Izraelita Tanügyi Értesítő, 1916 (41. évfolyam, 1-12. szám)

המלל בהונגרית:

Krausz Jakab 1834 1916 A emberi kor határán érdemekben gazdalí munkás élet után a a jól megérdemelt nyugalomban érte az emberi sors kérhetetlen végzete A régi zsidó tanítók ama kiváló gárdájához tartozott kik az akkor még nagyon is rögös pályájukra apáik hitéhez való törhetetlen ragaszkodásuk mellett alapos héber tudást is vittek Jámbor vallásos életével szerény fel­­lépésével lelkiismeretes buzgó munkájával községe osztatlan szeretetét nyerte el Szürkülő fejű nagyapák vallották magukat csillogó szemekkel Krausz bácsi tanítványának A munka embere volt de nemes lelke mindig magában a munkában látta fáradsága jutalmát Kora reggel jóval a tanítás előtt már az iskolában volt hol tanítványait a héber olvasásban gyakorolta Maga is vallá­­sOS lévén tanítványai lelkébe példájával plántálta a vallásos élet szeretetét Kartársaihoz való ragaszkodása példaadó volt Egyik fiatalon elhunyt tanítótársa helyett hogy özvegye még egy évig a teljes javadalmazást élvezze a saját népes osztálya és egyéb elfoglaltsága mellett egy évig min­­den külön díj nélkül tanított Szerénységében sohasem várt elismerést nem ismerte a törtetést Éppen ezért kellemetlenségeit és bajait és melyik közpályán levőnek nincsenek kellemetlenségei türelemmel viselte Már fiatal korában mint magántanító készült a pályára és így korán nyilott alkalma a különböző hitközségekben a zsidó tanító nehéz életét megismernie Majd oklevelet szerzett és előbb Siófokon tanított 12 évig hol báró Eötvös elismerésével tüntette ki onnan került a veszprémi községbe hol 30 évig működött egyúttal több évtizeden át vezetvén az ottani talmad­­tóra tanfolyamait Halála a városi lakosság minden rétegében őszinte részvétet keltett A gyászházban dr Hoffer Ármin főrabbi iskolaigazgató méltatta az elhunyt érdemeit a család gyászának öccse Krausz Vilmos debreceni főrabbi kön­­­nyekre fakasztó szavakkal adott kifejezést A veszprémi tanító testület pedig mély megindultsággal e hasábokon vesz búcsút régi veterán kartársától kinek egész élete példája lesz minden­­kor a jól betöltött hivatásnak Legyen pihenése oly csendes minő termékeny áldásos volt munkás élete Veszprém

תרגום גוגל:

קראוס יעקב 1834 1916 לאחר חיים של עבודה קשה והצלחה, הוא פגש את הסוף הבלתי נמנע של הגורל האנושי בשלום ראוי על סף העידן האנושי. הוא השתייך לאותה קבוצה מצוינת של מורים יהודים ותיקים, אשר בנוסף לדבקותם הבלתי ניתנת לשבירה באמונת אבותיהם, הביאו גם ידיעה מעמיקה בעברית לדרכם הקשה מאוד דאז. בחייו הדתיים האדוקים, בהתנהגותו הצנועה ובעבודתו המצפונית והקנאית, הוא זכה באהבה הבלתי מחולקת של קהילתו. סבים אפורי שיער הכריזו על עצמם כתלמידיו של הדוד קראוס בעיניים נוצצות. הוא היה איש עבודה, אך נפשו האצילית תמיד ראתה את הגמול על עמלו בעבודה עצמה. מוקדם בבוקר, הרבה לפני הלימודים, הוא כבר היה בבית הספר, שם תרגל את תלמידיו בקריאה עברית. בהיותו דתי בעצמו, הוא שתל את אהבת החיים הדתיים בנשמות תלמידיו באמצעות דוגמתו. דבקותו לחבריו לכיתה הייתה למופת. במקום אחד מחבריו לכיתה שמת צעיר, אלמנתו במשך שנה אחת נהנה משכר מלא, בנוסף לכיתה גדולה משלו ועיסוקים אחרים, לימד במשך שנה אחת ללא כל שכר מיוחד. בצניעותו, הוא מעולם לא ציפה להכרה ולא ידע את המהומה. לכן נשא את אי הנוחות והצרות שלו בסבלנות, ואיזה מורה ציבורי אין אי הנוחות? הוא כבר התכונן למקצוע כמורה פרטי בגיל צעיר, וכך הייתה לו הזדמנות מוקדמת ללמוד על חייו הקשים של מורה יהודי בקהילות דתיות שונות. לאחר מכן השיג תעודה ולימד תחילה בשיופוק במשך 12 שנים, שם הוענק לו אות ההוקרה של הברון אטווש. משם עבר לכפר וספרם, שם עבד במשך 30 שנה, והוביל את קורסי הטלמדטור (לכאורה תלמוד תורה) שם במשך כמה עשורים. מותו עורר תנחומים כנים מכל שכבות אוכלוסיית העיר. בבית ההלוויות, מנהל בית הספר, ד"ר ארמין הופר, שיבח את מעלותיו של המנוח. את צערה של המשפחה ביטא אחיו הצעיר, הרב הראשי של דברצן, וילמוש קראוס, בדמעות. גם צוות ההוראה של וספרם הצטער עמוקות על מות המנוח. ברגשות, הוא נפרד מחברו הוותיק והותיק בטורים אלה, שכל חייו יהיו תמיד דוגמה למקצוע מלא היטב. מי ייתן ומנוחתו תהיה שלווה כחייו הפוריים והמבורכים כפועל. וספרם