(שלמה דב ( אלכס, SANYI ) רוסמאן. ( הספד בלוויה שלו
ברשותכם, אפתח בדברי תורה, דברים הראויים לכבוד יקירנו, שלמה דב, SANYI – אלכס .
בשבת שעברה קראנו בתורה: " ראה קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה"
(פרק ל"ה, פסוק ל' ).
במדרש תנחומא ( אות א' ) נאמר:
שלשה שמות נקראו לו לאדם: אחד, מה שקוראים לו אביו ואמו, אחד מה שקוראים לו בני-אדם
ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן, מה שקונה הוא לעצמו. עד כאן דברי המדרש….
המֶסֶר שבמדרש זה, ברור: זהו השם הטוב שקונה לו האדם, בהתנהגותו בעולם הזה
זהו השם הטוב המלווה אותו לעולם הבא.
*
השבוע, ובשבת הקרובה, אנו קוראים בפרשת "ויקרא".
בפסוק הראשון נאמר: ויקרא אל משה מאהל מועד לאמור ….( פרק א' פסוק א' )
פירש רש"י: "לכֹל דִבּרוֹת וּלכֹל אמירוֹת לְכֹל הַצִּיווּיִם קדמה לשון חִבָּה…. כלומר: משה, משה.
סבי זצ"ל, מסביר בספרו "מראה – הבזק" את חִבָּתוֹ המיוחדת של הקב"ה, כלפי משה רבנו.
זאת, בפירוש יפה לַמִשְנָה, שאנו קוראים לפני כל פרק, בפרקי - אבות:
" משה קיבל תורה מסיני ומְסָרָהּ ליהושע וכו' ". שאלה יְדוּעה של מפרשי ה-מִשְנָה הזאת:
" וכי מסיני קיבּלָהּ ? הלא מֵהקב"ה קיבלהּ ! בסיני, על הר סיני ולא מִסיני ! "
במסכת "מגילה" (כט. א ) דרש בַּר-קַפָּרָא, מַאי דכתיב ( תהלים סט, יז ) :
" לָמָּה תְּרַצְֱדוּן הָרִים גַבנוּנִים וכו' " ( ? ) הרי חָזינָן דהר – סיני' מפני כך זכה שתינתן בו תורה,
לפי שהוא נמוך ושָפָל מהרים גבוהים שבִּסְבִיבָתוֹ.
( אגדה ידועה' על תחרות בין ההרים, שהתורה תינתן עליהם, משום שהם גבוהים ומפוארים.. )
לכן שפיר קאמר התנא, יפה אמר התנא, בר – קפרא:
משה קיבל תורה מִסיני, משום שהוא לָמַד מִמֶּנּוּ, מהר סיני, את מידת הצניעות והענוְתנוּת",
ולכן, זָכָה - לפי המדרש הזה - לקריאת החִבָּה : משה – משה ….
וסבא ז"ל מַמשיך ומוכיח את סְבָרָתו. וזו לשונו:
בכל התורה הקדושה, כל מקום שנאמר וידבר ה' אל משה לֵאמור או ויאמר ה' אל משה לֵאמור,
האות " לַמד " של "לֵאמור" היא דגושה. והוא פֶּלֶא ! כי הרי בתחילת המלה בא רַק "דגש – קל"
ואך – ורק, באותיות בגד – כפת ( ב-ג-ד-כ-ת ), ולא באות "למד" . ואילו דגש חזק , המורֶה על
הַכְפָּלַה של האות הדְגוּשָה, נמצא אך – ורק בהֶמשֵך המִּלה ולא בתחילתה !
וכן, ההדגשה הזאת באה אך ורק בדיבּוּר ה' אל משה בלבד ורק בצירוף לאמור, בשליחות ה'
את משה, אל עם ישראל…. ואילו בפסוקים אחרים ה – "למד" של לֵאמור אינה דגושה !
דוגמאות: "ויאמרו בני גד ובני ראובן אל משה לֵאמור " ; וידבר ה' אל משה ואל אהרן לֵאמור;
בפסוקים האלה אין סמיכות בין הַמִּלה " משה " לבין מלת הַשְלִיחוּת " לאמור " .
בפסוקים כאלה, בכל התורה, מִתחילתָהּ ועד סופה, האות "למד" אינה דגושה !!
אבל בכל השליחויות של משה אל עם ישראל, בכל התורה, מִתחילתָהּ ועד סופה "הלמד" דגושה,
להכפלת המִּלה,משה" ל - "משה -משה " .
כֶּפֶל הַשֵּם, כביטוי לחִבָּה, בזכות הצניעות והענוְתַּנוּת של משה רבנו, ע"ה.
*
אלכס – אלכס יקירנו, מעולם לא התנשאתָּ! אהבת, אהבה עזה ,את משפחתך.
ידיד היית לכל אדם, באשר הוא אדם. תמיד הערכנו ואהבנו את ענוותנותך השקטה והכֵּנה!
אתה ! שלמה - דב בן יקותיאל, שהיה בנו של שלמה דב, בנו של טוביה, בנו של ברוך צבי, שאביו
היה טוביה רוסמן, ממשפחת ROSSI המכובדת והמיוחסת, משפחת רבנים מצד אבא. וכן, מצד אמך,
יהודית בת הרב משה אהרן גֶרלִיץ', רַבָּהּ של קהילת FIUME באיטליה. אנשי " אמת ואמונה" !
האמונה והביטחון שלך בה' היתה פְּנִימִית, אֲמִיתִית וְעמוקה . מעשיך בחיי יום – יום , הוכיחו את
הנאמר בספר " משלי " " ( ט"ז פסוק י"א ) : " פֶּלֶס ומאֹזְנֵי מִשפָט לַה'… מַעֲשֵֹהוּ כָּל –אַבְנֵי –כִיס "
בְּהַכָּרה שיש גם "למַעֲלָה מִמֶּנוּ", אז גם "אַבְנֵי - הַכִּיס" ( אבני -מִִשקל שהסוחר היה מחזיק בּכּיס ),
גם אלה, "אבני-צדק" הם. כזה היית, איש " אֶמֶת וְאמוּנָה " וכזה, תִישָאֵר בזכרוננו , תמיד !
לך בשלום ותעמוֹד לגורלך לשלום ! תתפלל ותמליץ בעדנו, בעד אריקה האהובה, בעד ילדיך
ונכדיך היקרים, בעד קרובי המשפחה, בעד ידידֶיך וְחבֵרֶיך ובעד כּל ישראל, לטובה, אמן !