מרים הילדה רוסמן

תעודת לידה של הילדה. באדיבות איתן כרמלי

 פורטרט שמן של מרים הילדה 1995. לידו עבודת רקמה שעשתה ב1986 בהיותה בת 90

 

 

 דברים שכתבה אווי אורן

 

 

שנה לפטירתה של אניו ע"ה  

 

   "שאי סביב עיניך וראי, כלם נקבצו באו לך.."        (ישעיה' מט, יח )

    באנו לך, אוהביך מכל קצות הארץ..באנו לחלוק לך כבוד ואהבה, לך.. הגחלת האחרונה

    בשלהבת הגדולה שהאירה וחיממה את משפחתנו.. הגחלת הלוחשת האחרונה..שדעכה וכבתה.

    באנו כל אלה, שמצאנו בך את החוליה המחברת ומלכדת את שרידי המשפחה המפוארת,

        שבאישיותך התמזגה היפה והאציל שבמורשתה :" אהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלוהיך "

    באו לך, להודות לך,על המבט החם שהקרנת עליהם, על מילות העידוד שבהן חיזקת אותם

    במצוקתם ועל הבית החם שפתחת בפניהם, בית פתוח...יד פתוחה...ולב פתוח...לרווחה.

    באו לך, נכדיך וניניך ,להודות לך על שהית להם לא רק סבתא אהובה אלא גם אניו

    וראש משפחה. באנו כולנו. להגיד לך שלום , שלום לרחוק שנשאר לנו קרוב..

    תהא נשמתך צרורה בצרור החיים ...היא תישאר צרורה גם בצרור החיים שלנו...לתמיד.

     מתוך הקול נשמע במשפחה-וילי קדם

בערב יום השואה הייתה מתכנסת סבתא אוניו הילדה רוזמן לתוך עצמה ומתייחדת בכאב ובייסורים אין קץ על האובדן הענק של 7 מאחיה עם בני משפחתם

 אשר הושמדו ע"י המרצחים ועוזריהם 

מעט מאד הייתה מספרת לי אודותיהם. הייתי יושב על ידה ומנסה לנחמה 

בתום יום הזיכרון, הייתה אוזרת עוז גבורה, אוספת כוחותיה, וממשיכה בטיפול ובאהבה בבני המשפחה. זאב אורן