דרשה של רבי בז"ק , בח' כסלו תרס"ו (1905) . קריאתו של הרב בנימין זאב קראו זצ"ל) לבני קהילתו , לתמוך בעניי א"י .
תרגום חופשי של דף אחד (לא הראשון) ששרד מדפי הטיוטא של הדרשה שנשא בבית-הכנסת הגדול בדברצן, זמן קצר לאחר שובו
מביקורו בא"י, ב-תרס"ה. הרב קראוס היה גבאי-הצדקה של רמבה"ן, בדברצן, מטעם כולל אוסטרו-הונגריה בארץ-ישראל.
ברשותנו, קופסת אתרוג יפה (עץ זית), "מנחת זיכרון מאת כולל אסטרייך-אונגרין בעיה"ק ירושלם ת"ו", שקיבל בביקורו בירושלים.
מתוך הדרשה:
……..במשרדם [א] . הם פנו אלי בבקשה לסיוע דחוף. פרסמתי כבר הודעה על כך, בעיתונות המקומית , כאן.
תודתי , ממקום קדוש זה , לכל אלה אשר תרמו עד כה, לסייע לאחינו בארץ הקודש ולבני-הכולל שלנו , שם.
בשם ה'– האל הרחמן - אני מבקש את נדיבי-לב הנוספים בקהילתנו וכן את ראשי האגודות השונות, לחוש מהרה
לעזרת אחינו בא"י.
למדנו בשולחן-ערוך " מצוה להרבות צדקה בימי חנוכה " ולכן , גדול יהי' מעשה הצדקה, בזכרנו בימים אלה ,
את עניי ארץ – הקודש ונאיר, באור החסד והרחמים, את חשכת דלותם.
ביסוד ערך "הצדקה" היהודית מצאנו את הרעיון לפיו האור שהקב"ה יאיר לישראל, יקרין גם על האומות,
כמאמר חז"ל: " עתידים אומות העולם להיות מהלכין לאורכם ואיזה אור ? שהקב"ה מאיר לישראל באור הצדקה,
שנאמר, "ויזרח לכם , יראי שמי , שמש צדקה ומרפא " [ב]
יהל ויאיר נוגה-צדקתכם, שלהבת-אהבתכם לירושלים עירנו ולארצנו הקדושה, שימי החנוכה מסמלים את
תפארתן בימי-קדם….
"נרות חנוכה כבית הלל מוסיף והולך, משום שמעלין בקודש" וכפי שמתרבים – מיום ליום -- הלהבות הקטנות,
כך יגבר כל יום חום לבבכם , בחסד של מתנת ידכם ולבכם בזמן הזה, לזכר תפארתנו, בימים ההם .
יהי רצון שיתקיימו בנו דברי השירה הנעלה ( תהלים ק"ב ) " כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו " (תרגום),
וייאמר בה " שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך . יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך "
[א] לפי הנראה, במשרד הכולל , בירושלים.
[ב] אולי, התכוון לשתף גם את ידידו, הבישוף בלטאזאר, מחסידי אומות העולם בדברצן, במגבית מיוחדת זו. ( השערה, ע"פ הפיסקה הנ"ל )
בישוף זה, היה מרצה בכיר באוניברסיטה המקומית. באחת ההתפרעויות של הסטודנטים האנטישמיים, דרש את סילוקם מהאוניברסיטה.
היה גם ידוע באהבתו לא"י. הוזמן להרצות באוניברסיטה העברית בירושלים, אך נפטר לפני נסיעתו לשם.