מסגרות ארגוניות למימוש מטרות התנועה מוסדות ההסתדרות הציונית

התנועה הציונית החלה להקים מוסדות כבר מהקונגרס הציוני הראשון. התנועה הציונית המשיכה להקים מוסדות בקונגרסים הבאים. לדוגמה

א. מוסדות פוליטיים

קונגרס ציוני - הוחלט על כינוס הקונגרס הציוני בכל שנה. הוא ישמש כגוף המקבל את ההחלטות. בקונגרסים התכנסו נציגים ציוניים מכל העולם, נשמעו נאומים והתקבלו החלטות כמו תכנית באזל, תכנית אוגנדה . הרצל עמד בראש הקונגרסים הראשונים

כגופים מבצעים הוקמו "ועד הפועל הגדול" ו-"ועד הפועל המצומצם", גופים שפעלו בין קונגרס לקונגרס ובהם היו

מקבלים ההחלטות. בראש הועד הפועל עמד הרצל

הסתדרות ציונית - הוחלט על הקמת ההסתדרות הציונית שתשמש מסגרת אירגונית לכל מי שתומך בתוכנית הציונית, וחבריה ישלמו את דמי החבר "השקל" ויהיו זכאים להשתתף בבחירת נציגיהם לקונגרס. זהו ארגון הגג של כל התנועות הציוניות וכל הארגונים

ב. מוסדות פיננסיים

בנק – הקמת בנק אנגלו פלשתינא שיממן את פעילות התנועה הציונית

קק"ל – הקרן הקיימת לישראל שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל ושימשה מוסד מיישב. קק"ל הוקמה ב-1901, בקונגרס

החמישי ועסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל לצורכי ההתיישבות הציונית אך במשך השנים הרחיבה הקרן הקיימת את

תחומי פעילותה, וכללה בהם גם נטיעת יערות וחינוך ציוני חקלאי בבתי הספר בארץ ישראל

המשרד הארץ ישראלי – אחראי על תוכניות התיישבות וביצוען