בשנת 1869 נחנך בית הכנסת היפה בשיופוק. הישוב היהודי גדל והוקמו מוסדות הקהילה. לזר ופיילא קראוס גרו עם משפחתם בעיר הזו.הבז"ק כתב את חיבורו התורני הראשון במקום באותה שנה. לזר נפטר שנה לאחר מכן בשנת 1870 . מנוחתו בבית הקברות היהודי בעיר
הקהילה היהודית גדלה ופרחה. פיתחה את הכלכלה הקימה עסקים , בנקאות ומפעלים. זקני העיר סיפרו על החג שנקרא "היום הארוך" שבו כל החנויות היו סגורות. (הכוונה ליום כיפורים)
אך הכל נגדע במלחמת העולם השניה. בשיופוק הוקמה המפקדה האזורית של הSS. מרבית היהודים גורשו על ידי הנאצים ועוזריהם מקרב האוכלוסיה המקומית למחנות ההשמדה. מעטים מאד חזרו. הקהילה היהודית חרבה. בית הכנסת נותר שומם ועזוב
אלה תמונות שצולמו בשנת 1979. בשנת 1980 הרסו את מבנה בית הכנסת
בשנת 1985 בנו בית כנסת חדש, קטן, אשר משמש עד היום את האוכלוסיה היהודית שמגיעה לנפוש באגם הבאלטון בתקופת הקיץ
קבוצות רבות של בני נוער מישראל ליוויתי לביקור בשיופוק, העיר התאומה של נתניה. כולם ביקרו בבית הכנסת , קיימו תפילה ,שמעו על ההיסטוריה של היהודים במקום ,נפגשו עם שרידי הקהילה וחברי אגודת הידידות שיופוק - נתניה
על קיר בכניסה יש טבלת זיכרון לזכר החיילים היהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. ביניהם Heisler Geza,אחיין של רוסליה, ביתו של לזר קראוס. כמו כן לוח זיכרון לזכר השמדת הקהילה היהודית בשואה
אגודת הידידות שיופוק נתניה הקימה בשנת 2010 גלעד בכניסה לבית הקברות היהודי שמנציח את שואת יהודי שיופוק. בתוך האדמה טמנו כד ובו רשימת הנספים
בשנת 2015 הוקם גלעד זכרון בכניסה לבית הכנסת.
