שיכון עולי יוון מאת דני רכט

עם קום המדינה, החליטה ועדת השמות העירונית לקרוא לשלושה רחובות באזור שמדרום לשיכוני יד אליהו על שם ארועי הדמים שהתרחשו בשנות המנדט. אלא ששנים ספורות אחר כך נדדו הסמטאות לחלקים אחרים של העיר. רחוב תרפ"א נדד לסביבת בית יצקר, שם נרצח ברנר יחד עם חבריו. רחובות תרפ"ט ותרצ"ו נדדו לגבול שכונות מנשייה ושבזי. רחוב תרפ"ט נמחק במסגרת התכנון המחודש לסביבה זאת בעוד תרצ"ו נותר כסמטה קטנה בין רחובות המרד ועין יעקב. הרחובות ששמותיהם נדדו מיד אליהו קיבלו שמות חדשים: תרפ"א הפך לפרטיזן היהודי, תרפ"ט הפך לאני מאמין ותרצ"ו לרחוב החותרים.

רחוב תרצ"ו שהפך לרחוב החותרים שורטט במפות כדרך גישה אל בתי שיכון שאת בנייתה יזמה התאחדות עולי יוון. קהילת יוצאי יוון בארץ-ישראל של ימי המנדט היתה ידועה במוסדות החסד שלה ובתמיכה ההדדית בין חברי הקהילה. מפעלי השיכון של ההתאחדות היו בין אלה שזכו להלוואה של הסוכנות היהודית שניתנה לחברות ואגודות שיכון. עם ההלוואה, שנמסרה כנגד משכנתאות המשתכנים, בנתה התאחדות עולי יוון במהלך שנת 1947 את השיכון ובו תשעה בתים בני שתי קומות.

את השיכון תכננו האדריכל טולידנו והמהנדס אהרון רוסו. המיזם שהוקם רשמית כשיכון פליטים, נבנה על רצועה צרה בין הפרדסים עליהם נבנו עוד קודם לכן שיכון פליטי הדבר מצפון ושכונות מוגרבי וגבעת שמשון. הבית המערבי בבתי שיכון עולי יוון מחזיק בכתובת: רחוב מרדכי אנילביץ' 6. הבית המזרחי בכתובת: רחוב המעפילים 13. הגישה אל שבעת הבתים האחרים היא דרך רחוב החותרים. על תשעה מגרשים נבנו בתים. המגרש העשירי הופקע לצורך סלילת קטע קצר מרחוב מרדכי אנילביץ'.

.

.