פרו ערבית ברורה בהדגישו את חשיבות הנפט הערבי ואת האינטרסים הכלכליים של ארצות הברית במזרח התיכון. מצד שני הנשיא טרומן הפגין עמדה פרו ציונית מכיוון שהיה זקוק לקול היהודי לבחירות לנשיאות שעמדו להיערך כעבור שנה . 10 ימים לפני ההצבעה הגורלית הצליח ויצמן לשכנע את טרומן להסכים להכללת הנגב בתחום המדינה היהודית
ב- 17 בספטמבר הודיע שר החוץ מרשל על תמיכתו בחלוקה
הסיבות לתמיכה
לחץ של יהודי ארצות הברית ושל מנהיגים ציונים על הממשל האמריקאי
תחושת אשמה בנוגע לעמדת ארצות הברית בשאלת העזרה ליהודי אירופה בזמן השואה
הדיווחים על מצב העקורים במחנות ועל פעולות בריטניה כנגד המעפילים
תמיכת ברה"מ בהקמת מדינה יהודית דרבנה את ארה"ב לתמוך גם היא כדי לא להשאיר לברה"מ אפשרות לנצל את החלל שיוצר עם יציאת בריטניה
רצון להבטיח את האינטרסים האמריקאים במזרח התיכון בלי להיכנס למעורבות ישירה
השלב השני – אונסקו"פ והמלצותיה – קיץ 1947
ועת האו"ם פעלה באופן יסודי וזימנה בפניה עדים בריטים , יהודים וערבים – הערבים לא התייצבו והחרימו את דיוניה
הועדה נפגשה עם נציגי המחתרות , נועדה עם ראשי המדינות הערביות בלבנון ביקרה במחנות העקורים באירופה וחוותה את סבל העקורים שניסו להגיע לארץ ישראל באוניה אקסודוס
במסקנותיה המליצה הועדה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות – ערבית ויהודית . לגבי שאלת הגבולות נוצרו שתי עמדות . עמדת הרוב מול עמדת המיעוט
עמדת המיעוט – הציעה מדינה דו לאומית המורכבת משתי מדינות משנה – ערבית ויהודית כאשר הממשל המרכזי יהיה בירושלים
עמדת הרוב – היוותה תוכנית חלוקה מפורטת , הקמת שתי מדינות נפרדות , ערבית ויהודית , בשטח ארץ ישראל המערבית . . במשך שנתיים יועלו לעלות 150 אלף יהודים במכסות חודשיות שוות . הודגש כי שתי המדינות והאזור הבינלאומי בירושלים חייבים בשיתוף פעולה כלכלי . הצעת הרוב הובאה באמצע ספטמבר בפני העצרת
השלב השלישי – ההצבעה הגורלית והקמת מדינה יהודית
ספטמבר – נובמבר 1947 . כל הצדדים נערכו לקרב הגורלי
הגורם הערבי – הערבים דחו את כל ההצעות שהציעו הבריטים הם דרשו הקמת מדינה ערבית
בכל שטח ארץ ישראל
הגורם היהודי – הסוכנות קיבלה בברכה את הצעת החלוקה
הגורם הסובייטי – ב 13 בספטמבר 1947 הודיעה ברה"מ על תמיכתה בתוכנית החלוקה
הגורם האמריקאי – ב 17 בספטמבר 1947 הכריז ג'ורג' מרשל על תמיכת ארה"ב בתוכנית
החלוקה בטענה שהיא אינה יכולה להתנגד להמלצות שהתקבלו על דעת הרוב בוועדת אונסקו"פ
הגורם הבריטי – בווין הודיע כשלושה שבועות לפני ההצבעה כי ב 15 במאי 1948 יהיה יום סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל
כ"ט בנובמבר 1947
ב- 29 בנובמבר 1947 התכנסה העצרת הכללית והצביעה על תכנית החלוקה
33 מדינות תמכו, 13 התנגדו ו- 10 נמנעו בתוכן בריטניה . עצרת האו"ם אישרה את הקמת המדינה היהודית
החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל לא יאוחר מ- 1 באוגוסט 1948
ארץ-ישראל תחולק לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית
שטח המדינה היהודית יהווה כ- 62% משטח הארץ, והוא יכלול את הנגב, את מישור החוף (מבאר טוביה ועד עכו), את הגליל המזרחי, את עמק יזרעאל ואת הגליל התחתון כולל הכינרת
המדינה הערבית תהווה כ- 38% משטח הארץ, והיא תכלול את הגליל המערבי חלק מהגליל התחתון ומעמק יזרעאל, הערים נצרת שפרעם ועכו, אזור יהודה שומרון ורצועת החוץ ברוחב של 8 ק"מ מרפיח ועד אשדוד
ירושלים תהיה אזור בינלאומי הכפוף למועצת הנאמנים של האו"ם
תתקיים אחדות כלכלית בין שתי המדינות ושיתוף פעולה ביניהן בתחומי התחבורה ומקורות מים
נקבעה תקופת מעבר שבה תכהן ועדה של נציגי מדינות החברות באו"ם
משמעות החלטת האו"ם- התנועה הציונית השיגה את הישגה הגדול ביותר – הכרה בינלאומית בזכות היהודים למדינה יהודית בארץ ישראל. ההחלטה חיזקה את היישוב ערב המלחמה המכרעת נגד הערבים שהחלה מיד עם החלטת החלוקה. החלטה זו זירזה את החלטת בריטניה לעזוב את ארץ ישראל
מדוע סיימה בריטניה את שלטונה בארץ ישראל
א. שינוי במדיניות הבריטית הרשמית – הבריטים החלו להתפנות משטחי האימפריה כחלק מתהליך איבוד מעמדה כמעצמה עולמית
ב. קשיים כלכליים להחזיק כוחות צבא בארץ ישראל - הצורך להחזיק כוחות גדולים בארץ ישראל הצריך תקציב גדול בהרבה ממה שבריטניה יכלה להרשות לעצמה
ג. אי קבלת תמיכה מצד ארה"ב לעמדתה הפרו ערבית - הועדה המשותפת קבעה עמדה מנוגדת לעמדה הבריטית – יש להעלות 100 אלף יהודים לארץ ישראל
ד. השפעת דעת הקהל העולמית – המאבק הבריטי באוניות המעפילים
ה. פעילות המחתרות בארץ – לפעילות הייתה השפעה על ההחלטה הבריטית
ו. הימנעות מעימות עם הערבים – מתוך רצון לשמור על הבסיסים בתעלת סואץ , בקפריסין ובעבר בירדן
תרומת ארבעה מישורי הפעולה למאבק להקמת המדינה
תרומת ההעפלה – חיזוק דמוגרפי של היישוב , חיזוק הקשר בין היישוב לשארית הפליטה ויצירת לחץ על דעת הקהל בעולם
תרומת ההתיישבות – חיזקה את כוחו האידיאולוגי המוסרי של היישוב . קליטת מעפילים , יצירת רצף טריטוריאלי וחיזקה את המערך הביטחוני של היישוב
תרומת המאבק הביטחוני – ליכוד כוחות שלושת המחתרות חיזק את תחושת הביטחון הפנימי של היישוב לקראת עימותים עתידיים
תרומת המאבק המדיני – השפיע על דעת הקהל העולם , שינה את דעתה של ארה"ב ואת יחסה ליישוב ותמכה בהקמת מדינה עברית
תגובת היהודים והערבים להחלטת האו"ם
תגובת היהודים
היהודים שמחו על ההחלטה והיו חגיגות גדולות ברחובות . מנהיגי היישוב הסכימו עם ההחלטה והם ראו בה אישור בינלאומי להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל
תגובת הערבים
הערבים דחו את ההחלטה והם הכריזו שהם יילחמו נגדה . יום לאחר ההחלטה של האו"ם הם פתחו במלחמה נגד היהודים בארץ ישראל