שלב ב' של המלחמה , 15 מאי 1948 – חתימת הסכמי שביתת הנשק
יחסי הכוחות והיתרונות של כל צד
מדינות ערב – היתרון הברור של 5 מדינות ערב מול מדינת ישראל שזה עתה קמה מבחינת כמות הנשק ואיכותו , כוחות רעננים שטרם לחמו לעומת הכוח היהודי שלחם והוא עייף ושחוק
בשבת 15.5.1948 פלשו חמישה צבאות סדירים של חמש מדינות ערב לארץ ישראל : הצבא המצרי , הלגיון הערבי של ירדן , הצבא העירקי , הצבא הסורי והצבא הלבנוני . מדינת ישראל הותקפה מדרום , מצפון וממזרח ע"י עשרות אלפי חיילים . המלחמה נוהלה ע"י הממשלה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית . מטרת מדינות ערב הייתה לחסל את מדינת ישראל . בחודש הראשון המדינה ספגה אבדות כבדות מידי הצבאות הפולשים , ניצחון מדינות ערב העמיד בסימן שאלה את עצם קיום המדינה היהודית
צבא מצרים – פלש מדרום והיעד שלו לכבוש את תל אביב ואת ירושלים . קיבוץ יד מרדכי נכבש
הלגיון הערב – תקף את ירושלים וכבש את נווה יעקב ועטרות , ב 28.5 הרובע היהודי נכנע . הדרך לירושלים נותקה
צבא עירק – פלש לעמק בית שאן וכבש את תחנת הכוח באזור נהריים .בנוסף הם כבשו שטחים
באזור ג'נין
צבא סוריה – תקף את דגניה א ודגניה ב , ביוני 1948 נכבשה משמר הירדן וצמח
צבא לבנון – פלשו לגליל וכבשו שטחים עד נצרת
מדינת ישראל – מוטיבציה גבוהה לאור ההבנה שמדובר במלחמת קיום תוך הסכמה לאומית סביב מטרות המלחמה ועורף אזרחי תומך
מלחמת העצמאות – חלק ב
פלישת הצבאות הערביים למדינת ישראל: יחסי הכוחות – שאלת המעטים מול רבים, הכרת מפת הפלישה והישגי צבאות ערב בחודש הראשון
ההפוגה הראשונה: מניעי ישראל ומדינות ערב להסכמה להפוגה; קרבות עשרת הימים והישגיהם; ההפוגה השנייה
המבצעים האחרונים בצפון ובדרום: מבצע חירם, מבצע חורב, מבצע עובדה – מטרות, הישגים וההשפעה על עיצוב גבולות המדינה וביטחונה
הפלישה והדיפתה
ביום שבת, 15 במאי, אחרי הכרזת העצמאות החל השלב השני במלחמה
חמישה צבאות סדירים (בניגוד אלינו ולכוחות שלחמו נגדנו מ-1947) והם: הצבא המצרי, הלגיון הירדני, הצבא העיראקי, הצבא הסורי והצבא הלבנוני. מדינת ישראל הותקפה מדרום, מצפון וממזרח ע"י צבאות סדירים מאורגנים בעלי נשק חדיש ומודרני כגון: מטוסי קרב, טנקים ומשוריינים. ממשלה עצמאית ומאורגנת ניהלה את המדינה ואת המלחמה בניגוד לשלב הראשון. בחודש הראשון צבאות ערב התקדמו בקצב חסר תקדים, דבר שהעמיד את המדינה בסיכון
מדרום לארץ ישראל– צבא מצרים פלש בשני צירים: כוח אחד נע לאורך החוף ויעדו- העיר תל אביב, והכוח האחר נע לכיוון ניצנה, לעבר באר שבע, חברון ובית לחם, ויעדו ירושלים. הכוח המצרי נכשל אמנם בניסיונו לכבוש את כפר דרום, אך גרם נזקים כבדים לקיבוץ נירים. קיבוץ יד מרדכי נפל לידי הכוחות המצריים לאחר שתושביו פונו מן המקום. המצב בדרום הביא לידי פינוי הילדים והמבוגרים שלא נמנו עם הלוחמים מנגבה, כפר מנחם וניצנים. הכוחות המצריים התקדמו לעבר הכפר איסדוד ( בקרבת אשדוד של ימינו) ונבלמו בגשר, שנקרא כיום גשר "עד הלום". שם נפסקה התקדמות המצרים וצה"ל נחל ניצחון שם נפסקה התקדמות המצרים והיהודים נחלו ניצחון
ממזרח לירושלים-כוחות הלגיון הערבי של ממלכת ירדן תקפו את ירושלים וכבשו יישובים מצפון לעיר- את נווה יעקב ואת עטרות. ב28 במאי 1948 נכנע הרובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. כוחות נוספים פנו לעבר לוד ורמלה. ירושלים העברית הופגזה, והדרך אליה נותקה בידי כוחות הלגיון הערבי בלטרון. כדי לפרוץ את הדרך לירושלים היה צורך לכבוש את לטרון, נעשו שלוש ניסיונות כושלים במאי וביוני שהסתיימו באבידות כבדות בנפש. ב29 במאי נפל הרובע היהודי בעיר העתיקה לידי הירדנים, היישוב ספג מאות פצועים והרוגים במערכה. ובכל זאת ירושלים ניצלה. מספר חברי הפלמ"ח שהתעקשו להגיע מירושלים לתל אביב, עקפו תוך כדי נסיעה את אזור לטרון ועלו על הכביש לתל אביב. כך נתגלתה במקרה דרך עוקפת לירושלים. הדרך הוכשרה מיד וכביש נסלל, הוא נקרא
"דרך בורמה"
מצפון מזרח לכנרת ולכפרים הערביים ביהודה ושומרון– צבא עיראק פלש לעמק בית שאן באזור נהריים והשתלט על תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית שסיפקה חשמל לכל צפון הארץ. העובדים נשבו, הציוד נשדד והמקום הוצת. כוחות עיראקים פלשו גם לשומרון והשתלטו על השטח שבין ג'נין לכפר קאסם, בו לא היו יהודים
מצפון לארץ ישראל (הגליל, העמקים והכרמל) - צבא סוריה ולבנון נלחמו במערכה זו בצפון. הסורים תקפו את דגניה א' ודגניה ב' ונהדפו ע"י הלוחמים שהגנו על המקום. הצבא הסורי הצליח לכבוש את צמח שבדרום הכנרת ואת משמר הירדן, מושבה החולשת על גשר בנות יעקב – מעבר חשוב על נהר הירדן. צבא לבנון התקדם וכבש את הגליל והגיע עד לנצרת ושפרעם
הישגי צבאות ערב בחודש הראשון
יד מרדכי וניצנים נפלו בידי המצרים
משמר הירדן נפלה בידי הסורים
יישובי בית הערבה, מפעל האשלג בים המלח והעיר העתיקה בירושלים, כולל עטרות ונווה יעקב- נפלו בידי הירדנים
הנגב נותק מהשפלה, וצבא ההצלה של קאוקג'י התיישב במרכז הגליל התחתון
יחסי הכוחות במלחמת העצמאות
יחסי כוחות: למצרים עשרים אלף חיילים, לעיראקים שבעה עשר אלף חיילים, לסורים חמשת אלפים חיילים, לירדנים שלושה עשר אלף חיילים, ללבנונים אלפיים חיילים, לערב הסעודית שלושת אלפים חיילים
ההפוגה הראשונה
בין ההפוגה למבצעי ההכרעה 11/6- 15/10
בתיווך האו"ם 11 ביוני 1948 החלה ההפוגה הראשונה שנמשכה ארבעה שבועות, עד התשעה ביולי. מתווך האו"ם שנשלח לאזור היה הרוזן ברנדוט משוודיה, שהגיש תכנית על פיה לא תהיה מדינה ערבית, אלא השטחים הערביים בא"י יסופחו לעבר הירדן. הנגב וירושלים יהיו חלק מאותם שטחים
צה"ל ניצל את ימי ההפוגה להתאוששות והתארגנות: גיבוש מדיניות מלחמה ואסטרטגיה, קליטת לוחמים ואימונם, הצטיידות בכלי נשק חדישים. עם פרוץ המלחמה הטילו בריטניה וארה"ב אמברגו על נשק למדינות הלוחמות. מדיניות זו פגעה קשות במדינת ישראל, אך במקביל נשק רב הגיע לישראל מצ'כוסלובקיה, בידיעת ברית המועצות, הוא כלל גם מטוסי קרב
היה צורך לארגן את השורות, לקלוט את כלי הנשק החדישים הכוללים : ארטילריה, אוויר ושריון, הגעת אנשי גח"ל- גיוס חוץ לארץ ואנשי מח"ל- מתנדבי חוץ לארץ, ביניהם טייסים קצינים בדרגות גבוהות, בתוכם הקולונל דויד מרכוס מארה"ב, סייעה לגיבוש המערכת הצבאית
בימי ההפוגה הועברה לירושלים אספקת מזון, דלק, נשק ותחמושת
היו מי שהעדיפו לעבור אל השפלה בשל המחסור במזון, במים וצלפים שהקשו על חיי האוכלוסייה בעיר
במהלך ימי ההפוגה נסללה דרך בורמה שחידשה את הקשר לירושלים הנצורה, דרך בורמה העבירו אספקה לירושלים. כלי רכב מן השפלה הגיעו עם אספקה לירושלים. כדי להקל על המעבר החלה סלילת הדרך בחסות החשכה. בד בבד עם סלילת הדרך החלו להניח צינור מים שנועד לספק מים לתושבי ירושלים
בעיצומה של ההפוגה התרחש אירוע, שלימים הוענק לו השם "פרשת אלטלנה" – 26/6/48 (ראה סיכום בנפרד)
ההפוגה הראשונה הסתיימה לאחר ארבעה שבועות ביוזמה התקפית של מצרים, ב-9 ביולי 1948 החלו קרבות שנמשכו 10 ימים ובהם נבלמו הצבאות על מדינות ערב
מבצע" דני", כונה מבצע לרלר בשל המקומות שנכללו במבצע (- לוד, רמלה, לטרון ורמאללה)
מטרתו: הרחקת האיום על ת"א וסביבתה והרחבת הפרוזדור לירושלים
תוצאה: במבצע זה כבש צה"ל את הערים לוד ורמלה ותושביהן הערבים גורשו. נכבשו שטחים מדרום ללטרון, נוצר פרוזדור שאפשר מעבר לירושלים
באותם הימים נכבשו שטחים נוספים בחזית המרכז, ראש העין, מגדל צדק, בהמשך מבצע דני נכשל עוד ניסיון לכבוש את לטרון ואת רמאללה
בקרבות עשרת הימים בצפון הארץ כבש צה"ל את הגליל התחתון לרבות נצרת, במבצע "דקל". תושביה הערבים לא גורשו מבתיהם. תושבי הכפרים בגליל עזבו את בתיהם, חלקם מרצון או מפחד וחלקן גורשו בפקודה-תושבי ספוריה (ציפורי)
בדרום נמשך ניתוק הנגב ע"י ירדן ומצרים שכנותינו מהדרום
בקרבות "עשרת הימים" : - הוגדל שטחה של המדינה במרכז ובצפון
- כיבוש רמלה-לוד
- כיבוש שכונות נוספות מסביב לירושלים
תוצאות: - בריחת ערביי א"י
- הרחבת המסדרון לירושלים
- סילוק כוחות של הלגיון הערבי ממאחזים שהיו איום על השפלה
ההפוגה השנייה : ב-19 ביולי 1948 נכנסה לתוקפה ההפוגה השנייה. מועצת הביטחון איימה בהטלת סנקציות על מי שיפר את ההפוגה! בן גוריון אמר: אנחנו עומדים בפני מערכה משולבת, גם צבאית וגם מדינית, ויש תלות הדדית בין שתי המערכות...
א. נכנסה לתוקף עם סיום קרבות עשרת הימים
ב. ביוזמת מועצת הביטחון של האו"ם ללא מגבלת זמן
ג. ישראל לא הייתה מעוניינת בהפוגה, מחשש שהערבים ינצלו את הזמן להשגת שינויים במערך הכוחות
ד. יתרונות ההפוגה: צה"ל התעצם ומספר המגויסים הגיע ל- 85 אלף
נשק רב זרם לארץ: תותחים, מרגמות כבדות, מטוסי קרב - ספיטפייר ומטוסי מסרשמיט גרמניים, טנקים ומטוסים. צה"ל נערך לקרב מול האויב העיקרי – מצרים
המתווך ברנדוט נרצח בירושלים ב-17/9/48 ע"י אנשי לח"י
אמצע אוקטובר 1948
מבצע "חורב" -22/12/48 (על שם הר סיני המכונה גם הר חורב)
מטרה: סילוק הצבא המצרי מתחומי מדינת ישראל ולאלץ את המצרים להגיע להסכם הפסקת אש
תוכנית ברנדוט עמדה על הפרק למרות הירצחו. ארה"ב תמכה בעמדתו. האו"ם גינה את מבצע יואב ומבצע חירם
מהלך: מכיוון ב"ש פרצו כוחות צה"ל לכיוון ניצנה ומשם נכנסו לסיני, כוח אחד נע לעבר אל עריש. עקב התערבות הבריטים נאלצה ישראל לסגת מסיני בראשית ינואר 1949
תוצאות: המצרים אכן כותרו ונהדפו סופית מהנגב, להוציא את כיס פלוג'ה ליד קריית גת
נכפתה הפסקת אש על ישראל וזו הביאה להקמת "רצועת עזה" תחת שלטון מצרים
מבצע "חירַם" -22/10/48
כיבוש הגליל העליון וסילוק כוחות המתנדבים של קאוקג'י
חזית הצפון
מטרה: הבסת האויב שבכיס הגליל המרכזי, השתלטות על הגליל כולו והצבת קו הגנה בגבול הצפוני
מהלך: בעת ריכוז הכוחות בחזית הדרום תקף קאוקג'י את קיבוץ מנרה שבצפון
היה צורך לטהר את הגליל מ"צבא ההצלה" של קאוקג'י ומהכוחות הלבנוניים מן הגליל ולייצב את הגבול הצפוני של המדינה. תוך 60 שעות כיתר צה"ל את כוחותיו של קאוקג'י בגליל וגרם לו לסגת ללבנון
תוצאות: צה"ל השתלט על הגליל כולו, חדר לדרום לבנון וכבש 14 כפרים ערביים
מבצע "יואב"
14-20/10/48 חיבור הנגב למדינת ישראל
חזית הדרום
מטרה
לסכל את התוכנית של הרוזן ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם, לפיה רוב הנגב יימסר לערבים
חיסול החיץ שיצרו המצרים
אשר גרם לניתוק הנגב בקו אשקלון וליצור רצף טריטוריאלי משפלת הדרום ועד יישובי הנגב
* פתיחת הדרך לנגב
כיבוש באר שבע ב"מבצע משה" – חיבור הנגב המנותק אל מדינת ישראל
2-21/10 ביסס את אחיזת צה"ל בנגב הצפוני וניתק את הכוח המצרי מבסיסיו בהר חברון
הצבא המצרי נותר מכותר מכל צדדיו בכיס פלוג'ה
ב-30 בנובמבר 1948 נחתם הסכם בין ישראל לירדן שקבע הפסקת אש במרחב ירושלים ואת מעבר השיירות להר הצופים
מבצע "עובדה": 5/3-10/3/1949
במהלך חתימת הסכמי שביתת הנשק יצא צה"ל למבצע - עובדה
3 חטיבות השתתפו
חטיבת אלכסנדרוני חטיבת גולני חטיבת הנגב
הרחיבה את התחום ירדה מחצבה ירדה מב"ש דרומה
בדרום הר חברון דרומה לאילת וכבשה את עין גדי ומצדה. בצהרי היום הונף דגל הדיו
חטיבת גולני הגיעה
מספר שעות אחר-כך
צה"ל כבש את מדבר יהודה, את הנגב הדרומי ואת אילת
אילת הייתה בידי ישראל ועתיד הנגב הובטח
לסיכום – מלחמת העצמאות
זמן: נמשכה בהפסקות כ-15 חודשים מ-30/11/47 עד 03/49
מחיר אנושי: ששת אלפים הרוגים מתוך 60 אלף חיילים וחיילות בשירות צה"ל
היבט צבאי
א) היישוב נלחם תחילה בכוחות ערביים לא סדירים. בשלב השני מ-15/5 נלחמה המדינה בצבאות סדירים של מדינות ערב
ב) במהלך המלחמה הוקם צה"ל וכוחו התעצם, נשק נרכש ממקורות חוץ וחלקו יוצר בארץ. מספר הלוחמים גדל
היבט מדיני
תוך כדי המלחמה קמה המדינה העצמאית. בהשוואה להחלטת האו"ם, הורחבו שטחי המדינה והושג רצף טריטוריאלי בין צפון הארץ לדרומה
במהלך המלחמה עלו לישראל 120 אלף עולים
הקמת מדינה ערבית נוספת לא יצאה אל הפועל
השתנה מעמדה של ירושלים – כבר לא בינלאומית כמו בהצעת החלוקה. מזרח העיר בידי ירדן, מערב העיר בידי ישראל. ירושלים נקבעה כבירת ישראל
בינואר 1949 התקיימו בחירות ובפברואר 1949 התקיים בה מושב הפתיחה של הכנסת והושבע הנשיא הראשון של מדינת ישראל – ד"ר חיים וייצמן
ההישגים הצבאיים של ישראל והלחץ הבינ"ל אילצו את המדינות הערביות, כל אחת בנפרד, להיכנס למו"מ על הסדר שביתת הנשק