מדיניות השלטון העותומאני כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל

בתחילת המלחמה הצטרפה האימפריה העותומנית למדינות המרכז (גרמניה ואוסטרו-הונגריה). היישוב היהודי בארץ ישראל מנה אז מעל 80.000 יהודים, רובם בני "היישוב הישן". עם כניסתה של טורקיה למלחמה פקד את היישוב משבר קשה, בעל היבטים רבים, אשר בא לסיומו רק בכיבוש הארץ על ידי הצבא הבריטי (1917-1918)

מטרות

בשנת 1915 הצבא העותומאני נכשל בלחימה באזור תעלת סואץ. ג'מאל פחה, מפקד הצבא העותומאני בארץ ישראל רצה להגביר את משטר האימים והדיכוי על היישוב היהודי בארץ. הוא ראה בציונות אויבת של האימפריה העותומאנית. הפתרון היה חיסול היישוב היהודי. הוא הדגיש שאין לו דבר נגד היהודים אלא יש לו דברים נגד הציונות. האימפריה העותומאנית נלחמה ברוסיה ורובו של היישוב היהודי היה ממוצא מזרח אירופאי ולכן היהודים נתפסו כמרגלים לטובת מדינות ההסכמה

המניעים לצעדים שנקטו העותומנים כלפי היהודים

חשש מאויבים פנימיים בתוך האימפריה העותומנית, מיעוטים לאומיים הדורשים עצמאות

חשש אמיתי מצד ג'מאל פחה מקרבתם של היהודים לחזית הלחימה

המדיניות

בתחום הכלכלי

ניתוק הארץ מחו"ל (יבוא-יצוא), הפסקת מסחר כמו: תפוזים, תבואה, יין

החרמת רכוש ומזון מהמושבות לצבא העותומאני

בתחום הצבאי

גיוס יהודים בעלי אזרחות עותומנית לצבא העותומאני

השרות בצבא העותומאני היה בלתי אנושי. החיילים משובצים רק בחיילות עזר. בשל הקשיים יש תמותה גבוהה ועריקים מהצבא

בתחום הלאומי

ניתוק הארץ מביא להפסקת עלייה יהודית

השלטונות כופים התעתמנות (קבלת אזרחות עותומאנית) או לעזוב את הארץ

מאסרים וגירושים מהארץ יש יהודים חסרי אזרחות עותומאנית. יהודים נתיני רוסיה מגורשים למצרים

איסור מוחלט על כל סממן ציוני יהודי כמו: הנפת דגל, בולי קק"ל, שלטים עבריים

איסור על פעילות אגודת "השומר", איסור על אחזקת נשק להגנה עצמית

דרכי פעולה

ביטול הקפיטולציות

עם כניסתה למלחמה ביטלה טורקיה את "הקפיטולציות" (הטבות שונות לאזרחים הזרים באימפריה העותומנית). כל האזרחים הזרים נאלצו לעזוב את האימפריה או "להתעתמן", כלומר לקבל אזרחות עותומנית ולהתגייס לצבא הטורקי, בו היו תנאי השרות קשים. היישוב היהודי התחלק בין התומכים בהתעתמנות לבין המתנגדים לה. יהודים רבים עזבו את הארץ עם פרוץ המלחמה, אך רוב "היישוב החדש" תמך בתחילת המלחמה בהתעתמנות כדי לא לסכן את המפעל הציוני בארץ

ניתוק הקשר עם אירופה

בגלל המלחמה ניתק הקשר עם אירופה: הפסקת העלייה, הפסקת "כספי החלוקה" ליישוב הישן, הפסקת התמיכה הכספית למושבות העלייה ה-1 וה-2, פגיעה קשה בייצוא החקלאי (יין, תפוזים...), פגיעה קשה בייבוא מזון, חומרים וציוד חקלאי

הגזרות של ג'מאל פחה

המפקד הצבאי של א"י, ג'מל פחה, יזם שורה של גזרות כלפי אוכלוסיית היישוב: פורק ארגון "השומר", הנשק מהמושבות הוחרם, נאסר השימוש הפומבי בשפה העברית, נאסרה הנפת הדגל הציוני, נאסר השימוש בבולים של הקרן הקיימת לישראל, חלק ממנהגי היישוב גורשו מן הארץ

צעדים אלה נבעו מיחסם העוין של הטורקים לכל המיעוטים הלאומיים באימפריה, מהיותם רוב יהודי הארץ בעלי אזרחות רוסית (מדינת אויב), מתסכולם של הטורקים בשל כישלונותיהם מול הצבא הבריטי ומאופיו האכזרי של ג'מאל פחה

באביב 1917 החליט ג'מאל פחה להגלות את יהודי תל-אביב ויפו לגליל, כדי לא להשאיר יהודים בשטח העתיד להיכבש על ידי הבריטים

תל אביב נעזבה כליל יהודי תל-אביב הקימו את "ועד ההגירה" שניסה להקל על המגורשים באמצעי תחבורה ובמקומות לינה בגליל

צרכי הצבא הטורקי

החזית בין הצבא הטורקי לבין הצבא הבריטי הייתה לאורך תעלת סואץ ובסיני, וארץ ישראל שמשה לצבא הטורקי בסיס עורפי; הוא החרים בה ציוד, מזון, בהמות משא... לצרכי המלחמה. על תושבי הארץ הוטל "מס מלחמה" כבד