ספינת המעפילים גאולה

זו האוניה שוילי אורן עלה בה

לשעבר ספינת מעפילים. הייתה אחת משתי אניות אשר נרכשו בארה"ב ויועדו להעברת 4500 עולים מרומניה, בהסדר מיוחד עם השלטונות, דרך הנמל הבולגרי בורגס. האנייה השניה הייתה "מדינת היהודים". שתיהן הוכנו במקביל באותה המספנה ובקטעים החשובים של מסעם לארץ ישראל, הפליגו יחד.

נבנתה כספינת תותחים עבור צי ארה"ב. שמה המקורי:

"Paducah", (עיר נמל קטנה, במפגש הנהרות, טנסי ואוהיו, במדינת קנטקי בארה"ב. השם הוא שמו של מנהיג אינדיאני מקומי, "Paduke", מהשבט Chickasaw, אשר התמחה בבניין ספינות). השתתפה בשתי מלחמות העולם בתפקידי סיור חופי, לווי שיירות ולבסוף כספינת אמוני תותחנות. בשנת 1947, נרכשה, במיאמי, על ידי המוסד לעליה, באמצעות חברת .Weston Trading Co, אשר שימשה כיסוי לרכישות המוסד. במאי 1947, לאחר הכנה ראשונית לקליטת העולים, הפליגה, בדגל פנמה, ממיאמי, דרך הנמל הורטה (Horta) שבאיים האזוריים, וליסבון בפורטוגל, לנמל באיון בצרפת, מאוישת בצוות שרובו מתנדבים אמריקאים, יהודים ולא יהודים, ובפיקודו של רב החובל האמריקאי רודולף פצרט, (Capt. Rudolph W. Patzert). לאחר תקופת הכנה בצרפת, הפליגה,

ב־4 באוגוסט, לנמל בורגס בבולגריה.

ב־26 בספטמבר 1947, הפליגה עם 1388 עולים על סיפונה. מפקד האנייה היה מרדכי (מוקה) לימון, לימים מפקד חיל הים הישראלי. רב החובל פצרט ורוב רובו של הצוות המקורי נשארו להמשך ההפלגה. הבריטים ידעו על הפלגתן ויעודן של שתי האניות והערימו כל מכשול אפשרי כדי לסכל את ההפלגה.

האניות עברו את מצר בוספורוס ב־27 בספטמבר ואת מצר הדרדנלים למחרת. לאחר מעבר הדרדנלים, הוחלף שמה של "פדוקה" ל"גאולה". התכנית המקורית הייתה להעביר, במרחק של כ־200 מיל מחוף הארץ את עולי "גאולה" ל"מדינת היהודים", כדי למנוע את תפיסת "גאולה" ולאפשר שימוש חוזר בה. התכנית בוטלה בגלל הצפיפות הגדולה על "מדינת היהודים". ההפלגה נמשכה שבעה ימים, ללא אירועים מיוחדים. האניות הפליגו דרומה לאי רודוס ובאזור זה, על מנת להקשות על המעקב של האניות הבריטיות, נפרדו. "גאולה" המשיכה לחיפה ו"מדינת היהודים" לתל אביב. ב־2 באוקטובר, לאחר התנגדות פסיבית, השתלטו הבריטים על "גאולה" וגררו אותה, בלווי 7 משחתות של הצי המלכותי הבריטי, לחיפה. בנמל חיפה טיפס אחד המתנדבים אל ראש התורן, הניף את דגל כחול־לבן, וכשירד מרח גריז על התורן, כדי למנוע מהבריטים לטפס ולהוריד את הדגל. רוב רובם של המעפילים גורשו לקפריסין וכמה עשרות נשלחו למחנה בעתלית.

משנסתיים המנדט הבריטי שופצה האנייה, וב־14 באוקטובר 1948 בטקס חגיגי, הונף עליה דגל ישראל. האנייה הפליגה לנאפולי, שם הושבתה עד אשר נמכרה לגריטה.

המידע מתוך אתר המוזיאון הימי בחיפה