הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה פעלו מתוך הכרה שהם תורמים למיגור האויב הקטלני והאכזר ביותר שקם אי פעם לעם היהודי, אויב שתכנן וביצע גזר דין מוות על היהודים והיהדות. לכן, בכל מקום שאליו הגיעו, השתדלו לגלות, לסייע ולהשיב לחיים יהודים ששרדו בשטחים ששוחררו מעול הכיבוש הגרמני. מעורבותם של חיילים יהודים במאבק נגד הנאצים מוצאת ביטוי ביחידות צבאיות "ארצישראליות" בהן שרתו מתנדבים יהודים מארץ ישראל ובצבאות כל המדינות שלחמו נגד הנאצים מראשית המלחמה ועד סופה
גם יהודי העולם החופשי השתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית . מעריכים כי כמיליון וחצי יהודים – גברים ונשים – לחמו כיחידים בצבאות בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית . רבים מהם השתתפו מתוך מסירות למולדתם כאזרחי המדינה שבשורות צבאה לחמו וגם כיהודים הנלחמים למען בני עמם . ללחימה הצטרפו גם יהודים שחיו באירופה והצליחו להימלט מארצותיהם בסוף שנות השלושים . הלוחמים היהודים השתתפו בכל החזיתות – באירופה , במזרח התיכון , בצפון אפריקה ואף במזרח הרחוק . הם שירתו בכל החילות – בים , באוויר וביבשה ובכל התפקידים – כמפקדים , כלוחמים , כטייסים , כצנחנים , כרופאים ועוד . היהודים שרתו בכל הדרגים – חיילים פשוטים ומפקדים בכירים . רבבות יהודים קבלו עיטורים צבאיים כהוקרה על גבורתם והצטיינותם בקרבות . כרבע מיליון מהלוחמים היהודים נהרגו בקרבות
תרומתם של היהודים למאבק בגרמניה הנאצית
א. לוחמים יהודים בצבאות בעלות ברית
יהודים ב"צבא האדום" - ל"צבא האדום" היה חלק מכריע בניצחון על גרמניה הנאצית. מספר היהודים ששרתו בו היה למעלה מחצי מליון. כ- 200 אלף מתוכם נפלו במערכה. אלפים שמשו כקצינים ויותר ממאה הגיעו לדרגת גנרל. כ 150 מתוכם קבלו את אות ההצטיינות הגבוה ביותר " גיבור ברה"מ " ובתוכם הייתה טייסת יהודיה. יהודים לחמו בגבורה בקרבות הגדולים והחשובים שניהל ה"צבא האדום". במערכה בסטלינגרד היו יהודים שפקדו על יחידות גדולות של חיל רגלים, תותחנים ושריון שזכו לאות "גיבור ברה"מ" בזכות גבורתם, תושייתם וכישוריהם הצבאיים כמפקדים. בחיל הים – הוענקו אותו הצטיינות ל- 3,000 יהודים, חלקם אנשי צוללות. הלוחמים היהודים בצבא האדום היו ממשחררי מחנות ההשמדה ומן הראשונים שכבשו את ברלין ב 1945
יהודים בצבא ארצות הברית- כ- 550 אלף יהודים שרתו בצבא ארה"ב. כ 11% מכלל האוכלוסייה היהודית בארה"ב בתקופת המלחמה שרתו בצבא ארה"ב . 40 מהם הגיעו לתפקידי פיקוד בכירים ביותר . הלוחמים היהודים בצבא ארה"ב היו גם ממשחררי מחנות ההשמדה . בין המתנדבים לצבא האמריקני היו גם פליטים יהודים מגרמניה וארצות אירופה שהגיעו לארה"ב אחרי עלייתו של היטלר לשלטון. הם היו לעזר רב במשימות מודיעין, תרגום והדרכה במהלך המלחמה ואחרי סיומה בגרמניה הכבושה.
יהודים בצבא הבריטי- כ- 62000 יהודים שרתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. חלק מהיהודים ששרתו בצבא הבריטי היו פליטים מאירופה שהורשו להצטרף לחילות הלוחמים וחלקם היו יהודים שישבו ברחבי האימפריה הבריטית – דרום אפריקה , קנדה , אוסטרליה ,ניו זילנד והודו
יהודים בצבא הפולני- ערב פרוץ המלחמה, היו כ- 10% מכלל המגויסים לצבא פולין, יהודים , כלומר, כ- 120 אלף לוחמים יהודים . לאחר תבוסת פולין נמלטו חיילים רבים אל מחוץ לפולין והקימו צבא פולני במערב שאליו התגייסו אלפי יהודים ממוצא פולני שגרו באותה תקופה בצרפת . צבא זה השתתף בהגנה על צרפת ובריטניה . כן הוקמו בשטחי ברה"מ יחידות צבא פולניות שנלחמו לצד הצבא האדום
יהודים בצבא צרפת- בקרב הלוחמים היהודים שלחמו במסגרת הצבא הצרפתי היו גם יהודי צרפת וגם יהודים תושבי חוץ שהתנדבו והתגייסו לליגיון הזרים שבצרפת ובצפון אפריקה . לאחר כניעת צרפת שוחררו רבים מהחיילים היהודים מצבא צרפת וממשלת וישי שילחה אותם למחנות עבודה , מחנות ריכוז ומחנות השמדה . אחרים ברחו והצטרפו למחתרת הצרפתית
- ב- 1940 תקפה איטליה הפשיסטית את יוון. 13,000 חיילים יהודים שירתו בצבא יוון. לאחר התערבותם של הגרמנים, נאלצה יוון לחתום על הסכם שביתת נשק ואז מתרכז חלק מהצבא היווני במחוזות הדרומיים של המדינה בתקווה ששם ניתן יהיה להמשיך בלחימה. תקווה זו נכזבה, אך בקרב החיילים שנמלטו ורצו להמשיך בלחימה היו גם יהודים רבים שנטלו חלק בלחימה הפרטיזנית ביוון נגד הגרמנים
ב. המגויסים מארץ ישראל
ה"בריגדה היהודית"- מתחילת המלחמה תבעה הנהגת היישוב היהודי הקמת כוח צבאי עברי שיילחם לצד בעלות הברית. לכך שתי סיבות עיקריות
א. הרצון הטבעי לקחת חלק במלחמה נגד האויב הנאצי
ב. מעורבות פעילה במלחמה תקנה ניסיון צבאי למגויסים היהודים ותשמש קלף מיקוח פוליטי במאבק להשגת עצמאות מדינית בתום המלחמה. הבריטים הסתייגו מאוד מהקמתו של כוח צבאי עברי מכיוון שלא רצו לעורר את כעסם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב ומכיוון שהבינו את משמעותו הצבאית והפוליטית של כח מסוג זה. לכן, עד שנת 1944 הוקמו יחידות מתנדבים שמלאו תפקידי שמירה, תובלה ושירותם טכניים- מקצועיים שונים. בסה"כ מדובר על כ- 30 אלף יהודים מאנשי הישובים שהתגייסו במשך המלחמה ליחידות הצבא הבריטי. באוגוסט 1944, אחרי לחצים פוליטיים לא מעטים, אושרה בקבינט הבריטי ההחלטה להקים "בריגדה יהודית" ולהעבירה לאיטליה. הבריגאדה או החטיבה היהודית הלוחמת (חי"ל) מנתה כ- 5,000 חיילים, רובם מא"י. היה לה דגל עברי, תג יחידה יהודי-עברי
הצנחנים- אחרי מו"מ ממושך בין "ההגנה" לבריטים, מוצנחים, ב-1944, 32 איש שעברו אימונים והכשרה ממושכים לאירופה הכבושה. הם מגיעים לארצות דרום מזרח אירופה כמו הונגריה, יוגוסלביה ורומניה ומשימתם היא לספק שירותי מודיעין לבריטים, ליצור קשר עם הפרטיזנים ולנסות להגיע ליהודים שנותרו בחיים ולעורר אותם למרד נגד הנאצים. בין הצנחנים היו חנה סנש, חביבה רייך, דן לנר, אבא ברדיצ'וב ואנציו סירני. חלקם נתפסו עונו ונרצחו עוד בטרם נכנסו לפעולה, חלקם מצטרפים לכוחות פרטיזנים ביוגוסלביה ובסלובקיה; וחלקם ממלאים תפקידים חשובים בהדרכה וארגון שרידי היהודים במקומות ששוחררו מעול הכיבוש הגרמני, בעיקר ברומניה
האצ"ל- באמצע שנת 1941 יצאה קבוצה של אנשי אצ"ל (ארגון צבאי לאומי, הגוף המחתרתי של התנועה הרוויזיוניסטית) ובראשם מפקדם דוד רזיאל, לעיראק, כדי לסייע בדיכוי המרד הפרו-נאצי שפרץ שם. שליחות זו, נעשתה בתאום עם הבריטים, נכשלה בסופו של דבר. רזיאל נהרג בהפצצה אווירית. הכישלון נבע, כנראה מהעדר תמיכה ומהססנות זרועות המודיעין הבריטי
הפלמ"ח- פלוגות המחץ של ההגנה הוקמו באמצע שנת 1941 עקב סכנת הפלישה של צבאות ה"ציר" מצפון אפריקה לא"י. שתי דוגמאות לפעולות שבצעו אנשי הפלמ"ח בשליחות הבריטים הם: פעולת ריגול וחבלה שנעשתה ע"י מחלקת ה"מסתערבים" של הפלמ"ח בסוריה, שהייתה תחת השפעת כוחות וישי, הצרפתים הפרו נאצים, ופעולתם של כ"ג יורדי הסירה: 23 בחורים מהמחלקה הימית של הפלמ"ח שנשלחו בסירה, בליווי קצין בריטי, לפוצץ את בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון אך עקבותיהם נעלמו בטרם ביצעו משימתם
כמיליון וחצי יהודים לחמו בשורות הצבאות השונים ובחזיתות המלחמה ברחבי העולם. הם תרמו תרומה חשובה לניצחון על גרמניה הנאצית ובעלות בריתה