שאלה לרב שיק http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20209&st=&pgnum=153

בס"ד. הרב בנימין זאב קרויס (קראוס) / לקט מקורות על תולדות חייו 

א. ראשי פרקים. ב. נספחים : 1 - 20לקט מקורות והסברי-רקע. א - יב : תיעוד נוסף 

 SZOLAD הרב בנימין זאב ב"ר אליעזר צבי קרויס נולד בתאריך יב' באדר ב' התרי"ג/ 1853 .22.03בכפר  סולאד    

בהונגריה. אמו, פיילא בת הרב יוסף שטרן , נולדה ב- צ'איאג מחוז שומוג'י

מילדותו, גילה כישרון והישגים בלימודי-קודש. בגיל 15כבר דרש דברי-תורה בציבור 

   SIOFOKובגיל 16סיים את כתיבת ספרו הראשון: " קונטרסים על סוגיות בש"ס " (ב) - (ד) 

למד בישיבות (PRESSBURG, SARBOGARD, TATA, TABכתב-סופר), שם קיבל "התרת הוראה".1 

במקביל, השלים לימודי חול ( בלימודי חוץ ) והשיג תעודה ממשלתית של מורה מוסמך. (ה) 

בגיל 20 , תלמיד חכם ומשכיל, התמנה, כעוזר וכמ"מ לרבה של קהילת , SZASZREGEN 

הרב הלל פולק, שהיה - כעבור שלש שנים - חותנו. בקהילה זו שימש בהוראה כדיין 

נוסף על כך, יסד וניהל בי"ס יסודי יהודי במקום. ( בית ספר פרטי - )2MAGANISKOLA 

בשנת 1886נבחר לרבה של הקהילה האורתודוכסית ב- KISKUNHALAS 

ואח"כ לרבה של קהילת " סטטוס קוו אנטה " 1891-1921 ב DEBRECEN 

אישיותו משתקפת מכתביו, מדרשותיו ומנאומיו וכן מפעילותו כרב וכמנהיג של קהילתו 

תלמיד-חכם שקדן ומתמיד, מורה ומחנך לאהבת תורה ויראת שמים, סופר ורועה רוחני 

הצנע לכת ונוח לבריות, נאמן לרעיון של "תורה ודרך ארץ" ושוחר השכלה ותרבות. 5 

הופעה מרשימה, באישיותו, בידיעותיו, בהליכותיו, בהדרת-הפנים שלו ובכושרו הרטורי()6 

במחלוקת שפילגה קוטבית את יהדות הונגריה, בחר בשביל הזהב של "סטטוס קוו אנטה". 7 

הטיף -בע"פ ובכתב- לקיום כל המצוות ללא פשרות, לאהבת ישראל וליושר אישי וציבורי 

עמד, בכבוד, בלחצים של המחנות היריבות ודבק בעיקרון של "ישראל ערבים זה לזה"

דגל בסובלנות ובדרכי שלום בחיי-ציבור והגשים זאת במנהיגותו ובפעילותו

הענפה. 8 

פיתח יחסי-חברות וידידות אישיים עם רבנים של הזרמים האחרים ביהדות הונגריה. 9 

הממסדים של שני המחנות היריבות (האורתודוכסי והניאולוגי), לא סלחו לו על שלא 

הצטרף אליהם, עם קהילתו הגדולה. בודדים בלבד העיזו לפגוע בו אישית בפומבי. 10 

פעל, במלוא השפעתו ומרצו, בבניתם של מוסדות הקהילה. שני בתי הכנסת נבנו בימיו.11 

נטל חלק נכבד בניהול מוסדות החינוך ובפעילותם של מוסדות קהילתיים אחרים. (ח) 12 

פרסם חיבורים ומאמרים בכתבי עת רבניים ואחרים. שלשה חיבורים מקיפים שרדו בכת"י 

לא הספיק להוציאם לאור, כנראה בגלל עיסוקיו בצרכי ציבור ובשל טרדותיו הרבות בימי 

מלחמת העולם הראשונה ובתקופת הטרור-הלבן שלאחריה. ניניו מטפלים, כעת, בהדפסתם.13 

גבאי (כבוד) של קופת רמבה"נ בדברצן. קרא בדרשותיו לתרום כספים למאן יהודי א"י (ט) 

תמך בציונות הדתית (בלבד). ביקר בא"י,בסיור מאורגן, והיה מראשי הדוברים שם.(ח)()14 

דבק באמונתו והגן עליה, באומץ לב ובמסירות נפש, בקרב בני ברית ושלא מבני-ברית 

נאבק באומץ רב במתבוללים ועל כל נפש יהודית, בסכנת ניכור ושמד. אך גם בשבט פיו 

בעתות משבר וסכנה, השרה הרב קראוס תחושת חוסן וביטחון, במשפחתו ובקרב הקהילה. 15 

בקשריו הטובים עם ראשי הכנסיה,הצבא והרשויות, הירבה בשדולה למען הפרט והקהילה.16 

יחד עם הרבנית ביילא לבית פולק - אישיות מרשימה ורבת מעש בחינוך ובעזרה לזולת 

הנהיגו בביתם אורח חיים של פשטות וענותנות, של צדקה וחסד לקרוב ולרחוק. בצד 14 

הילדים שלהם גידלו בביתם 6ילדים נוספים. "אורחים" רבים סעדו לבם ליד שולחנם. 17 

במשפחה גדולה זו, שררה אחוה,אחדות דעות ושלוה, בהשראתה האצילה של "מלכת הבית".18 

זכו להערכה רבה בקרב הציבור היהודי וההונגרי בעירם ובעיתונות היהודית והכללית 19 

הרב נפטר ב- כ"ו שבט תרפ"א ( .)3.2.1921ארונו הוכן מקרשי השלחן שהיה עד לעמלו 

עשרות בשנים, בתורה ובגמילות הסדים. הרבנית נפטרה ב-ו' כסלו תרצ"ד 12.11.1934 

שניהם נטמנו בבית העלמין בדברצן, בשורה הראשונה שבככר המרכזי. תנצב"ה. (י-יב) 20 

בדרשותיו , בנאומיו , במאמריו בהנהגת קהילתו ובקשריו עם קהיליית הרבנים (מכל הגוונים)

דגל בשמירה על שלום ואחדות בין המחנות, תוך דרישה והקפדה על שמירה וקיום המצוות, בקהילתו ובכל בית ישראל 

מתוך ספרו " מראה הבז"ק " 

רש"י ע"פ המדרש : " ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף " ( ד"ה : וישב יעקב וגו', בראשית ל"ז ) 

נושא הדרשה: ארבע סכנות לקיום העם היהודי 

1. האנטישמיות והפרוגרומים 2.. האמנציפציה ושויון הזכויות. 3. חוק האזרחות ונשואי תערובת 

4 הסכנה הקשה מכולם " אם בין אחים יפריא " ( ע"פ הושע יג, טו ) 

במחנה היהודי גדלה המחלוקת והמשטמה בין כתות שביניהם חסידים ואשכנזים, אורתודוקסים, סטטוס-קוו, ניאולוגים 

פירוד הלבבות ושנאתם תחת אהבתם ודבקותם זה בזה, זו הסכנה הקשה מכל הסכנות 

והוא כעין הקנאה והשנאה בין יוסף לאחיו . וזהו : ויבוא רוגז – רוגזו של יוסף , אשר " בין אחים יפריא " 

והקב"ה יעזרנו לאחד וליחד לבבנו לעבדו שכם אחד, ויקויים בנו  

" ומי כעמך ישראל גוי אחד " ( שמואל ב' ז כג ) 

" ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד " (זכריה יד, ט ) 

ובא לציון גואל , במהרה בימינו , אמן 

" כי הוא בין אחים יפריא…" . ( הושע י"ג ט"ו ) 

רש"י : מלשון פורה ולענה מ( דברים כ"ט ) 

ד"א : ירבעם … הפריא אחדותו של ישראל , על ידיו נחלק לשני ממלכות  

אבן עזרא : כמו יפריא , החליא  

תרגום השבעים : יפריא - יפריד 

לקט מקורות

1רבותיו 

בישיבת TATAתרכ"ה - תרכ"ו) 

רב אהרן קוטנא (קעמפנער), רבה המפורסם של טאטא 1814-1874בן הרב יוסף קוטנא 

בעמח"ס: מנתת אהרן, דעת זקנים ושארית יוסף ()MAGYAR RABBIK 102, 1906 5 sz.pp 53 

הרב מו"ה אהרן קוטנא אבד"ק טאטא רב גדול ומפורסם .בנו הרב מהר"ש אבד"ק א"ש 

הדפיס ממנו ספר משחת אהרן על מסכת נידה ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כמה פעמים 

נפטר י"ב כסלו תרל"ד . היה בן הג"מ יוסף קוטנא אבד"ק הנ"ל ולמד בק"ק פרסבורג 

אצל הגח"ס והוא הו"ל בשנת תקצ"ד ס' "דעת זקנים" עם פירושו "שארית יוסף" 

(י' גרינוואלד: שם הגדולים, לפלגות ישראל, בהונגריה) 

בישיבת ,TABתרכ"ו - תרכ"ז 

הרב יוחנן סג"ל שפיץ ר"מ ואבדק"ק טאב ( )1837-1870נפטר ב-תר"ל (.)1870 

MYAR RABBIK 1907 11 sz. pp. 154 בעמח"ס " בן-זכאי "

בהקדמת בנו, עקיבא סג"ל שפיץ, המו"ל של ספרו "בן- זכאי" (פאקש ,)1908נאמר 

" ולמד תורה ברבים בישיבה אשר לא פסק משלחנו אליו יאספו העדרים צעירי צאן קדשים 

בחורי חמד לשמוע בלימודים ולשאוב מבורו באר מים חיים והעמיד תלמידים הרבה 

מסובלים בתורה וביראה טהורה..". (א' פוקס, ישיבות הונגריה י-ם תשמ"ז, עמ' )119 

בישיבת SARBOGARDתרכ"ז - תרכ"ח  

הרב אברהם צבי אבעלעס אב"ד וראש הישיבה בשארבוגרד 

נכדו של הרב בנימין זאב (וולף) אבעלעס, רבה וראש הישיבה של טאבMAGYAR RABBIK31 1905 3 sz. pp. 38 

הרב מו"ה אברהם צבי אבעלעס אבד"ק שארבוגארד ( בן הרב ר' מרדבי ) נכד הגאון ר'

בנימין וואלף מסעטשין, הי' תלמיד מובהק להגח"ס זצ"ל, חתן הג"מ משה פערלס, גאון

גדול ומפורסם, מפורסם לשבח בשו"ת כ"ס ובשו"ת נחלת בנימין ושאר מקומות, מת בדמי

ימיו בן נ"ב שנה, בשנת תרל"א כ"ד אדר. נספד כהלכה מהגאון מו"ה זוסמן סופר בספרו

(י' גרינוואלד : שם הגדולים, לפלגות ישראל בהונגריה) מלאה קטורת

בישיבת , PRESSBURGתרכ"ט-תרל"ה 

הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל "כתב-סופר" נתמנה, כרב הקהילה וכראש הישיבה 

בגיל 24במות אביו הח"ס, בכ"ה בתשרי ת"ר ( .)1839ב-תרי"ז 1857הוכרה הישיבה 

ע"י הממשלה, כבית ספר גבוה לרבנות. נפטר, בגיל ,57בי"ט טבת תרל"ב .1872 

העמיד אלפי תלמידים, רבים ביניהם היו מגדולי רבני ומנהיגי הונגריה 

(א' פוקס, ישיבות הונגריה י-ם תשמ"ז, עמ' )53- 48

MAGYAR RABBIK )38( 1905 4-5 sz. pp. 50-51

2מנהל ומורה בביה"ס היסודי 

"מגיל רך דאג לכלכלתו, חסך פרוטה לפרוטה, כדי לתמוך באמו ובאחיו. אביו נפטר ב-1870 

(היה בן 17במות אביו). רכש, באופן פרטי, השכלה כללית והשיג תעודה של מורה מוסמך 

כשנתפנתה משרה של מ"מ הרב בסאסרגן שבטרנסילווניה, ביקשו ראשי המשפחות המיוחסות 

היימן ושוורץ, מ-"הכתב סופר" בפרסבורג, שישלח להם מועמד מתאים. ה-"כתב-סופר" 

המליץ על תלמידו הצעיר ב"ז קרויס. בן 20היה כשנבחר, כעבור שנה, למ"מ הרב בסאסרגן 

בקיאותו בהלכה והשכלתו החילונית עמדו לו בעבודתו כרב וכמנהל ביה"ס העממי 

מלבד עבודתו, משך בעט סופרים, בשעות הפנאי שנותרו לו ושלח כתבות לעיתונות החרדית 

(מ"א גונדה עמ' )71-72

הרב הלל פולאק היה קרוב משפחה וידידו הטוב של ר' הלל ליכטנשטיין ל"ש מקולומייא 

פעלו יחד במאבקם נגד "חדשנים". קשה להניח שעיסוקו הנוסף של חתנו, בניהול בית-הספר 

היה ללא הסכמתו, מרצון או בלחצם של פרנסי הקהילה. הרב קראוס כתב על חותנו, בהערצה 

רבה ואף הוא מזכיר את חתנו בחיבה: חתני אהובי הרב אב"ד האלאש מה"ר בנימין זאב נ"י 

(* ראה להלן, על השפעתו הרבה במחנה האורתודוכסי ועל מאבקו נגד לימודי חול)

( )3קישקונהאלאש / KISUNHALAS 

"עיר בקרבת בודפשט. הקהילה נתארגנה בשנת .1826מספר היהודים ב- 537 :1890נפש 

הקהילות כפופות לה: FELSOSZALLAS. ERESZTO, BALOTA, DEBEAK, FELSOOREGSZOLLOK 

ALSOOREGSZOLKOK,FEHERTO,DEBEAK, KISKUNMAJSA

הקהילה הגדירה עצמה כקהילה אורתודוכסית. מוסדות הקהילה בימי פילוג הקהילות ב-9681

אגודת נשים " חברת אזכרה" "משכיל אל דל"; "ביקור חולים"; ; היו: חברא קדישא מ-6281

בי"ס עממי (נוסד ב- )1835בית הכנסת נבנה ב- 220 .1858מקומות ישיבה, לגברים ולנשים

רבנים : ר' אליעזר זוסמן סופר  1856-1886ר' וילמוש קראוס 1886-1892

הרב קראוס היה הראשון שדרש בביהכ"נ בשפה ההונגרית וזכה להערכת מועצת העיריה

ב- 1892עבר לדברצן." (פנקס הקהילות / הונגריה)

( " 1914 - 1890 )4תור הזהב של קהילת דברצן " 

- 1891 הקהילה מפרסמת מכרז, בעיתון " אג'נלושג " , על משרת הרב 

" קהילת ישראל בדברצן העומדת מבחינה ארגונית על סטטוס-קוו-אנטה מבקשת רב למילוי 

משרת הרב שנפטר. השכר הוא 1200פורין לשנה, דירה חופשית בבנין הקהילה והאגרות 

המקובלות עבור ניהול ספר המרשם של בני העדה 

לקבלת המשרה דרושות - בין היתר - הכישורים : בקיאות בהלכות הדת, ש"ס ופוסקים 

השכלה מדעית בהתאם לרוח הזמן, ידיעת הניהול של ספר המרשם וכשרון לדרוש דרשות 

בהונגרית ובגרמנית. מחובתו של הרב תהי' - לאחר בחירתו - להורות דת בבתי הספר 

התיכוניים בעיר והפיקוח על בתי הספר העממיים של הקהילה. 

....... מועצת הקהילה המליצה על בחירתו של הרב ב"ז קראוס , רבה של קישקונהאלאש 

האסיפה הכללית אישרה את בחירתו של הרב קראוס ושלחה אליו משלחת של מכובדים , כדי 

למסור לו אישית את המסמך הרשמי של בחירתו 

בינתיים שלחה לו גם קהילת החרדים "כתב רבנות", בתקווה שהרב קראוס, חניך ישיבות 

שומר מסורת מובהק, שכיהן בקהילה אורתודוכסית, ייענה להזמנתם וישתדל לאחד את שתי 

הקהילות ברוח הקהילות החרדיות. הרב קראוס קיבל את המשרה בקהילת האם הגדולה. #) 

(מ"א גונדה 100שנה ליהודי דברצן) 

#) " לפי עצת והמלצת הצדיק ר' שלום אליעזר הלברשטם *) מ-רצפעלד הי"ד, שאמר לו 

כי הוא הרב, שיכול לפעול רבות ולהציל את מצב הקהילה שם " (בית אבות עמ' כ"ז) 

אביו, ה-"דברי חיים" (צאנז), לא חתם על ה-"קול קורא" ממיכאילוביץ (ראה להלן) 

הסכים רק לצרף מכתב תמיכה כללית. כנראה, רבני פולין לא תמכו בפילוג הקהילות 

ר' שלום אליעזר היה מבוגר מהרב קראוס, 3-4שנים בלבד. היה מפורסם ברחבי הונגריה 

כצדיק אמיתי ואוהב ישראל. לזכר הידידות שלו עם הרב קראוס ולהנצחת זכרו של אדמו"ר 

קדוש זה, מובאת כאן "צוואתו" בעת שעלה על מוקד, בגיל ,95בכבשני אושוויץ, יחד 

 (עם יהודי דברצן. (מזכרונותיו של ר' יהשע רוזנבלום, על חוויות האימים באושוויץ

..." תוך כדי עבודתי ב-"זונדרקומאנדו" (פלוגה מיוחדת של עובדי- כפייה יהודים

...בראשית הקיץ של שנת תשי"ד, מאי יוני ,1944בזמן המשלוחים הגדולים של יהודי 

הונגריא...הישר אל הכבשנים...בגלל העומס הרב ותכולתם הבלתי מספקת של הכבשנים 

נהגו אנשי האס-אס לזרז, בליווי מכות ושיסוי כלבים, את היהודים האומללים המובלים 

למוות. יום אחד, בעודני עובד בתוך הכבשן ועוזר לאומללים להתפשט מבגדיהם, נעצר 

לידי יהודי זקן...נרעדתי כל-כולי. הבנתי שזקן מופלג זה, העומד בפני במערומיו 

הנו הצדיק רבי שלום אליעזר מראצפלד.... רבי - אמרתי בבהילות לצדיק - אמור את 

ה-"וידוי, מהר! אלה הרגעים האחרונים...מהר!...עזרתי לו ללבוש את ה-"טלית קטן" 

ואז אמר הרבי את ה-"וידוי" בהתייפחות ובתלהבות גדולה 

כשסיים, לחץ את שתי ידיי ואמר לי בהתרגשות עצומה במלים שלא מעלמא הדין 

- אתה נערי תזכה ותינצל. אתה תישאר בחיים... אנא, זכור וספר לעולם כולו את אשר 

עוללו לנו הרשעים הארורים... ספר 

עד עצם היום הזה מלווה אותי זעקתו-תחינתו של הרבי הקדוש: בני, ספר לעולם, ספר 

(הדברים הובא פה בהשמטות. הסיפור המלא, בספרו של משה פורת:"באמונה בחסד וברחמים) 

....STATUS QUO )ANTE

AZOK A HITKOZSEGEK AKIK AZ 1868 EVI MAGYAR ZSIDO KONGRESSZUS IDEJEN SEM AZ

UJ KONGRESSZUSI " NEOLOG " SEM A REGI HAGYOMANYOKHOZ RAGASZKODO KONZERVATIV

"ORTODOX" SZERVEZETHEZ NEM RAGASZKODTAK, HANEM MEGMARADTAK A KONGRESSZUS

ELOTTI JOGHELYZETUKBEN...ZSINAGOGAIK A HAGYOMANYOS ALAPRAJZI ELRENDEZEST

KOVETTIK.... )MAGYAR ZSINAGOGAK, BPST. 1989 pp. 47

....A ZSINAGOGA A REGI SZERTARTASI RENDNEK MEGFELELOEN A HAGYOMANYOS BELSO

ELRENDEZESEL EPULT ES MA IS ILYEN FORMABAN HASZNALYAK. )Idem pp.149

בקהילת הסטטוס-קוו היו חברים, רוב העשירים היהודים וחלק גדול של המשכילים בקרב 

יהודי דברצן וכן חברי הקהילה הניאולוגית, לשעבר. רבים מהם היו מחללי שבת. בניהם  

שלמדו בבתי-ספר הונגריים (הבנות בבתיה"ס של הנזירות) לא נרתעו מלכתוב בשבת בפרהסיא 

אף ששוחררו מכך, בהשתדלותו של הרב קראוס. הוא גם הפעיל את מלא השפעתו על ציבור זה 

בכוח אישיותו, השכלתו ומעמדו, לרסן את התפרקותם מערכי היהדות וממצוותיה. זה היה 

גם המניע העיקרי למאמציו הגדולים להקמתם של שני בתי הספר התיכוניים של הקהילה 

תופעות של חילול שבת לא חסרו גם בקהילה האורתודוכסית. חנויות רבות בבעלותם של 

אורתודוכסים היו פתוחות בשבת. רבני שתי הקהילות פעלו יחד למניעת פרצות וחילול השם 

בית הכנסת הגדול 1897וכן בית הכנסת שברחוב קאפולנאשי  1910נבנו במתכונת 

אורתודוכסית: הבימה באמצע, עזרת הנשים מסורגת. המקהלה היתה של גברים בלבד 

לבושם של הרב ושל החזן, בבית הכנסת, היה מסורתי, כנהוג בקהילות האורתודוכסיות 

העיצוב החיצוני ( המגדלים של ביהכ"נ הגדול וגינת נוי מסביב ) לא היה לטעמם של 

חלק מהרבנים החרדים. ( היו גם בתי כנסת אורתודוכסיות עם מגדלים וגינות נוי.) 

בביה"כ השני ברחוב קאפולנשי, שנבנה ב- , 1910לא היו מגדלים 

דמותה של קהילת הסטטוס-קוו בדברצן, בתקופתו של הרב קראוס  

כתבה על הקהילה , בעיתון " " A VALLAS בנספח מיוחד לגליון מס' 18של העיתון 

מוקדש לקהילהת הסטטוס-קוו בדברצן (בתאריך לא ידוע) 

Az orszag legnagyobb statusquo hitkozsege.. Ket diszes temploman kivul tobb

seged imahaza van a hitkozsegnek .Hitkozsegi epuletek a templomokon kivul

egyemeletes szekhaz, elemiiskola, polgari lanyiskola, huscsasrnok,vagohid

es mikve epulet...A hitkozseg ugyeit hatvan tagu kepviselo testulet, harom

penz,valas es iskola( ugyosztaly es huszonegy tagu elojarosag intezi

Vallasi iranya: a korszeruseggel parosult konzervatizmus es hagyomanyhuseg

A Sulchan Aruch  ( alapjan allo modern zsidosag megtestesul a debreceni

statusquo hitkozsegben es kovetesre melto intezmenyeiben

)Melleklet "A VALLAS" 18-ik szamahoz( לתשו"ל ההברה הספרדית )

תרגום חופשי : "..קהילת הסטטוס-קוו הגדולה ביותר במדינה...מלבד שני בתי הכנסת 

המפוארים , ברשות הקהילה בתי תפילה נוספים. בניני הקהילה נוספים: בנין קומותיים 

של משרדי הקהילה, בית ספר יסודי, בי"ס תיכון לבנות, חנות הבשר, בית המטבחיים ובנין 

המקוה... במישור הדתי : שמרנות ודבקות במסורת, צמודים לרוח התקופה. יהדות מודרנית 

על המסד של "השלחן ארוך" מתגשמת בקהילת הסטטוס קוו בדברצן ובמוסדותיה הראויים 

לשמש דוגמא...למאמר מצורפות: התמונה של בית הכנסת הגדול ( 600מקומות ישיבה לגברים 

500לנשים) תמונה גדולה של הרב קראוס ותמונות של 10מחברי ההנהלה של הקהילה 

טכס מילוי- ידו והקדשתו של וילהלם קראוס לרבה של קהילת דברצן נערך ביום א' 6.12.91 

משלחת בת 200אישים נשואי פנים בראשותו של ראש הקהל החדש, מוריס דרוקר, נסעה 

לקראת הרב עד הכפר קאבא. משלחות של הקהילות הסמוכות, פושפוקלאדאני, האידו-סובוסלו 

וקאבא, הצטרפה לזו של דברצן והגדילו את הרושם החגיגי של קבלת הפנים המפוארת 

בתחנת הרכבת של דברצן הופיעו לא רק בני הקהילה מקטון ועד גדול אלא - כך תיאר את 

המחזה העתון המקומי - גם סלתה ושמנה של העיר. כאשר ירד הרב מהרכבת ודרך על הרציף 

נתקבל בתשואות רמות. מסע הליווי של מאות כרכראות נע לאיטו אל בית הכנסת המרכזי 

ברחוה סנט-אנה. האולם והיציע היו מלאים עד אפס מקום. כל מי-ומי שבעיר הצטופף 

בספסלים וציפה לרב. בית הכנסת שקק המון חוגג ונלהב, שנתקבץ לקבלת פני הרב 

בקושי השכיל הרב לפלס דרך בין שורות מכבדיו. ....והרב נשא את דרשת ההקדשה שלו 

העיתונות המקומית גמרה עליה את ההלל. הרב בחר בפסוק מדברי זכרי' הנביא כדי להדגיש 

את ה "אני מאמין" שלו : כה אמר ה' צבאות , אם בדרכי תלך ואת משמרתי תשמור וגם אתה 

תדון את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה (זכרי' ג,ז) 

הנאום שהצטיין בעומק המחשבה, בצחות הלשון ובהבעה נאה, עשה רושם כביר." (גונדה )73

קטע מהרצאתו של ה' Adjunktus HALMOS SÁNDOR בבודפשט 29.11.2005 ( תרגום חופשי מהונגרית )

בעתון Egyenlőség מ-Debrecen , פורסם בימים 27.02.1891; 6.03.91 ; 13.03.1891 וב-0.03.91 מודעה בדבר

מִשְרַת רבנות

מלבד בקיאות בתלמוד ובספרות הרבנית, נדרשים השכלה כללית ובעיקר הכושר לִנְאוֹם הדרשות בהונגרית

מתפקידיו יהי' הוראת הדת בב"ס תיכוני והפיקוח על בתיה"ס העממיים של הקהילה היהודית

ב-02.09.1891 דנה סֶגֶל הנציגים ( של הקהילה ) במינוו של הרב. ההנהלה הציע בחירתו של KRAUSZ VILMOS

רבה האורתודוקסי של KISKUNHALAS. במהלך הדיון התפטר BALKANYI MIKLOS Dr

כתב העת DEBRECENI ELENŐR מפרסם ב-06.09.1891 , שהקהילה התכנסה בנשיאותו של 

ה' DRUCKER MOR ואִשְרָה בהתלהבות את בחירתו של הרב מ-HALAS 

DRUCKER MOR יחד עם ROSENBERG JAKAB , LUSZTIG MIHALY ומזכיר הקהילה,JOZSEF .D BURGER

נסעו ל- KISKUNHALAS, כדי למסור ( לרב קראוס ) באופן חגיגי את מסמך בחירתו

הרב החליט לא לנטוש את קהילתו לקראת ימי החג

לכן, החל במשרתו ביום ראשון, 6 בדצמבר 1891. משלחת של 200 בני הקהילה באו לקראת הרב ל- KABA

שם הצטרפו אליהם משלחות של הקהילות מ- PŰSPŐKLADÁNY, מ- KABA ומ. HAJDUSZOBOSZLÓ 

בתחנת הרכבת ( בדברצן ) ברך את הרב, Dr. KEMÉNY MOR תוך קריאות "הידד" של בני הקהילה

התהלוכה צעדה משם בכיוון בית הכנסת , ברחוב ,SZENT ANNA שכבר התמלא בצפיפות בקהל הרב ובנציגי הרשויות

בבית הכנסת לא התכנס מעולם ציבור כה גדול כזה

בבית הכנסת קידם Dr.POPPER ALAJOS בנאום חגיגי את הרב שהשיב על ברכתו. התפללו תפילת מנחה ואחריה נאומו של הרב

שזכה בתשבחות בעיתונות . ב-ן DEBRECENI ELENOR נכתב על "נאום הונגרי אמיתי בגלימת כישרון וידע". צטוט רעיון מזכריה הנביא

( זכריה ג' ז' ) : " כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את-משמרתי תשמורוגם-אתה תדין את ביתיוגם תשמור את חֲצֵרָי ונתתי לך

מַהְלְכִים בין העומדים הָאֵלֶּה ". הנאום הִרְשִים מאד בסגנונו ההונגרי ובכושר הרטורי, בפירוט שלשה החלקים של משימותיו: 1. תודעה דתית ומורשתית 2. נאמנות לערכים של מולדת ואזרחות 3. טיפוח החינוך , יחד עם ציבור המורים, יהי' מתפקידיו בקהילתו

בברכתו את המלך, את הממשלה, את מִמְשל המחוז ואת בני קהילתו, סיים את נאומו

(" )5תורה ודרך ארץ 

..בדור שלפני מלחמת העולם הראשונה עוצבה דמותה הרוחנית של יהדות דברצן 

קידמה, שאינה בוחלת במסורת, אלא מתפשרת עמה ומתמזגת עמה מיזוג מושלם. החברה 

היהודית של העיר הצטיינה באהבת השלום שבה ורבות עשה הרב קראוס בעיצוב דמותה זו 

.....שמרנות מלווה פשטות ודבקות במסורת נתמזגו ביהדות דברצן עם גישה מודרנית 

בני העדה לא סטו מעקרונות "השלחן-ערוך". מוסדות הקהילה משמשים מופת לרבים 

...ואם לקהילת דברצן היו לה קוי אופי מיוחדים - הרי הם הודות לרב וילמוש קראוס 

( מ"א גונדה, עמ' ) 96

מתוכן הדרשות שלו, ניתן ללמוד הרבה על אישיותו, על השקפת עולמו ועל מנהיגותו  

"החובה של קיום כל מצוות התורה, הן אלו שבין אדם למקום והן אלו שבין אדם לחברו 

וכי בלעדי אחד מהם אין התורה שלמה ואין היהדות שלמה

באחד הדרשות שלו (פ' ויצא) הוא מצביע על "גדולי הדור", שכנראה הושפע מהם הרבה 

...הרבנים הגאונים והצדיקים הגדולים מו"ה ברוך יצחק ליפשיטץ, שמשון רפאל הירש 

עזריאל הילדעסהיימער, ר' יעקב עטטלינגער, ר' יצחק דב באמבערגער ועוד איזה גדולי 

הדור זכרונם לברכה, שעמדו בצדקתם אף על פי שהיו גדולי מדע בחכמות מדיניות, כי 

הי' להם סייעתא דשמיא, יען שכל כוונתם הי' לשם שמים 

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר(,)1820-1899שהתנגד נמרצות לרפורמה, אבל בישיבה שלו 

(אייזנשטט) למדו גם לימודי-חול. הדבר קומם נגדו את גדולי הרבנים האורתודוכסים 

בהונגריה ובראשם ר' הלל ליכטנשטיין (ל"ש) מקולומייא 

ב- 1866נקרא הרב הילדסהיימר לברלין, לשמש כרבה של הקהילה האורתודוכסית ויסד שם 

ב- 1873בית מדרש לרבנים, שבו שילב גם לימודים כלליים להרחבת השכלתם של תלמידיו 

סייע בארגון עזרה לפליטי הפרעות ברוסיה ( ,)1882פעל לטובת ישוב ארץ ישראל 

הרב שמשון רפאל הירש ( )1808-1888הטיף לדמות "האדם הישראלי" ברוח של: "יפה תורה 

עם דרך ארץ". ברוח זו יסד כבר בשנת תרי"ג ( )1853את "בית הספר הריאלי" בפרנקפורט 

ע"נ מיין, שבה למדו : תנ"ך, גמרא ופוסקים, " מלבד לימודי החכמה אשר יורו שמה ביתר 

שאת משאר בתי ספר כאלה ...ובחפצנו למנוע את בני הנעורים מבוא בהשחתת המידות ולתת 

להם השכלה כללית נאמנה ותמימה, יחד עם דעת דת קדשנו, יסדנו בית הספר אשר לקחנו לנו 

לפתגם וליסוד מוסר את מאמר חז"ל: "אם אין יראה אין חכמה ואם אין חכמה אין יראה 

הפתיחות של הרב קראוס ל"תרבות-העולם", באה לידי ביטוי בהזדמנויות שונות, בין היתר

א. כל ימי חייו הקפיד על אורח חיים חרדי, שלו ושל בני ביתו. הדרשות שבידינו 

מלאות מוסר ותוכחה לקיום כל מצוות התורה, באורח חיים עפ"י דיני ה-"שולחן-הערוך 

לא חסך במילים חריפות בהטפותיו ל"פושעי ישראל" המזלזלים בקיום כל מצוות התורה

אבל גם טען קשות נגד המצטמצמים בד' אמות של ההלכה ואינם עושים ליישובו של עולם 

באחד הדרשות שלו (בפרשת ויצא תרס"ד) הצהיר מפורשות 

" העתים השתנו,ערכים חדשים פשטו בציבור והרב דהיום אינו יכול עוד להסתפק בצלילה 

במעמקים של ים התלמוד. עליו להתערות גם בהשכלה הכללית. בשום נימוק בעולם אין 

לשלול את צדקת הדרישה הזאת . בימינו , כאשר הרב צריך לצאת למערכה להגן על אמונת 

ישראל, עליו ללבוש את שריון התורה וחושן ההשכלה המודרנית 

בדברי ברכה שאמר בטכס קבלת הפנים שנערכה לכבוד חתנו הרב ד"ר שמואל בנימין דאנציג 

כשנבחר לרבה של " הקהילה הספרדית " בסיגט (פ' ויצא): ויחלום והנה סולם מוצב ארצה 

וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו והנה ה' ניצב עליו..יש לפרשו 

על מעמד ופקודת הרבנים בזמן הזה.... והנה בימים הראשונים ובשנים הקדמוניות לא היתה 

פקודת הרב מרא דאתרא רק לישב על התורה ועל העבודה ללמוד בהתמדה ובשקידה רבה... הרב 

היה דומה למלאך ה' צבאות אשר תורה יבקשו מפיהו,תורת אמת להורות הדרך ילכו בה בעבודה 

ויראת שמים...אמנם נשתנו העיתים ונחלפו הזמנים. בימים האלה מבקשים הקהילות, שיהי 

הרב גם יודע בטיב לשון לעז, לדבר צחות על פי הלשון,בשפת המדינה וגם שיהי בקי במדעות 

מדיניות ושיהי' לו כשרון ושיהי' בעל צורה לעמוד ולדבר לפני הערכאות והשרים 

ב. ברשותנו מכתב ששלח בשנת תרס"ז ( )1907לבנו יחיאל יוסף (יוסי ב' ז"ל), ששהה אז 

במינכן. במכתבו, הוא מאיץ בו שלא יזניח את ההרשמה להמשך לימודיו באוניברסיטה 

"כדי לא להפסיד סמסטר"..ובו זמנית הוא מפנה אותו אל הרב ערענטראו, הרב האורתודוכסי 

של מינכן (הוא כתב אליו מכתב נפרד), אצלו הוא המשיך ללמוד לימודי קודש וקיבל ממנו 

כעבור זמן, "התרת-הוראה 

ג.אף ששלט היטב בשפה הגרמנית (בד"כ,שפת הדרשות של הרבנים האורתודוכםיים) ולמרות 

נאמנותו לשרשיו ולחינוכו החרדי, נשא את דרשותיו בבית- הכנסת, לרוב, בהונגרית 

הדרשות נאמרו בהונגרית אבל נכתבו בעברית, קרובה מאד לעברית "המודרנית" של תקופתו 

(" )6הדרשנות התיצבה בשער 

"...הדרשנות התייצבה בשער, כנגד רוחות זרות למיניהם, בין מבחוץ בין מבפנים 

שביקשו לקעקע את חומת היהדות וכנגד הפיתויים המתחדשים לבקרים ומבקשים להדיח את 

האדם מישראל ולטורדו מעולמו. היא היא נטלה עליה את השליחות לחזק את רוח העם 

ולאמץ את כוח עמידתו בצוק העיתים ולזרוע בתוך ימי מחשכים אורות של נצח ישראל 

(אברהם קריב, במבוא לספר "שבת ומועד בדרוש ובחסידות 

רעיונות אחדים מתוך הדרשות שנכללו בספרו "מראה הבזק", מבחר המסר שלו לעדתו 

ענוה מסיני... " משה קיבל תורה "מסיני" ( אבות א, א) 

" ולא "בהר סיני", משום שמשה רבנו למד את מידת הענותנות שבו "מסיני

עפ"י המדרש על "למה תרצדון הרים גבנונים...", ההרים שבא"י התחרו ביניהם 

שעליהם תינתן התורה לישראל. רק הר סיני נחבא אל הכלים בענותנותו. לכן זכה 

בתורה שניתנה עליה לישראל 

התר הוראה 

"בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח' ב') 

רש"י:" ע"ש שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עלייה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת 

עולה מאליה. ועוד דרשו רבותנו (תמיד ג,ט) מכאן שמעלה (אבן) היתה לפני המנורה 

שעליה הכהן עומד ומטיב (את הנרות)." המסר 

א. לא די ללמוד תורה ולקיים את מצוותיה אלא חייבים "להעלות" גם אחרים ולהלהיב 

בלבם אור תורה ונר מצוות 

ב." עד שתהא שלהבת עולה מאליה ", שלא ירפה ללמדם ולחנכם ולחכמם, עד שתהא שלהבת 

אור התורה ונר המצוה "עולה" מאליה, לשם שמים

ג. "מעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב ", ר"ל שהכהן (הרב, המורה) 

המדריך רבים, צריך שיהי' במעלה ובמדרגה אחת גבוה מן העם אשר הוא רוצה ללמדם 

אם חפץ ללמד אחרים ולהטיב אותם 

מה אלו מסיני אף אלו מסיני 

" ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.."(שמות כא,א) עפ"י המדרש (שמו"ר) : "ואלה" מוסיף 

על הראשונים.." הדא הוא דכתיב "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה וכו' ..אשרי אנוש 

יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל-רע" (ישעי' נו,ב) 

המסר: רוצה לומר שהוא מקיים מצוות שבין אדם למקום, לשמור שבת כהלבתו וגם מצוות 

שבין אדם לחברו, שלא תדבק בידו עושק וגזל ומרמה 

"משה משה , לשון חיבה" " ויקרא אל משה...וידבר אליו 

"תורת כוהנים", ברש"י: ויקרא - וידבר, הקדים קריאה לדיבור, בלשון חיבה 

(רבא"ד: שלא דיבר עמו פתאום עד שקראו בשמו). מראה הבזק 

לשון חיבה "ויאמר משה משה ויאמר הנני" (שמות ג,ד); "אברהם אברהם" (בראשית כב, יב) 

"וידבר ה' אל משה לאמור". בפסוק זה, בכל מקום בתורה, תמצא דגש באות ל' של המילה 

"לאמור",כשהיא באה אחרי המילה משה בלבד. לרמוז על מכפלת השם משה, בלשון חיבה 

דגש זה אינו בא, כאשר המילים משה - לאמור אינם רצופים, כמו: וידבר ה' אל משה ואל 

אהרן לאמור (שמות ו, יג ועוד); וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמור (דברים מח) 

בכל דור ודור 

" וישב יעקב ...אלה תולדות יעקב יוסף ... " איתא במדרש רבא על הפסוק 

"לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז" (איוב ג, כו), לא שלותי מלבן ולא נחתי 

מדינה (בת יעקב) ויבא רוגז, רוגזו של יוסף 

המסר : שלש הסכנות הגדולות לעם ישראל 

א. "לא שלותי", בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, בהריגת חרב והרג ואבדן 

ב. "לא שקטתי", האמנציפציה, שעשתה אותנו לאזרחי הארץ,... והחירות וההתרוממות של 

בני עמנו לגדולה, רבים חללים הפילה שהעבירם מדעת קונם, כמו לבן הארמי שהראה 

אחוה ליעקב, באמרו לו "הכי אחי אתה עצמי ובשרי אתה" (בראשית כ"ט,י"ד) 

ג. "ויבא רוגז" הסכנה הקשה מכולם, אם בין אחים יפריד, כי במחנה היהודים גברה 

המחלוקת והמשטמה בין כתות כתות שביניהם חסידים ואשכנזים, אורטודוקסים, סטטוס קוו 

ונאולוגים..פירוד הלבבות ושנאתם, תחת אהבתם ודבקותם זה בזה. זו הסכנה הקשה מכל

הסכנות והוא כעין הקנאה והשנאה בין יוסף ואחיו וזהו: ויבא רוגז - רוגזו של יוסף

והקב"ה יעזרנו לאחד ולייחד לבבנו, לעבדו שכם אחד 

"שקועים במ"ט שערי טומאה... לעומת: ויהי שם לגוי, מלמד שהיו ישראל מצוינים שם 

"ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם" (שמות א, ז) 

כמו שאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני) "שנתמלאו כל בתי טיאטרות וקרקסאות מהם ובטלה 

הפרישות וההבדלה שהיו מובדלים ומופרשים עד עתה מן המצריים 

כל כך היו משוקעים בטומאת מצרים, כמעט "אין ישועתה להם באלקים סלה" (תהלים ג)

לולי כי העמיד להם אנשים חכמים ונבונים, אשר בראותם כי פרקו עול ועזבו דרכי

אבותיהם בעניני הדת היהודית , השתדלו להצילם ולמלטם מבור שחת ע"י שעוררו בלבותם

הרגשת לאומית..גם אותם אשר כבר פרקו עול, שלא קיימו המצוות, בכל זאת רגשת הלאומית

ואהבת אומתם, מנעה אותם מלהתערב בגויים וע"י זה פסקה השתדלות ההתבוללות ושבו מדרכם

הרעה להיות כמצריים,כמו שדרשו חז"ל (ספרי,כי תבוא) "מלמד שהיו ישראל מצויינים שם

רוצה לומר כי נעשו גוי לבדם, כי הרגישו שהם לאום וההרגש הלאומית גרמה שהיו ישראל

מצויינים ומובדלים ומופרשים מהם בלשון ומלבוש ובגדר ערוה ולא נטמאו בהם עוד

כאשר התחילה רגשת ואהבת הלאום להתחזק בתוך בני ישראל אז נפלה על פרעה אימתה ופחד

"ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל" ר"ל רגשת לאומית של בני ישראל שיודעים ומרגישים

כי הם "עם" לבדד ישכון, "רב ועצום ממני" זאת נותנת להם גדולה ועצמה עלינו

....וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" הרגשת הלאום ואהבת עמם ! "המסר"... ברור

קטע מתוך דברי הספד של סבא זצ"ל בלויה של הרה"ג ר' יעקב קאפל פרידמן זצ"ל רבה

של קהילת הסטטוס קוו בנירעג'האזא - forabbi, NYIREGYHAZA FRIEDMANN KAROLY

...KRAUSZ DEBRECZENI FORABBI VETTE AT UTANA A SZOT . KOLTOI LENDULETTEL

ECSETELTE A MEGDICSOULT ERENYEIT, SZEPEN ALKALMAZTA A JERUZSALEMI TALMUD

SZAVAITכי יש לכסף מוצא וכו' " : " "A HALACHAT A RITKA S TISZTA ARANYHOZ

HASONLITOTTA , AZ AGADAT A KEVESBE ERTEKES EZUSTHOZ, ES EZEKET APRO PENZRE

VALTOTTA AZAZ KOZKINCSE MINDENKI ALTAL HOZZAERTHETOVE TUDTA AZ ELHUNYT, AKI

MIND E TULAJDONOK BIRTOKABAN VOLT, TENNI" )MAGYAR RABBIK )1906 3 sz. pp

33

תרגום חופשי : הרב קראוס, הרב הראשי של דברצן, אייר בלהט משוררים את אישיותו של

המנוח: במובאה מהתלמוד הירושלמי, על הפסוק : כי יש לכסף מוצא וכו~ השווה את ההלכה

לזהב , את האגדה לכסף וכו' והמנוח שרכש את כל אלה לעצמו, השכיל לפרטם למטבעות

קטנות ולהפכם - ע"י כך - לנכסי הכלל (כלל הציבור)

השלמת המקורות : ירושלמי,הוריות,פרק שלישי, הלכה ח': כד דמך רבי סימון בר זביד

עאל ר' הילי ואפטר עלוי ( איוב כח ) כי יש לכסף מוצא וגו' ברזל מעפר יוקח וגו

אלו אם אבדו יש להן חליפין אבל ת"ח שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו מי

מביא לנו כיוצא בו... הפסוקים באיוב כח. א : "כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב

יזוקו". ב : " ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושת

"...סיבה נוספת להצלחתו של הרב קראוס בקהילה, לשונו הצחה והנקיה, אומן הדרוש

פה מפיק מרגליות, דרשותיו נעימות וערבות וקולעות לאזני שומעיו

לעתים, גם העיתונות "כיסתה" את דרשותיו והסבה את תשומת לב הקוראים לרעיונות שבהן

העיתון :)7.12.1891( "DEBRECENI ELENOR

היתה זאת דרשה נפלאה, נאום הונגרי מובהק בלבוש המדע ובהדר הרטוריקה המודרנית

נאום שהצטיין בעומק המחשבה ,בצחות הלשון ובהבעה נאה, עשה רושם כביר

העתון "דברצני אוישג" 22/9/1910על דרשתו בחנוכת ביה"כ (השני) של הקהילה: " היתה

זו אחת מדרשותיו היפות ביותר,שריתקה את קהל המתפללים ביפיה ובמבנה האמנותי שלה

...פעמים אין ספור קרה שאזרחי העיר הנוצרים באו לבית הכנסת להאזין לדרשות הרב

באחד מדרשותיו, אמר: " נוכיח לעולם את טהרת המוסר היהודי, את הודו והדרו

נגן על זכויותינו בפני הזדים המבקשים לרמסן ברגל גאוה..." (גונדה, לקט)

(" )7שביל הזהב". הסיבות העיקריות לסקירתי הרחבה בנושא זה, הן

א. התפלגות הקהילות היתה בלתי נמנעת אבל היתה גורלית והרת-אסונות ליהדות הונגריה

תוצאותיה משפיעות גם בימינו, בניכורה של חלק ניכר בשארית הפליטה בהונגריה

ב. הטראומה של הפילוג ושל תוצאותיה השפיע הרבה על הרב קראוס בדיעותיו ובמעשיו

ג. זרם הסטטוס-קוו לא זכה לתיאור הולם ע"י רוב כותבי התולדות של קהילות הונגריה

בשנת... היו בהונגריה ....קהילות סטטוס-קוו ובהן....חברים ( .. ) 18אולם

בהיעדר ארגון גג שלהם (עד )1927ומשום שלא השתתפו במחלוקות בין הקהילות

הקרוניקה של הזמנים ההם, לא התענינה בהם הרבה

ד. זרם ה-סטטוס קוו, שהרב קראוס בחר בו, נתפס בעיני רבים בדמיון ל"קונסרבטיבים

פרופ' יצחק פרי מכנה - בטעות ובלי כל יסוד - את הזרם הזה בשם "קונסרבטיבי

ולפעמים כורך אותו - גם זאת מחוסר הבנה - יחד עם הזרם הניאולוגי, כפי שמצא

זאת במקורות של הרבנים האורתודוכסים, שאת נימוקיהם אפשר להבין אבל לא, בהכרח

לאמצם.(ב"א) (פרופ' יצחק פרי: תולדות יהודי טרנסילווניה, ת"א )1995

זאת לא הטעות היחידה בכתביו של הנ"ל. דוגמאות אחדות מהן

בספרו " קיצור תולדות היהודים בהונגריה" (הוצ' תרבות תשנ"ד) במאמאר ארוך על

פרשת ד"ר ישראל קסטנר :.."היו מבין יוצאי הונגריא שהרחיקו בהערכתם את פעלו

של ישראל קסטנר ואמרו כי במחשבתו ההיסטורית קסטנר רצה להידמות לר' עקיבא, שביקש

ממחריבי ירושלים הרומיים את"יבנה וחכמיה" .לא צריך להיות פרופסור להיסטוריה

יהודית (בבית ברל) כדי לא להיכשל בשטחיות כזו

בעמ' 112בספר הנ"ל, בקטע על שמואל הכהן ויינגרטן: "חקר ופרסם על אודות

"המסמכים המזוייפים בדבר חתימותיהם של רבני הונגריה שהשתתפו בקונגראס יהודי

הונגריה בשנת ,"1868שחובר בשעתו ע"י זאב בלוך 

הנכון הוא, שויינגרטן חקר ופרסם על אודות "מכתבים מזוייפים נגד הציונות"(מוסד

הרב קוק ,)1981מכתבים שפורסמו ע"י הרב אפרים משה בלוך (תשי"ב) בהסתמך על האוסף

של ד"ר שמואל יוסף בלוך

לכן, ניתן לסלוח לו גם על הבנתו המעטה את המקור הרעיוני של קהילות הסטטוס קוו

(ספרו הנ"ל של פרופ' פרי בולט במגמתיות הברורה שבו וברמתו הסגנונית הרדודה

ה. הטעות הזאת "נקלטה" גם אצל חלק ממשפחתנו, בקרב צאצאיו (ניניו) של הרב קראוס

שבחיי יום יום, כיהודים חרדים, נוהגים עפ"י דרכו של הרב קראוס, אבל תחושתם לא

נוחה בשל הסטיגמה שנדבקה, ע"י האורתודוכסיה, לכלל קהילות הסטטוס קוו ורבניה

העובדות והאמת ההיסטורית, מדברים בעד עצמם

פילוג הקהילות בהונגריה

...הפולמוס בין החרדים למתקנים ( שנקראו בהונגריה "ניאולוגים" ), הלך וגבר

מאמצע המאה והגיע לשיאו בקונגרס היהודי ב- .1868זמן קצר קודם הקונגרס ( ) 1868

התכנסו בפעשט מאתיים רבנים חרדים להתייעצות. אחד מראשי המדברים בהתיעצות זו היה

הרב עזריאל הילדסהיימר. ....במהלך הדיונים הציע הרב אש"ב סופר מפרסבורג (בעל "כתב

סופר") כי יותר להנהיג בישיבות הגדולות לימודי חול, אמנם בשיעור מוגבל יותר

אולם הקיצוניים שבאסיפה התנגדו לכל פשרה ועמדתם נתקבלה..למורת רוחם של המתונים

והרב הילדסהיימר בראשם. הם היו משוכנעים כי בנסיבות הזמן אין להטיל חרם גמור על

לימודים כלליים. מאוכזבים מעמדת הקיצוניים פרשו הילדסהיימר וסיעתו מהאסיפה

(פרופ' נ' קצבורג, במבוא לפנקס קהילות הונגריה)

הקונגרס נקרא ע"י הממשלה. השתתפו בו 220צירים ( 126ניאולוגים 94חרדים). הפולמוס

בין הסיעות החריף, משסירב הרוב להיענות לתביעת החרדים בדבר תקפם של דיני השלחן

ערוך, לגבי תקנות הקהילות. ..הקונגרס קבע תקנות לארגון הקהילות והחינוך היהודי

...החרדים לא השלימו עם תקנות אלה... .....וביחוד התנגדו לתקנה בדבר קיום קהילה

אחת בלבד בכל מקום.. הם פנו אל הפארלארמנט בבקשה לשחרר אותם ממרותן של התקנות

הפארלאמנט נענה להם ( )1870והחרדים החלו להתארגן קהילות נפרדות. היו גם קהילות

שלא הצטרפו לא לאלה ולא לאלה, אלא נשארו במצב שלפני הקונגרס (קהילות הסטטוס-קוו)

( האנציקלופדיה העברית / הונגריה )

...בשנים בוערות אלו היו קהילות אחדות שלא הצטרפו לא אל הארגון הקונגרסאי ולא אל

האורתודוכסי, אלא נשארו במצב )status(משפטי, של קהילות ישראל בהונגריה לפני

הקונגרס. מכיון שהן נשארו במצב המשפטי הקודם, זכו להיקרא בשם המוזר - קהילות

" - STATUS QUO ANTEבמצב משפטי הקודם". הקהילות העומדות על יסוד עיקרון זה, נבדלו

מהאחרות בכך, שכללי הארגון הקונגרסאי או האורטודוקסי לא חייבו אותן, כשהן בעצמן

חסרו ארגון מרכזי עד .1927

הוגה הרעיון ויוצר זרם ה- STATUS QUOהוא מו"ה ר' ירמיה לו'ב אב"ד של קהילת אוהעל

UJHELYבשנים .. 1852-1874חמש שנים לא היה רב לקהילת אוהל (לאחר פטירתו של הרב

משה טייטלבוים (ה-"ישמח משה", ע"ש ספרו הראשון מבין 13הספרים שחיבר בהלכה ובאגדה)

תוך כדי חיפוש אחר מנהיג רוחני, הגיעו ראשי הקהילה גם אל המלבי"ם, דרשן ופרשן

מקרא ידוע ואהוד גם בימינו..לוחם עז נפש נגד הרפורמה..הפנייה אל המלבי"ם ונכונותו

של זה לתפוס את כס הרבנות באוהל מראות את הנטיה הרוחנית של הקהילה באותן השאלות

שעמדו באמצע המאה ברומו של העולם היהודי..בסופו של דבר, המלבי"ם לא בא לאוהעל

בגלל לחץ קהילתו, אבל שיגר מכתב התנצלות עקב הסכמתו מקודם..הרב ירמיה לו'ב, תחילה

רב בווארבו )VERBO(ידוע כבעל "דברי ירמיה'" על הרמב"ם ומוזכר תכופות בשו"ת של

גדולי הדור (הח"ס ואחרים).הקים באוהעל ישיבה, אשר -לימים- נחשבה בדרגתה כמכינה

לישיבת פרסבורג... קהילות אחרות וגדולות הלכו גם הן בעקבות מתינותו של ר' ירמיה

כגון ד ב ר צ ן, נ'יאג'האזא, אגאר, ג'ונג'וש, וכו' בכל רחבי המדינה

(מאיר שש: מה טובו..אוהעליך יעקב, עמ' 87טורונטו )1986

התנועה הרפורמית התפשטה ממרכז אירופה גם להונגריה, כבר החל בסוף המאה ה- 18והכתה

שורשים בקרב היהודים המשכילים והבורים כאחד, בערים הגדולות ובעשרות קהילות שבכפרים

תרמו לכך: א. הנטייה של יהודי הונגריה להידמות אל הגויים ולהזדהות עם לאומיותם ועם

תרבותם של ההונגרים, מתוך תקוה לשווין זכויות ולתועלת החומרית שיפיקו מכך

ב. פיזורם במאות כפרים, מרוחקים ממרכזי התורה ומרבניה. בין המנהיגים הראשונים

והבולטים של תנועת הרפורמה בקהילות הונגריה: הרב אהרן חורין הרב הניאולוגי באראד

( )1790-1844תלמידו של הרב ר' יחזקאל לנדאו (נודע ביהודה). בין "היתריו

תפילה בשפות - לעז, עוגב בבית הכנסת (גם בשבת),ביטול תפילת שמונה-עשרה בלחש

שינויים בתפילות אחרות , קריאת התורה בלי טעמים ועוד... קיצוני ממנו, הרב ד"ר

אלכסנדר רוזנברג (אראד) שהנהיג -בין היתר- טכס מיוחד בבית הכנסת שלו,לזוגות

מעורבים שנשאו קודם לכן בכנסיה. בחוברת מיוחדת שפרסם בנושא זה ( , )1895הסתמך

-בין היתר- על הרמב"ם ועל הכוזרי.. והתפלמס בה עם המרכז של הרבנים הניאולוגיים

בבודפשט שלא אימץ את "החידוש " הזה. הרב ליאופולד לו'ב רבה הניאולוגי של סאגד

( )1850-1875תלמיד חכם וחוקר במדעי היהדות, רב בפאפא ואח"כ בסגד, לימים עורך ומו"ל

של כתב העת "בן חנניה". רבנים אלה היו בעלי השפעה רבה על דעת הקהל, בשל ידיעותיהם

הרחבות בתורה, לפרסומיהם הרבים בתחומים של מדעי הרוח וכן משום היותם בין ראשי

הלוחמים למען זכויותיהם האזרחיות של יהודי הונגריה ומאבקם נגד עלילת הדם בדמשק

לאחר מפלת הונגריה במלחמת החירות 1849 הוטל קנס כבד על יהדות הונגריה, עקב

השתתפותה במרד. "לא רק את דמם בלבד שפכו היהודים למען חירות הונגריה. הם תרמו בעין

יפה, בכסף ובאיסוף חומרים למיניהם, לציוד המגוייסים

..משהתמוטטה ההתנגדות בכל הארץ, פורסמה תקנה כללית, אשר הענישה את יהדות הונגריה

בתשלום של 2,300,000פורינט בטענה "..שרוב היהודים בהונגריה ברגשותיהם ובמעשיהם

הנפשעים קידמו את המהפכה ולולא שיתופם בה, לעולם לא היתה יכולה להתפשט עד כדי כך

....בספטמבר 1850בוטל הקנס, הקיסר הפכו לקרן לקידום החינוך היהודי והקמת רשת בתי

ספר, אשר יהדות הונגריה התחייבה ללהקימה תוך ארבע שנים... מועצת מילוי-המקום

הקיסרית-מלכותית החישה את הצעדים לקראת כינון בית מדרש (סמינר) לרבנים. תגובת

האורתודוכסיה החלה בכינוס חשאי באוהעל ב- 4במרץ .1864חמישה רבנים התכנסו, מחוסט

סט. פטר,סו'לו'ש וסיקסו והמארח ר' ירמיה . הרב מסיקסו, ר' הלל ליכטנשטיין, היה

המתנגד החריף ביותר להקמת הסמינר ודוברו העיקרי של כנס זה..בהשפעתו של ר' הלל

נסעו לוינה שישה רבנים. הקיסר הואיל לקבל את פני המשלחת ברוב חסדו וחלק לה כבוד

בהתירו לרבנים לחבוש כיפה בשעת הראיון..( אבל, כמובן, הגזירה לא בוטלה...ב"א )

(לקטים מתוך מאיר שש: "מה טובו..אוהעליך יעקב " טורונטו {1986

קשה להשתחרר מההנחה שבסתר לבם, המנהיגים הניאולוגים לא התעלמו מן הפיתוי הגדול של

השליטה בהון העתק שהועמד לרשותם ע"י השלטונות, במגמתם לעודד חינוך "נאור ומתקדם

יש להניח, שגם הממסד האורתודוכסי, רצה לקבל נתח מכספים אלה, בנפרד ולמטרות שלה

הרבנים של המחנה האורתודוכסי, רובם מתלמידי החתם סופר , דבקו בהתנגדותם לכל שינוי

במנהגים של בתי הכנסת , של תוכן ושיטת הלימודים ושל אורח החיים בקהילותיהם

בין ראשי הדוברים של הזרם האורתודוכסי היה הרב הלל קולומאייר ל"ש - תלמיד הח"ס

שהיה, בנושאים אלה , בר פלוגתא חריף של ר' עזריאל הילדסהיימר

בשנת תרכ"ו פורסם "קול-קורא" המסכם את ההנחיות המחמירות בנושאים הנ"ל. על

ה-"קול-קורא" חתמו 80רבנים מ-"שמנה וסלתה " של האורתודוכסים בהונגריה, ביניהם

הלל ל"ש (קאלאמייאר), יהושע אהרן צבי וויינבערגער ( מרגיטה ); יקותיאל יהודה

טייטלבוים (סיגעט); הלל פולאק (סאסרעגען)

ב"קול קורא" הנ"ל נכלל "פסק בית-דין" שנתקבל באסיפת רבני הונגריה במיהאלוביץ

NAGYMIHALJ-MICHALOVICEביום ה' וישלח תרכ"ו, שבו נכתב בין היתר

א. אסור לדרוש דרשה בלשון אומות העולם. וכן אסור לשמוע דרשה האמורה בלשון אומות

העולם....הדורש צריך לדרוש בלשון יהודית שמדברים בו ישראל הכשרים במדינה הזאת

ב. אסור ליכנס להתפלל בבית הכנסת אשר אין לה בימה באמצע

ג. וכן אסור לעשות בית הכנסת במגדל

ד.אסור לעשות מלבושים מיוחדים לש"ץ ומשוררים באופן שיהי' דומים לשאר נמוסי הדתות

ה. אסור לעשות המחיצה המבדלת בין עזרת נשים לאנשים, רק באופן אשר לא יוכלו

להסתכל אנשים בנשים

ו. אסור לשמוע תפילת "קאהר" (מקהלה), קל וחומר להתפלל עמהם או לענות אמן

באחד המכתבים שלו, משיב הרב הלל קאלאמייאר, בדבר היחס אל קהילות ה-סטטוס קוו

...אין צריך לומר גבי הניאולוגים, שהרי גלוי ומפורסם כעת לכל, הם כופרים בהפרהסיה

בתורה שבע"פ. אך לגבי הקהילות הסטטוס-קוו אין הדבר גלוי ומפורסם. לגביהם אף אם

יבורר שהם מתנהגים לפי כל כללי השו"ע, אך מאחר שהפתח פתוח לפניהם להיפרד ולחזק

שמירת התורה ולגדור גדר שלא יעלה הפורץ עליהם, כעת או ליום המחר או לבניהם אחריהם

שהיו מתחלה בהיחברות עם היראים, ועתה פורשים מהם להתחבר עם הכופרים, וקראו לעצמם

סטטוס-קוו, שנראה בעליל הרמת ידם בתוה"ק בבזותם את דבר ד' ולעשות חדשות, לפיכך

דינם כניאולוגים.... (יצחק אייזיק פרידמן, "תפארת יצחק")

הרב הלל קולומאיי התנגד התנגדות חריפה גם לבחירתו של הרב אברהם גלאזנר, גדול

בתורה וירא שמיים , לכהונתו בקלוזנבורג , משום שהיה בעל השכלה כללית וביחוד משום

שגם הוא נשא דרשותיו בגרמנית צחה..אחרי שהרב גלאזנר נבחר כרב שם, הריץ ר' הלל ל"ש

מכתב חריף לבעל ,הכתב סופר", שהיה דודו ורבו של ר' אברהם גלאזנר :"...שקיבלו לרב

אחד מהלועזים והפושעים..".ר' הלל כבר לא היה בקלוזנבורג, אבל הזהיר במכתבו: ..ואם

יבוא בינינו אחריתו יהי' נבל וישכון חררים, רדוף נרדפהו בכל כוחינו, כוח חזק מאד

...בעל הכתב סופר לא שעה לבקשתו ולאיומו של ר' הלל ליכטנשטיין. דרכו במאבק על

שמירת המסורת היתה שונה מזו של ר' הלל..(י"י כהן, חכמי טרנסילווניה עמ' קנ"ב-קנ"ג)

...הנה פשיטא שלא הי' שאלתך בבתי כנסיות של הנעאולוגען או שטאטעסקוא אשר כבר אסרו

הגאונים הצדיקים בדורות שלפנינו ומסרו נפשם על זה ואסרו אפי' ליכנס לתוכם שלא

להתפלל כבבית ע"ז, שפשיטא שמוטב להתפלל ביחידות ושלא לדרוך על מפתן ביתיהן

(ממכתבו של הרב אפרים הלוי ביליטצער דומ"ץ דק"ק בעטלאן אל הרב יודא משה ל"ש

מובא בספר "יד אפרים" חלק או"ח )

רבה של גרוסווארדיין, ר' משה הערש פוקס, שנשאל ע"י ר' ברוך בענדיט ליכטנשטיין רבה

של קראסנא, אם נאה לנו מצד הדין לקרוא ראבינר של סטטוסקווא געמיינדע, בשם

" מורה מורינו " בשעת קריאת התורה, כנהוג לקרוא לרב ומורה הוראה בישראל

השיב נמרצות " וכי זו שאלה בלי ספק, שלא יאות לו שם הכבוד הזה, ואם אמר יאמר

האומר הרוצה להתעקש, הרי הוא הולך בדרך שבו דרכו אבותינו מעולם , והכל הוא עפ"י

השו"ע, למה נאמר עליו שהוא אינו הולך בדרך טוב, אני אומר סמיות עין יש כאן

שקר מוחלט הוא, לא זו הדרך שדרכו בו אבותינו, רוב הרבנים המובהקים אשר במדינה המה

הורונו כי בעת ובעונה הזאת חייב כל איש ישראל לקבל עליו חוקי האורטהאדוקס, וכל

הפורש מהם הוא ממאן לילך באורחות צדיקים...

(בצלאל לנדוי, תוספת לגליון "המודיע" א' באדר תשנ"ה)

..ראינו אפוא את יחסם של רבני הדור למשמשים בקהילת סטאטוסקוו, שאיסורם היה איסור

כולל ומוחלט ללא הבחנה כיצד מתנהגים בחיי הדת. לא כך היתי דעתו של ר' שלמה צבי

שיק ,רבה של קארצאג בהונגריה , רב אורתודוכסי מתון, מתלמידי קרובו מהר"ם שיק

..בתשובתו בשנת תרנ"ד מבחין הרב שיק אם הקהילה הנדונה ככלל ומשמשיה כפרטים נוהגים

בדרכי התורה והיראה, הרי קהילה זו דינה כקהילה חרדית לכל דבר.המהר"ם שיק, כשהכריז

איסור על הסטאטוסקוו, "חלילה לחשוב כן על רבינו החסיד שאמר כן בדרך כלל

והוא בעתו ובזמנו רצה להכריח למען יתחברו עם האורטהאדאקסען וכתורה עשה למגדר

מילתא ולחזק הדת באלו מקומות שפנו אליו בשאלתם כפי המקום רק להוראת שעה

ולא שיקבע הלכה לדורות (ההדגשה במקור), שו"ת רשבן או"ח סי' ס"ב ('ג ויצא

תרנ"ד).והעיקר לדעתי שיהי' להם רב צדיק ושוחט נאמן...וטוב לקרב מלרחק...ובדורנו

מחרימים ומנדים את הצדיקים הדרים בעיר ובקהל דאין לה השם אשר הם בחרו אעפ"י

שמקיימין כל התורה... כאמור, לא היו רוב רבני הונגריה בדעתו של ר' שלמה צבי שיק

(י"י כהן, חכמי טרנסילווניה עמ' רי"ג)

הערה : ר' שלמה צבי שיק הכיר אישית את הרב קראוס. הוא מזכיר אותו מספר פעמים

בנספח לספרו " תשובות הרשב"ן " , בתיאור המסע המשותף לא"י (תרס"ה)

הרבנים הניאולוגים, ביניהם גם תלמידי חכמים, משכילים ומנהיגים ידועי שם גרמו,אולי

בלי שיתכוונו לכך, לנתוק ולניכור של הדור הצעיר מכור מחצבתו, בלי תחליף רוחני

שימנע את ההתבוללות המלאה ובעקבותיה עזיבה מוחלטת של היהדות והמרתה בנצרות

(בשנת 1941היו רשומים בהונגריה, מעל ל- 100אלף יהודים שדתם היתה נוצרית

עפ"י החוק, לפי מוצאם - לעומת 725.000בני דת משה.* (" 50שנה לשואת דברצן")

* איומי השואה הם הסבר חלקי בלבד . (ב"א)

(" )8מוצאיהם למסעיהם"

אין ספק, שהרב קראוס עמד בפני דילמות קשות, במהלך חייו

מצד אחד, חינוכו החרדי בבית ובישיבות, תלמיד ה"כתב סופר", חתנו של ר' הלל פולאק

השקפותיו והליכותיו האורתודוכסיות למהדרין בכל ימי חייו, דרישותיו מצאן מרעיתו

פסק הדין החמור של גדולי הדור הקודם, הלחצים האישיים של רבנים אלה ושל בני דורו

מצד שני, ההכרה שלו , שאין להתנער מהאחריות לציבור גדול של יהודים ,שטרם עברו

את הסף אל עבר "הרפורמה", להשפיע עליהם ולהחזיקם בקהילות של שומרי מצוות ובעיקר

למנוע את ההתבוללות של המשכילים ושל בניהם הנתונים בסכנה מתמדת של ניכור ושל שמד

תופעה שהגיע לממדים גדולים בתקופתו. הסכנה הנ"ל התממשה, לא מעט בשל הקיצוניות של

שני המחנות : האורתודוכסים שהחמירו מאד, מצד אחד והניאולוגים המתירנים מצד שני

הרבנים האורתודוכסים הצליחו, במידה רבה, בשמירת אורח החיים החרדי של בני הקהילה

שלהם אך התעלמו או התיאשו מגורלם הרוחני של "המתפקרים-החופשיים

רובם של הרבנים האורתודוכסים בהונגריה, מוצאם ממשפחות של רבנים שבאו מהחבלים

הצפוניים של הממלכה האוסטרו-הונגרית, מהמדינות הגובלות אותה ומהסביבה התרבותית

שלהם. שפתם היתה יידיש או גרמנית או תערובת ביניהם. האוריינטציה הקהילתית שלהם

היתה שמרנית ומסתגרת מול סכנות הרפורמה, ההתבוללות והשמד שאיימו על המשך קיומו

הרוחני של העם היהודי. הרב ע' הילדסהיימר, הרב מאיר פערלס ודומיהם היו חריגים

בהשקפותיהם ובדרכם ברבנות וכנראה שהרב קראוס הושפע מהם הרבה מאד

הרב קראוס גדל בסביבה של קהילות קטנות בדרום הונגריה, שכמעט כולן השתייכו כבר אז

למחנה הניאולוגי. בשל כך, הכיר -כבר בנעוריו- את מימדי הניכור והניתוק של בני דורו

מיהדות התורה, מזיקה דתית ותרבותית לעם היהודי ומתחושה של שייכות ומחוייבות כלפיה

בהיותו תלמיד בישיבות החרדיות, נכח בעובדה של הזנחת קהילות אלה ש-"בשוליים" ע"י

היהדות הנאמנה, שהשקיע את כל כוחו בשימור המסגרת והתוכן של הציבור האורתודוכסי

ובחיזוקה, תוך התעלמות או יאוש מן הענפים שנשרו ממנה

הרב קראוס, לא השלים עם המצב העגום הזה והרגיש שמחובתו להיחלץ ולהציל מה שניתן

הוא ידע לדבר בשפתם של האנשים האלה (שפת האם שלו) והכיר את תכני תרבותם ההונגרית

כנראה שמחשבה זו גמלה בו כבר בהיותו נער בן ,15כשהתחיל לדרוש דברי תורה בציבור

באיזור מגוריו, בשפה היחידה שהיתה מובנת ליהודים שם, השפה ההונגרית. סביר לחניח

שמחשבה זו גם הביאה אותו ללימודים פרטיים , לבחינות ממשלתיות לקבלת תעודת מורה

במקביל ללימודיו בישיבת " הכתב-סופר " בפרסבורג

ומכאן, דרכו לקהילת סאסרגן שמספר משפחות עשירות שבה, בקשו רב-מורה, שביכולתו

לתרום גם להשכלת בניהם ובנותיהם, שלמדו בבית הספר הגרמני או ההונגרי שבעיר

הפיתרון שלו היה , הקמת ביה"ס הפרטי שלו , שבו חינך לתורה ודרך ארץ

בקהילת קישקונהאלאש כיהן לפניו, אחד מגדולי הרבנים שבהונגריה, הרב אליעזר

זוסמן-סופר ( )1856-1886אשר לא הסכים לדרוש בהונגרית בבית הכנסת, עקב האיסור

של גדולי הרבנים ומכתב מיוחד אליו מאת ר' הלל קולומאייר. הרב זוסמן הקים במקום

ישיבה גדולה שמשכה אליה תלמידים ממרחקים. בדרשותיו היה מייסר בזעם את בני קהילתו

שנטו להתבוללות. בשל הלחץ של מתנגדיו, החליט לנטוש אותם ולעבור לקהילת פאקש

הרב קראוס מצא כנראה, שקהילה אורתודוכסית זו, שבה מתגברים ניצני הרפורמה, מתאימה

לדרכו ברבנות -לדבר אל בני קהילתו בשפתם וברקע התרבות שלהם- ולאמצם אל חיק היהדות

האתגר הגדול ביותר - בדרכו זו - היתה הרבנות בקהילה הגדולה והמכובדת של דברצן

קהילת סטטוס קוו, שהקהילה האורתודוכסית נתפלגה ממנה, לאחר שהקהילה הניאולוגית

חזרה אליה. כגודל הסיכון היה גם גודל האתגר, כמבחן לדרכו ולנסיונו של הרב קראוס

להתמודד בסביבה של משכילים, ספוגים תרבות הונגרית ולצקת בהם תודעה ואמונה יהודית

ואכן הצליח לעצב את דמות הקהילה בדברצן, נאמן להשקפתו וזכה להערכתם ולהערצתם הרבה

()9 יחסים בין-קהילתיים

במאמרו שכתב הרב קראוס בירחון ( "HAGYOMANY"אדר תרע"ב), הוא מצהיר

"קהילות הסטטוס-קוו, קרובים יותר אל האורתודוכסיה, מאשר אל הניאולוגיה החדשנית

יחד עם זאת השתדל לקיים יחסים טובים עם הרבנים ניאולוגיים, אורתודוכסים ואדמור"ים

ברשותנו תצלום של גלוייה מצויירת (תמונת בית הכנסת של דברצן) חתומה בחותמת של

הרב קראוס ועליה הברכה : כוח"ט , בכתב ידו של הרב קראוס. הגלוייה נשלחה אל

חותמת הדאר: Fotisztelendo Dr. Low Emanuel forabbi urnak .SZEGED 1903.SEP.22

כידוע, הרב ד"ר לב עמנואל היה ניאולוג , תלמיד חכם וחוקר ידוע במדעי היהדות

הרבנים החרדים החרימו אותו וניתקו כל קשר ושיתוף פעולה אתו. הרב קראוס ברך אותו

כוח"ט לשנה החדשה, אף שהיה רחוק ממנו בהשקפתו, לא פחות מהרבנים האורתודוכסים

ברשותנו גלויית ברכה (מז"ט ושמחת פורים) מהרב ד"ר ש' יורדן, (סטטוס קוו, סאטמאר)

התיעץ עם רבי אליעזר שלום הלברשטאם (צאנז-ראצפלד), בדבר רבנותו בדברצן. השתדל אצל

השלטונות, למען האדמור"ים מבעלז ומויז'ניץ בימי מלחמת העולם הראשונה (ראה בפרק .)4

...אווירת האחוה והרעות ששררה בין שתי הקהילות ( האורתודוכסי והסטטוס קוו)

נתאפשרה הודות לרבני שתי העדות. אישים דגולים אלה, שהיו מתלמידי אהרן הכהן,

ידעו ליישר את ההידורים שבין שתי העדות וליצור שלום-בית ביניהן

......יהדות דברצן, על כל פלגיה, רחשה כבוד לרבני שתי הקהילות

....יחסי אחוה ורעות שררו בינו לבין הרב שלמה שטראסר ,רבה של העדה החרדית

...היחסים בין רבני שתי הקהילות היו לבביים וידידותיים. שלום בית ששרר בין 

עדת החרדים וציבור המודרניים, הושג בראש וראשונה בזכות רבני שתי הקהילות

...הסמל המוחשי לדו-קיום בין שתי הקהילות היה ונשאר המוסד המשותף שלהן 

החברא - קדישא. ב- 1902נוסדה קופת חולים חדשה בשם " ביקור חולים ".במוסד זה

השתתפו רבים מבני הקהילה החרדית הן כחברים והן כמנהלי המפעל

..בסתיו של 1914הגיעו פליטים ממחוזות הספר, לדברצן, ביניהם צדיקים עם חסידיהם

..חסידי דברצן הושפעו גם הם מאוירת שלום-הבית ששררה בקהילה... ( גונדה, עמ' )105

...היו כאלה ששילמו מס לשתי הקהילות ואלה מצידן תמכו בנטייה זו והעניקו הנחה

לחברות כפולה... (פנקס הקהילות / הונגריה עמ' )246

...ורכש ( הרב קראוס ) הערכה אצל אנשי קהילתו וכבוד אצל כולם ובראשם גדולי

הרבנים וראשי הישיבות וכן אצל ראשי השלטון והכמורה.... (בית אבות עמ' כ"ז)

(" )10סדנא דארעא"

הרב קראוס חיפש, כדרכו את "שביל הזהב" מרוחק מהמחלוקת ומ-"חילול השם" שהתלווה לה

קהילות הסטטוס-קוו היו כאלה. כנראה, הוא ראה בהם אתגר וכר פעולה לדרכו ברבנות

אולם, בלהט המאבק ביניהם, קבעו האורתודוכסים והן הניאולוגים שאין "שטח נויטרלי

הרב קראוס היה ודאי מודע ליחס העויין של הממסד האורתודוקסי כלפי רב "סטטוס-קוו

והכיר את ר' מאיר פרלס וידע על המחיר היקר שהיה עליו לשלם בגלל דבקותו בדעותיו

הרב מאיר פערלס, רב ב .NAGYKAROLY-בנו של הרב יצחק משה פערלס רבה של BONYHAD

נולד ב- . KISMARTONמשחר נעוריו חינך אותו אביו לתורה ולהשכלה כללית. זכה להוקרה

רבה, כסמכות הלכתית גבוה בקרב גדולי התורה בהונגריה, עד שסר חנו בעיני הממסד

האורתודוכסי בשל החלטתו להישאר מחוץ למחלוקת שבין החרדים לבין הניאולוגים, בעקבות

הפילוג בשנת .1868נחשב כמנהיג הזרם "המתון והנויטראלי" של קחילות הסטטוס-קוו

שני המחנות העריכו את אישיותו, את ידיעותיו ואת הליכותיו בקודש. אבל גם הרבו לבקר

אותו בחריפות ובאופן אישי, בשל סירובו להצטרף אליהם, בעיקר מצד המחנה האורטודוקסי

נפטר בשנת ,1894לאחר 50שנות של רבנות ופעילות פוריה. בצוואתו הורה, שכתביו

הרבים יפורסמו רק כעבור 25שנה לאחר מותו. ( עפ" MAGYAR RABBIKומקורות אחרים )

בשנת ,1869שנת פילוג הקהילות בהונגריה, לא הצטרפה קהילת קאריי לשום זרם והוגדרה 

כקהילת סטאטוס-קוו,חרף הלחץ הכבד שהופעל על הרב מאיר פרלס, מצד רבניה המכובדים

ביותר של הונגריה, שיזדהה עם המחנה האורתוכסי. (פנקס קהילות רומניה, עמ' )14

..." ר' מאיר פרלס היה ידוע כאחד מרבניה הגדולים של הונגריה ומגאוניה החריפים

בשנת תר"ל ( )1870לאחר שר' עזריאל הילדסהיימר עבר לברלין, הוצע לר"מ פרלס הרבנות

באייזנשטאדט, אך לא קיבל. גם ידידו, בעל הכתב סופר, הפציר בו שלא יעזוב את קרולה

שכן "מי יודע מי יבוא אחריו..." (אגרות סופרים, מכתבי כתב סופר,מכתב כ"ו)

כך נהג ה"כתב-סופר" גם כאשר יעץ לתלמידו, הרב יונה ברנפלד (שקדם לרב קראוס בדברצן)

להישאר על כנו, כרב של קהילת הסטטוס-קוו, למרות שחלק מהציבור החרדי פרש מקהילתו

והקים קהילה נפרדת משלה. (ב"א)

...הרב מאיר פרלס, רבה של קראלי ,)NAGYKAROLY(בקיא וחריף, ששמו הוזכר תכופות

בספרות שו"ת ואישיותו נתנה מעין גושפנקא לזרם החדש (הססטוס קוו).הרב פרלס הוזמן

להורות תלמוד בבית מדרש לרבנים (הניאולוגי) אך הוא דחה את ההצעה

(מאיר שש: מה טובו.. אוהעליך יעקב, עמ' 88טורונטו )1986

....במחלוקת הגדולה שבין הקהילות האורטודוכסיות לבין הניאולוגיות בהונגריה

החליט הרב פרלס להישאר נייטראלי ולהשתייך לקהילות "שטטוס-קבו" . מסיבה זו הסתייגו

ממנו הרבנים האורטודוכסיים בני דורו ואלה שבאו אחריו, אם כי הכירו בגדולתו בתורה

(יהודה שוורץ, "מורשת רבני הונגריה, עמ' )219

....ר' מאיר פערלס איז געווען איינער פון דיא וויכטיקסטע גאונים אין אונגארן

און א שטיק צייט פון די פירערס פונם אונגארישן אידנטום.....דאך, איבער א

סיבה האט ער אין 1870זיך ניט אנגעשלאסן צו די ארטאדאקסן און פארבליבן מיט

זיין קהילה סטאטוס קווא. ממילא איז ער ארויסגעשטויסן געווארן פון דעם פלאץ

וואס איז אים געקומען צוליב זיין תורה און יחוס (ר' משה פערלס "בית נאמן")

( יקותיאל יהודה גרינוואלד, "טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן)

הרב קראוס ידע היטב את " המחיר שעליו לשלם " עבור הליכתו, עפ"י נטיית לבו

בדרכם של הרבנים האורתודוכסים, כמו ע' הילדסהיימר, ש"ר הירש, מאיר פערלס ואחרים

אבל הממסד האורתודוכסי וגם של הניאולוגים לא סלחו לרב קראוס על שקהילתו הגדולה

בדברצן נשארה מחוץ למסגרתם. לא כן רבני הקהילות , בשני המחנות הללו, שקיימו

אתו יחסים קולגיאליים מכובדים ואף ידידותיים

המחלוקת הגדולה והרעשנית שבין שני המחנות היה רצופה השמצות, ועלבונות אישיים

(בדרשות ובעתונים ובספרים), סכסוכים בין הקהילות ובתוכן, פסילת שוחטים ואטליזים

חרמות ונידויים ואף הלשנות לשלטונות. כל אלה היו לזרא לרבנים קראוס, פרלס ודומיהם

שפר חלקו של הרב קראוס, שלא הצליחו לשרבב אותו לתוך הסחרור הציבורי הזה ואף נמנעו

מלתקוף אותו חזיתית ובפומבי, בשל עמדתו הנויטרלית בסכסוך זה. אולי משום דרך-ארץ

שנהגו כלפיו, בשל אישיותו, יחסיו הטובים עם הרבנים מכל החוגים, ואולי מפני קשריו

עם השלטונות, שמדי פעם נעזרו בו, ללא הבדל של שייכות למחנה זה או אחר. אולי משום

שקהילתו היתה גדולה ומכובדת והיחסים עם הקהילות האחרות ועם רבניהם היו מספיק

טובים כדי לעמוד בפני נסיונות של חתירה תחתיהם. עם זאת, העיתונים של שני המחנות

השתדלו להתעלם מקיומו ומפעולותיו. בכרוניקות של האורתודוכסים ושל הניאולוגים כאחד

המעיטו את דמותו ואת רבנותו, באופן עקבי ושיטתי. לדוגמא

בשנת ....נערכה בדברצן חגיגה מפוארת ומרשימה לכבוד יובל ה .....של הבישוף באלטזר

מרכז החגיגות היה בבית הכנסת הגדול של הרב קראוס, שהיה בין היוזמים והמובילים

באירוע גדול זה לכבוד אחד מחסידי אומות העולם האמיתיים והמעטים שהיו בהונגריה

היה ידוע לכל, מה גדול היה חלקו של הרב קראוס בטיפוח הידידות עם איש חשוב זה

שהשפעתו הציבורית היתה גדולה מאד. העיתון "אג'נלושיג" הניאולוגי הקדיש גליון

חגיגי מיוחד לאירוע זה ופירסם את תוכנם המלא של נאומי האישים הרבים, מכל הארץ

שני הנאומים של הרב קראוס, שהיו המרכזיים בכנס זה, נסקרו בשתיים-שלוש שורות בלבד

דומה לכך, גם הסקירה "החסכנית" של נאום הרב קראוס בקבלת הפנים שנערכה לכבוד קיסר

אוסטרו-הונגריה, כשביקר בדברצן. וכן, בסקירת חלקו של הרב קראוס במסע לא"י בתרס"ה

תוך תיאור לגלגני של דרישותיו ההילכתיות, בדבר ההפלגה בערב שבת.( ראה בפרק המסע )

היו עיתונים שהגיבו בחומרה על חוסר דרך ארץ, כלפי הרב קראוס ורבנים אחרים

להלן, קטעים מתוך מאמרי הביקורת על מ' סאבולצ'י, רב ניאולוגי והעורך הראשי של

העיתון "EGYENLOSSEG"בגלל יחסו המעליב כלפי רבנים חרדים, ביניהם הרב קראוס 

"MAGYAR RABBIK" Serkeszti es kiadja: Stein Mayer Miksa forabbi, I evf. 6 sz

" SZVENIM RECTE SZABOLCSI " SZABOLCSI KIFIGURAZZA A KARCZAGI RABBITהרב שיק)

MELLEKLET A II EVF. I SZAMAHOZ " : SZABOLCSI - A TUDOS 

" A SZIGETTI,NAGYVARADI,POZSONYI,TEMESVARI ,SOT A DEBRECZENI RABBIKAT

A TALMUD EME HEROSZAIT,A JELEM EME SZEPLOTLEN ALAKJAIT IS SARRAL DOBALTA

A KARCZAGI RABBIT IS TOLLARA VETTE

III EVF. 7-8 SZ . 107 old . )KRONIKA

...SZABOLCSI MIKSA , AZ EGYENLOSSEG SZERKESZTOJENEK ,FELADATTA

SOT JOL MEGFIZETETT ERDEKE , A ZSIDO HAGYOMANYT GYALAZZA HOGY BOLCSEINK

MONDASAT LEPTEN-NYOMON MEGTAMADJA

MASOKTOL OLLOZ .MASOKAT GYALAZ .SZEMELYEKET KIPECZEZ. KOLN VAROSANAL ) 

BOSSZUJAT KITOLTI DEBRECZEN RABBIJAN . NEM TUDYA MEGBOCSAJTANI AZ OLO

ELCET,MELYET A JERUZSALEMI UTAZASNAL REA ALKALMAZOTT. MIDON EGY UTAS SZ

KOZELEBEN A TENGERI BETEGSEG ALDOZATA LETT, IGY SZOLT 

LATJA K. SZABOLCSI, MAGAN TELJESUL BOLCSEINK SZAVA

כל המלעיג על דברי חז"ל נדון בצואה רותחת..( סנהדרין) 

SZALLO IGEVE LETT AZ UTON. EZT KOLNBE MEGBOSZULTA..... SZABOLCSI A ZSIDO

BOLCSEKET CSAK GYALAZNI TUDYA ,AZONBAN MUVEIKET NEM ISMERI

*) לא ידוע לנו, לשם מה התענינה קהילת KOLNעל אודות הרב קראוס.הצעת רבנות

סבולצ'י ודאי השחיר את דמותו, בתור רב קיצוני וקנאי..( ב"א )

סבולצ'י היה דמות שנויה במחלוקת. בצד ההערכה על כשרונותיו, עורר ביקורת רבה על

פעילותו הציבורית. להלן דוגמא נוספת, הקשורה בעלילת הדם של טיסא-אסלאר (: )1882

..באותם הימים נכנס לזירת המאבק עיתונאי יהודי צעיר, מיקשה סאבולצ'י. הסניגור

הראשי במשפט העלילה, קארוי אוטווש מספר, כי " חוסר נסיונו ופעלתנותו היתירה של

סאבולצ'י הביאוהו לפעמים למעשים שליליים "...נראה כי הידיעות של סאבולצ'י, שסיפקן

לעיתונים, היו לעתים נמהרות ובלתי שקולות. סאבולצ'י פעל ביזמתו ועל דעתו שלו;

שום גוף יהודי לא עמד מאחוריו. (פרופ' נתן קצבורג: במבוא ל"פנקס הקהילות הונגריה")

)11בית הכנסת הגדול.

....ב- 24.7.1895נתקיים טכס יריית אבן הפינה. הרב הראשי, וילהלם קראוס נשא נאום

נלהב ואחר כך קרא בפני הנוכחים את נוסח תעודת היסוד של בית הכנסת. האבן, עליה היה

עתיד לעמוד ארון הקודש, נבחרה לאבן פינה... ...בניית בית הכנסת נמשכה כשנתיים.

מימדי הבנין היו גדולים. אורכו 40מ' רוחבו 24מ' והכיפה התנשאה בגובה של 45מ'

והונחה על עמודי ברזל מצופי שיש.... הבנין היה עשוי בסגנון ביזנטי..גם מימדיו

הפנימיים היו מרשימים: 600מושבים לגברים ו- 500לנשים בשתי קומות של יציעים, הסקה

מרכזית הותקנה בבנין ותאורת גז, שהוחלפה אח"כ בחשמל. דלתות ארון הקודש מקושטות

במלאכת עיטורים ופיתוחים בסגנון ערבי. פרחים וציצים בקווי ערבסקות עיטרו את חלקם

הקדמי של המושבים. שבכת ברזל, עשוייה מעשה רשת, חצצה בין עזרת נשים וביו האולם,

בהתאם להוראות המסורת הדתית. הקלעים של פיתוחי הברזל היו מוזהבים ונוצצו כעין זהב

ונחושת קליל. מעל ארון הקודש היו שמשות החלונות במתכונת של פרסה ובעדן חדרו קרני

השמש ממזרח והאירו באור יקרות את האולם. המראה הכללי של בית הכנסת היה מרהיב

ומרחיב את הלב. החגיגות התחילו ב- 7בספטמבר, יום לפני חנוכת הבית. בשעות אחה"צ

יצאו חבר הפרנסים ובראשם הרב אל בית הדרש הקטן בחצר ביה"ס אשר ברחוב קיש-אוי

...לאחר תפילה קצרה הוחל בטכס ההעברה של ספרי התורה אל הבנין החדש. חזן אורח

מג'ונג'וש שר פרקי תהלים בליווי מקהלה. מארון הקודש הוצאו חמישה-עשר ספרי תורה.

הרב קראוס נשא בידיו את הראשון. ברחבה שלפני בית הכנסת נערכו נושאי ספרי התורה

בשורה והקיפו את בית הכנסת. בראשם צעד הרב תחת חופת ארגמן...תפילת מה טובו הושרה

בהיכנס הקהל לבית הכנסת. ספרי התורה הושמו זמנית באחת הלשכות של בית הכנסת. ד"ר

בורגר, מזכיר הקהילה קרא את התרגום ההונגרי של המסמך שהונח בתוך חלל האבן...אח"כ

בעמדו מול ארון הקודש, קרא הרב את נוסח התעודה בעברית...לאחר הטמנת התעודה בחלל

האבן, נתכבד הרב להלום ראשון בפטישו על האבן..הטכס נסתיים בתפילת מנחה.

ב- 8בספטמבר ,1897בשעה 10.00לפה"צ נפתח טכס חנוכת הבית. אווירה חגיגית,צרמוניה 

מרהיבת עין, סדרים מרשימים ציינו את המאורע. השורות הראשונות היו שמורות לאורחים

רמי מעלה. כפתורי כסף וזהב ואותות הצטיינות נצנצו על בגדי השרד הססגוניים של אישי

המדינה. הבישוף הקלויניסטי בליווי 3כמרים.. ציר בית הנבחרים מטעם מחוז דברצן...

ראש העיר מפקד המשטרה,סגן מושל המחוז, הרופא הראשי של המחוז,נציג הצבא ההונגרי

(סג"א), נציג הצבא האוסטרו-הונגרי (סג"א), נציגי בתי המשפט והמשרדים הממשלתיים....

....המקהלה פצחה בשירת פרק כ"ו בספר תהלים. מרשימה ביותר היתה ההקפה המסורתית

תהלוכת חמישה עשר נושאי ספרי התורה מסביב לבימה. הרב הראשי הדליק את נר התמיד אשר

לפני ארון הקודש ועלה על הדוכן. את דרשתו פתח בפסוק הידוע, בספר תהלים (קכ"ז):

" אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו"...הדרשה ארכה שעה שלמה. לאחר סיום דבריו ירד

מעל הדוכן, ניגש אל ארון הקודש הפתוח והתפלל בעברית ובהונגרית לשלום המלך והמדינה

ועל שלום כל אדם טוב ללא הבדל דת ולאום.

ביום א' שבא אחרי חנוכת הבית , נערכה אסיפה כללית באולם בית הספר, להביע תודה

והערכה לרב קראוס ולראש הקהילה...משלחת יצאה להזמין את הרב ואת ארמין רייכמן....

בית הכנסת ברחוב קאפולנאשי.

ב- 22.9.1910נתקיימה חנוכת הבית של בית הכנסת החדש. בנין מודרני מבפנים, עשוי

בסגנון הביזנטיני. שש מאות מקומות ישיבה היו בו ובנייתו עלתה 110000פלורין.

.....A HITKOZSEG A SZERTARTASBAN RAGASZKODOTT A ZSIDO KONGRESZUST )1868(

HATAROZATAIT MEGELOZO ALLAPOTOKHOZ, ES ENNEK A "STATUS QUO ANTE" IRANYZATNAK

VALT SZELLEMI KOZPONTJAVA. A ZSINAGOGA A REGI SZERTARTASI RENDNEK MEGFELELOEN

A HAGYOMANYOS BELSO ELRENDEZESSEL EPULT.....

...KULSO MERETE 21.50 X 24/70 m. PARKANYANAK MAGASSAGA 10.30 m.

....A ZSINAGOGAI TER CSAKNEM NEGYZET ALAKU, 17.60 X 17.15 m.

) MAGYARORSZAGI ZSINAGOGAK, MUSZAKI KONYKIADO, BUDAPEST 1989 (

( )12עיצוב ובנין הקהילה.

..... הבנין של ביה"ס החדש נחנך בספטמבר .1894מנהלי המוסד היו:

מ-, 1886שנת ייסודו, שמואל סנטן ד"ר, מורה בביה"ס המסחרי, אחריו הרב קראוס,

שהיה מוסמך להוראה.. שניהם עשו את מלאכתם באמונה ולא על מנת לקבל פרס. ב-,1895

ברבות המלאכה בקשר לבניית בית הכנסת, נאלץ הרב קראוס להסתלק מתפקידו כמנהל.

ב- 1.9.1906נפתח בית הספר החדש לבנות בגיל 10-14שלא רצו ללמוד בבי"ס של הנזירות.

חברותו באגודת הספרות היהודית בהונגריה מוזכרת ב:" ( " IMIT EVKONYשנתון האגודה)

בעריכת ( BANOCZI JOZSEFמראשי הניאולוגים ) :

A TARSULAT TAGJAI: DEBRECZEN...: 1078 KRAUSZ VILMOS

אסיפה כללית של החברא קדישא. נבחר נשיא חדש של החברה ונערכה מגבית - 1895בח' מרס 

לבניית בית חולים יהודי בעיר. הרב קראוס בירך את הנשיא הנבחר, שהודיע בהזדמנות זו

על תרומתו לחברה בסך 1000פלורין...

ב- 22.4.1896נערך טכס אזכרה לברון מוריס הירש...לאחר דרשת האזכרה של הרב, שר החזן

את תפילת אל מלא רחמים.

ב- 20באוגוסט, הוקדש הדגל של אגודת " ציון " קופת חולים וגמילות חסדים מייסודם

של יהודי העיר..ליד שולחן הנשיאות תפסו מקום נכבדי העיר והמחוז.. האורחים רמי

מעלה הריעו לכבוד הרב קראוס והושיבו אותו ביניהם אל שולחן הנשיאות...גם הרב דרש

דרשה נאה ומלהיבה. העיתון המקומי "דברצן" שיבח את הדרשה : " הנאום הצטיין בנימתו

העדתית".. (כנראה שהנימה "העדתית" הפריע ל"להונגריותו הצרופה" של המדווח. (ב"א)

ב- 9בדצמבר נתקיימה האסיפה הכללית של איגוד הנשים ( היהודיות) ..

הרב הראשי, וילהלם קראוס, דרש דרשה מלהיבה מרוגשת לכבוד המאורע...

במרץ 1900נתקבלה החלטה של החברא-קדישא על הקמת בית מחסה לזקני הקהילה העניים בו

יבלו את שארית חייהם ללא דאגה.. 

ב- 20.1.1901יצא לאור ספר הזכרונות של איגוד הנשים. בין מחברי המאמרים שבקובץ

נמצאו סופרים ידועים ואישי ציבור רמי מעלה...מבין אישי המקום, השתתף בעריכה

ובמאמר ,גם רבה של הקהילה , וילהלם קראוס.

( )13מיצירתו התורנית :

מגיל שמונה כבר דרש בפרשת השבוע, בבית הוריו. בגיל חמש עשרה - בציבור.

קובץ הדרשות שלו, בעברית רהוטה, שרד בחלקו הגדול והובא לדפוס ע"י ניניו בארץ.

בין כתבי היד, נמצא ספר שהרב החל לכתוב בשארבוגרד (תרכ"ח- )1868המשיך בפרסבורג

(תרכ"ט- )1869וסיים עריכתו ב "שיאופוק" (תרכ"ט- ,)1869כנראה בעת חופשתו מהישיבה

מפרסבורג (ביקור חולים אצל אביו ?) נוסף על כך נמצאו כ- 20דפים בכתב ידו, על

רוב הסימנים (הסעיפים) של היו"ד (יורה-דעה, הלכות איסור והיתר).

הכתבים הנ"ל נמצאים כעת בעיון של תלמידי חכמים, כדי לקבוע אם יש מקום להדפיסם.

ניתן להניח, שהכתבים ששרדו בידינו, מעידים על עיסוקו השוטף בכתיבה תורנית,

בחלקה ראו אור בכתבי עת שונים ומן הראוי לנסות ולאתרם בספריות תורניות בארץ.

בדברי ההספד שנכתבו לזכרו, מודגשת פעילותו הספרותית הענפה של הרב קראוס אך

- כאמור - בידינו מעט מאד מן הפרסומים הללו ( אולי ניתן לאתרם בעתוני-התקופה)

חידושי תורה ובירורי הלכה, מהם הודפסו בספרי השו"ת של גדולי הרבנים בתקופתו,

מהם שרדו דפים בודדים בכתב-ידו ומהם שפורסמו בירחון תורני מכובד, בשם

"אהל יצחק" ( הרב קראוס היה אחד מ- 3הרבנים ,משלש ארצות שונות, ש"ההסכמה" שלהם

הודפסה בראש הקובץ, שהודפס בספר, בכל שנה). (אהל-יצחק, ירחון רבני, סאטמר)

טרם הספקנו לאתר את מלוא השתתפותו בספרות השו"ת, מלבד: בשו"ת המריא"ץ: ל"ג- פ"א

ל"ח - י"ד ; נ"א - נ ; פ"ד - ק"כ (שו"ת מהריא"ץ שוסבורג, מרגרעטען תער"ג)

( )14בית קראוס והתנועה הציונית.

בכתבי היד של הרב קראוס (משנים )1900-1920משתקפת עמדתו כלפי הציונות, שתואמת את

תפיסת-עולמו הדתית מחד גיסא ומאידך גיסא את פתיחותו לרעיונות חדשים, כל עוד אינם

מסכנים את אורח החיים היהודי, של תורה ומצוות. בדרשתו בפרשת שמות: "..והנה בלתי

ספק כי רגשת אהבת אומתנו הוא ענין גדול ליהודים..אבל רגשת לאומית בלי תורה ומצוות

אין בזה קיום וחיזוק אומתנו ואמונתנו... ומזה מוסר גדול נגד כת הציונים פורקי עול

תורה ומצוות - שאני מתנגד להם לחבורתם אשר אין יסודתם בקודש - אבל מה שאני מתנגד

לציונים לא על הכלל כולו אני אומר, אבל רק על אותה חבורה, תרבות אנשים חטאים

הפורקים עול תורה ומצוות, שרק רגשת לאומית רוצים לקיים. אבל משבח אני את הציונים

חבורת המזרחיים אשר הם מלבד רגשת הלאומית גם מחזיקים בתורה ובמצוות...

על אלה אני אומר כן ירבו וכן יפרצו ויעשו חיל ויקויים בהם מאמר הנביא

(בהפטרת שמות, ישעיה' כז,ו)"הבאים ישרש יעקב יציץ ויפרח ישראל".

בשנת תרס"ה השתתף במסע לא"י בקבוצה של 150רבנים ובעלי מקצועות חופשיים. היה אחד

מדוברי הקבוצה, בקבלות פנים שערכו מנהיגי היישוב לכבוד המבקרים. באחת הארוחות

המשותפות של הקבוצה, נתכבד לזמן לפני ברכת המזון. לפני כן, פתח ב-"שיר המעלות"

במנגינת "התקוה". הציבור הצטרף לשירה "מתוך דרך ארץ כלפי הרב".. באחת הדרשות לבני

קהילתו, לאחר שובו מהמסע לא"י, קרא בהתרגשות רבה לתמוך בכסף, "באחינו בנ"י בארץ

הקודש". שימש גבאי (כבוד) בדברצן, של כולל אסטרייך- אונגארן. (ברשותנו, קופסה

מעץ-זית לאתרוגים, שקיבל בא"י, מזכרת והוקרה מה-"כולל" הנ"ל.)

העו"ד ד"ר פהר פרנץ (פטריוט הונגארי "שרוף"), לימים ראש הקהילה, שאל פעם את

הרב קראוס, בנימת מה של התרסה: האם הוד מעלתו הרב, ציוני ? ענה לו הרב: ילדי

ציונים ואנו מסתדרים יפה תחת קורת גג אחד.... כעבור זמן, נשא דרשה ספוגת ציונות,

בבית הכנסת..(ד"ר באטו ב-אוי קלט")

.. הרב קראוס ובניו עשו נפשות רבות לרעיון התחייה הלאומית ". (גונדה, עמ' )109

....אהבת ציון היתה נר לרגליו, כל ימי חייו (גונדה, עמ' )117

לאחר שובו מביקורו בא"י (תרס"ה), הבנות החלו ללמוד עברית (חדשה) אצל מורה פרטי.

הרהיטים בחדר הבנות, בדירת הרב קראוס, היו בצבע כחול לבן... (מזכרונות המשפחה) 

ב- ,1914ביום הזיכרון לקדושי אראד, גיבורי מלחמת השחרור של הונגריה, הופיע מקהלת

בית הכנסת, בהופעתה הראשונה. הכובע שלהם היה עטור בסרט תכלת-לבן..(גונדה, עמ' )94

...באחד הדרשות שלו,בבית הכנסת הגדול בדברצן, סיפר על רשמי הביקור שלו בא"י(תרס"ה)

ובין היתר, המשיל את המשל הבא : איש אחד חלם פעם, שזכה בזכייה הגדולה של "הפיס"

וחזר וחלם זאת מספר פעמים בזה אחר זה. מדי פעם הפטיר:" הרי זה רק חלום ולא מציאות"

עד שביום אחד, אכן זכה - באמת - בזכייה הגדולה. קיבל את הכסף והתישב, בביתו,למנות

את השטרות. מדי-פעם נאנח: הרי זה רק חלום ולא מציאות ! נכנסו אליו שכנים וידידים,

ראו אותו מונה שטרות כסף וברכו אותו על מזלו. השיב להם: הרי זה רק חלום, כמו תמיד!

הנמשל הוא, ראשיתה של שיבת ציון בימינו. הארץ כבר נבנית...יהודים עובדים את אדמתם

ומקימים את ביתם בא"י ואנחנו לא מסוגלים להאמין שחלום הדורות הופך למציאות..בלבנו

פנימה " יש לנו ארץ אבל אין לנו מולדת " (מזכרונות המשפחה, הקלטה)

"דובב שפתי ישנים"

בשנים 1959-1965הודפסו בארה"ב, 3כרכים של ספר בשם " דובב שפתי ישנים " ובהם

אוסף של למעלה מ- 300מכתבים של רבנים, נגד הציונות המדינית. עורך הספר: הרב אפרים

משה בלוך, שהיה מקורב לנטורי-קרתא. הוא טען שקיבל את המכתבים המקוריים מהאוסף של

הרב ד"ר שמואל יוסף בלוך, שהיה ציר הפרלמנט האוסטרי אבל הם נשדדו ממנו ע"י הנאצים.

נשארו בידיו העתקים בלבד, אותם הוא מפרסם. הפנייה אל הרבנים הייתה לפני הכינוס של

"המזרחי" בהונגריה (תרס"ד). באותה שנה פורסם גם קול קורא של הרבנים נגד "המזרחי".

הרב קראוס איננו בין החתומים על הכרוז. ותיקי ירושלים, מחוגי החרדים, יודעים לספר

על מ"א בלוך, שזיוף מכתבים היה "תחביב" שלו. חוקרים בישראל הגיעו למסקנה שרוב

המכתבים שפורסמו בספר זה, מזוייפים וכי העורך נמנע מלהציג ברבים את העתקי המכתבים

שברשותו, פשוט משום שהם לא היו קיימים או לא היו ברשותו. ניתוח-תוכן של המכתבים

ושל נסיבות זיופם, הם נושא ספרו של שמואל הכהן ויינגרטן: "מכתבים מזוייפים נגד

הציונות" , מוסד הרב קוק י-ם .1981בהקדמה של הרב בלוך מסופר, שמכתבי הרבנים באו

כתשובה על פנייתם של "גדולי וינה". ביניהם: ד"ר י"ש' בלוך , הרב גידמן וד"ר ריטר

אל גדולי ישראל, בענין הציונות. מכתבו של הרב בנימין זאב קרויס זצ"ל אב"ד דברצן

(עמודים ר"ג - ר"ד בספר) מופנה אל הרב דוב בער ריטער , אבד"ק ראטערדאם, מלא וגדוש

ביקורת על רעיון הציונות המדינית ועל המנהיגי הציונים. הוא מצטט : "..מה שנמצא

ככתי"ק של מו"ח הגה"צ ר' הלל פאללאק זצ"ל בספרו בית הלל על התורה וזלה"ק בפ' בשלח

בענין הגאולה".... ( כתבי היד הנ"ל נמצאים בארץ, תכנם הובאו לדפוס ובדפים המודפסים

של פרשת "בשלח", לא מצאתי את הדברים "המצוטטים" ע"י הרב בלוך ממכתבו של הרב קראוס.

עמדתו בנושא הציונות,ידוע לנו מתוך הדרשה (בכתב ידו) המצוטטת לעיל, בראש פרק .14

(" )15לא תגורו מפני איש" (דברים א' י"ז)

יהודי, גביר מכובד,החליט להתנצר. בא אל הרב קראוס, בלווית שני ידידים גויים,

כדי לקבל מהרב אישור על מחיקתו ממרשם האוכלוסין היהודי.הרב קראוס ניסה לשכנע אותו

לחזור בו מצעדו הבזוי והמיותר, וקרא בפניו קטעים מפרשת התוכחה, "מקרא ותרגום"

להונגרית, בין היתר: "יככה ד' בשגעון ובעורון ותמהון לבב" . הגביר התנצר, אחרי זמן

קצר חלה, התעוור ונפטר. אחד מידידיו (גוי), שהיה עד לתוכחת המוסר של הרב, בא אליו

כדי לומר לו בהתרגשות רבה, שתמיד האמין בכוחה הגדול והנורא של הביבליה היהודית....

...פעם בא אליו קצין זוטר, צעיר יהודי, שביקש את אישורו של הרב, על מחיקתו מפנקס

הרישום של הקהילה. החליט להתנצר והסביר לרב, שהוא עושה זאת לשם קידומו בקריארה

הצבאית שלו. (האישור מקהילת האם היה דרוש עפ"י הוראות החוק, כדי למנוע רישומים

כפולים בפנקסי המרשם של הקהילות השונות). לאחר שנכח הרב, כי כל מאמציו למנוע את

הצעיר מלהשתמד, עלו בתוהו, אמר לו שטקס "שחרור מהקהילה" הוא די מסובך. דבר ראשון,

עליו להביא, אישית, שני דליים מלאי מים מן הנהר "טיסה" הגדול, במרחק לא קטן מן

העיר. הצעיר הביא את הדליים מלאים מים והרב שאל אותו, אם זרם הנהר נחלש, כאשר שאב

את שני דליי-המים מתוכו. הצעיר ענה בשלילה. הרב שפך את המים משני הדליים, לעיני

הצעיר ואמר לו : "אכן, אף הנהר הגדול והעתיק של עם ישראל, זרימתו בנצח ההיסטוריה

לא תיחלש, לאחר שפיכתך ממנו" ( מפי הירש ארנו ז"ל )

בימי "הטרור הלבן" נעצרו מנהיגים יהודים רבים בהונגריה. רבים עונו ונרצחו. בעת

ההיא, בליל שבת אחד, הגיע השמועה אל בית קראוס, שבערב זה יבואו לעצור גם את הרב.

המשפחה דאגה וחרדה מאד . הרב קראוס, כדרכו, התפלל בבית הכנסת וערך את סעודת ליל

שבת, יחד עם משפחתו,בביתו. כשקם לקדש, נכנס שוער הבית )haz mester(והודיע

שהקלגסים מתדפקים על שער החצר של הבית. הרב קראוס נשאר שליו ומאופק.. קידש, נטלו 

ידיים ופנה אל המסובים:..הם לא יטרידו אותי מן השבת שלי ! כאשר הגוי חזר בהתרגשות

והודיע שעומדים לפרוץ את שער הבית...התחננה אשתו בפניו, שישכב במיטה ויתחלה..אולי,

יניחו לו..והוא בשלו : הם לא יטרידו אותי מן השבת שלי ! וכאשר שמעו כבר את הצעדים

המתקרבים אל חדר האוכל...פתאום בקעה מבחוץ תרועת חצוצוצרות...היו אלה החיילים

הרומנים שהשתלטו אז על דברצן. הקלגסים נבהלו ונמלטו מהבית.(מזכרונות המשפחה,הקלטה)

( )16היחסים עם ראשי הכנסיות.

השפעת הכנסיה הנוצרית על השלטון ועל דעת הקהל בהונגריה, היתה רבה מאד בתקופתו.

הכנסיה שאפה גם להמרת דתם של היהודים, בעיקר מקרב המתבוללים. הרב קראוס טיפח,

בתבונה, יחסים טובים ומועילים עם הכמורה הנוצרית בדברצן. מן המפורסמות היתה

הידידות בין הרב לבין ד"ר פרדיננד וולופקה, הבישוף הקתולי של דברצן ואח"כ גם עם

בישוף הקלויניסטי המחוזי, ד"ר דזידר בלטאזר. ידידות זו השפיעה לא מעט על עמידתם

איתנה של אישים אלה מול גילויי האנטישמיות, בקרב האינטליגנציה והכמורה ההונגרית.

אגדות התהלכו בין היהודים על ידידות האמת ששררה בין הרב ובין פרדיננד וואלאפקה,

הבישוף הקטולי של העיר.והאגדות היו מבוססות. הלה לא החמיץ הזדמנות להפגין את

ידידותו כלפי היהדים בכלל ואת רחשי חיבתו אל הרב בפרט. (גונדה, עמ' )74

כשנוסדה "קופת החולים" של הקהילה, נרשם בה הבישוף כחבר ושילם דמי חברות. (כנ"ל )84

בחגיגה שנערכה לכבוד הבישוף, לרגל יובל לכהונתו, הופיעה משלחת של הקהילה לתת כבוד

ויקר לאיש הדגול .לאחר שסיים הרב קראוס את ברכתו,ניגש אליו הבישוף,נשק לו וחיבק

אותו. בהשיבו על הברכות, הדגיש את עמדתו האיתנה ביחסי העדות הדתיות:

" הנני לוחם ללא רתיעה באפלייה ובקנאות הדתית". (גונדה, עמ' )74

העתון )12/2/1921( EGYENLOSSEGמתאר איך הבישוף ואלאפקה, פגש פעם את הרב קראוס

ברחוב, חיבק אותו ונשק לו בפומבי, לעיני כל. ()"EGYENLOSSEG" 12/2/21

היו שזכרו את שני הבישופים מטיילים ברחובות העיר, שלובי זרוע עם הרב היהודי(באמצע)

על הבישוף באלטאזר : בעת האירועים האנטישמיים בשנת ,1920הכריז בפומבי: "בחשכת

הלילה הותקנה מודעה גדולה בכתובת " הכה ביהודי ! " .המשטרה לא הצליחה לגלות את

שמות העבריינים. אזלת ידה של המשטרה לא הפתיע אותנו. יש להניח שהביזיון נעשה ע"י

קבוצה שפלה מבין תלמידי הקולג'. השתייכותם הדתית של הבריונים מוטלת בספק אך, אם

פרוטסטנטים ביצעו את המעשה, הריני מסתייג מהם בפומבי. הם אינם ראויים להימנות עם

דתי, כופרים הם, בוגדים באמונתנו... (גונדה, עמ' )114

בראיון לעתון " אג'וטטארטאש" אמר ד"ר בלטאזאר : בעיית היהודים, לצערנו, קיימת -

קבע הבישוף. לא מפני שהיא חיונית לחברה או מחוייבת המציאות. היא קיימת, כי יש חוג

מסויים המעלה את הבעיה בכוח, כדי לעשותה קרדום לחפור בו. רק מבחינה אחת ויחידה יש

להצדיק את העלאת הנושא והיא : להחיות את המדינה העברית, מולדת עם ישראל, ולאפשר את

השיבה לארצם לכל אלה שאינם רוצים או אינם יכולים להתבולל בתוך העמים המארחים..

)"EGYUTTARTAS" 12/10/26(

הבישופים וואלאפקא ובלטאזאר היו מבאי ביתו של הרב קראוס. השתתפו בחגיגות בר מצוה

ובחתונות במשפחת קראוס וגם נשאו ברכות באירועים אלה. (מזכרונות המשפחה) בראשית ימי

האימים עצם את עיניו לעולמים הבישוף בלטאזר,אחד מחסידי אומות העולם. למחרת יום

פטירתו כתב עליו השבועון היהודי "אג'טטארטש": הבישוף היה מוכר ומיוקר בשל אישיותו

והשכלתו העמוקה והמקיפה. היה נודע במרחקים מעבר לגבולות המדינה....הוא הוזמן ע"י

האוניברסיטה העברית בירושלים להרצות הרצאות מדעיות. המנוח היה גאה בהזמנה וראה בה

כבוד מיוחד "משאת לבי היא -אמר לידידיו- לצאת ידי מזמיני ולעשות כמה חודשים בארץ

קודש כאורח האוניברסיטה בירושלים.." . בגלל מותו הפתאומי לא עלה בחלקו לבקר בארץ.

(גונדה. עמ' )73

(" )17עולם חסד יבנה"

בין סגולותיו התרומיות של הרב קראוס, יש לציין את יחסו לעניים. בעל צדקה היה האיש

שתרם רבות מכספו לנצרכים על אף מצבו הדחוק.ביתו היה פתוח תמיד בפני הנצרך והנזקק.

שולחנו תמיד היה ערוך, לחם ותבשיל חם היו מוכנים לכל מי שבא לבקש עזרה. הארון בו

נטמן במותו, הותקן מקרשי השולחן שהיה עד ללימודיו ולנדיבות לבו. (מ"א גונדה עמ' )75

הירש ארנו ז"ל, בעלה של אולגה (קראוס) הי"ד, כשביקר לראשונה בחיפה אצל הרבי

ר' ברוך מסירט-ויז'ניץ, התענין הרבי, על מוצאו. סיפר לו בין היתר, שהוא חתנו

של הרב ב"ז קראוס מדברצן. הרבי קם ונישק אותו. אחר כך, סיפר לו : 

..זה היה בימי מלחמת העולם הראשונה. בהיותו צעיר, נסע אל הרבי מבעלז,

שנמלט מפולין ושהה זמנית בהונגריה. בסריקה אחר עריקים, ברכבת בה נסע, נעצר

גם הוא, אברך צעיר, שלא ידע הונגרית ושתעודותיו לא היו....כל כך בסדר.

בתחנת הרכבת של דברצן הורדו העצורים מהרכבת ונכלאו שם במעצר של תחנת הרכבת.

בעל בית מלון יהודי, שהיה בתחנה (בציפיה לאורחים, שיציע להם אכסניה) הבחין

בבחור הישיבה שבין העצורים ומיהר להודיע על כך לרב קראוס.

והאדמ"ר מתאר את ההמשך : פתאום ראה, מבעד לסורגים, רב מכובד, לבוש הדר וחבוש

צילינדר צועד בצעדים נמרצים לתוך התחנה. לאחר זמן קצר נקרא אל מפקדת התחנה .

להפתעתו, ראה את הרב מיסב כבוד בחבורת הקצינים, שאחד מהם (שבעת מעצרו הבין רק

..הונגרית), התנצל בפניו - בגרמנית - על אי הנעימות שבמעצרו והציע לו להתלוות

אל קרוב המשפחה שלו, כבוד הרב, שיקח אותו לביתו.... ( מפי הירש ארנו )

להשלים כאן הסיפור של לאזר ב' בבעלז

יהודי אזרח הונגרי, שעלה ארצה, הגיע לפת לחם בימי מלחמת העולם הראשונה. בעת ההיא,

הקונסול האוסטרו-הונגרי בירושלים קרא לבני ארצו, שיחזרו למולדת כדי לשרת בצבא.

הנסיעה, על חשבון הממשלה האוסטרו-הונגרית. היהודי שלנו ניצל את ההזדמנות וחזר יחד

עם אשתו,להונגריה, לדברצן. אבל במקום לצאת למלחמה, העדיף מגורים במרתף ביתן של הרב

עד יעבור זעם... (מזכרונות המשפחה, עפ"י סיפורו האישי של היהודי הנ"ל)

בימי מלחמת העולם ה- ,1על התנור במטבח של בית הרב היו תמיד שני סירים גדולים

מלאים תפוחי אדמה ותירס....לכל אורח רעב, שיזדמן לבית הרב...(מזכרונות המשפחה)

פעם הזדמן אליו יהודי,שהיה זקוק לעזרה דחופה, בסכום נכבד. ברשותו של הרב לא היה

הכסף הדרוש.לבש את מעיל השרד היקר ביותר שהיה לו, הלך אל בית המשכון בעיר והציע

לפקיד (הגוי) שימשכן אצלו את מעילו,תמורת הלוואה בסכום שהיה דרוש לו. הפקיד נרתע

תחילה, אחר כך, קבע את הערך של הבגד ונתן לרב את ההלוואה. בערב, כשבעל-הבית של

"בית המשכון" ראה בין החפצים הממושכנים, את "מעיל השרד" של הרב היהודי, נדהם. מיהר

וסיפר לידידו היהודי, שכנראה, "הרב שלכם במצב כלכלי קשה". (מפי הירש ארנו)

הרב קראוס נהג לפזר לצדקה, חלק ניכר ממשכורתו , מיד עם קבלתה מהקהילה. לרוב, הכסף

שנותר לא הספיק להוצאות המחיה של המשפחה הגדולה ולצרכי צדקה, שבה עסקה גם הרבנית,

ביד רחבה. הלכו פרנסי הקהילה אל הרב ( שלא בידיעת הרבנית ) והציעו לו, שמחצית

משכורתו יימסר ישירות לרבנית, לצרכי כלכלת-הבית... (אשל פרידלנדר, מדברצן)

....בכל יום חמישי, הטבחית )a szakacsne(לא ערכה את השלחן אלא לאחר שהרכבת

מ - Marmaros Szigetהגיע לדברצן. ברכבת זו באו - מדי פעם - לדברצן, מספר

"אורחים" מקבצי הנדבות ממחוז מרמורש, בדרכם למרחבי הונגריה. דרכם הראשונה של

האורחים היתה אל בית הרב קראוס, לארוחת צהריים.אחדים מהם, קבלו מהרב גם כסף

לקניית כרטיס-רכבת, להמשך המסע.. (מזכרונות המשפחה, הקלטה)

ליד שולחן האוכל הגדול של המשפחה היו ארבעה כסאות, שאסור היה לנו לשבת עליהם....

הם היו מיועדים, באופן קבוע, ל "אורחים המזדמנים" שבאו להשביע רעבונם בתבשיל חם

בבית הרב. הכסאות היו ריקים וה"אורחים" ידעו שהם יכולים להתיישב עליהם לסעודה,

בלי מבוכה... (כנ"ל)

על אשתו הרבנית ,ביילא:

"התומכת הבלתי נלאית של נזקקים,שלא יצאו ממנה בידיים ריקות, לשם כך היתה מסוגלת

למנוע מעצמה הכל. כשכבר איש לא היה יכול לעזור להם, מצאו סעד אצל הרבנית, בכסף,

במזון ובשדלנות".. ()FUGETKEN UJSAG, DEBRECEN, 14/11/1934

.......הרבנית ביילא ע"ה...על כל רב טוב וחסד וצדקות אשר עשתה בשמחת הלב כל ימי

חייה ועל הבית שתמיד היו בו עניים ואביונים אשר קבלו צרכיהם בכבוד. נוסף על 14

ילדיהם, אימצו בביתם 6יתומים ויתומות מקטנותם ועד לנשואיהם.. (בית אבות עמ' כ"ח)

...הרבנית ביילא היתה אשה צדקת, גומלת חסדים, אינטליגנטית, חכמה ונבונה מאד.

הסיפור הבא, מתאר את האופקים הרחבים בחשיבתה, בענין הטיפול בתינוקות :

...בימים ההם, האימהות חיתלו את התינוקות בעטיפת בד הדוקה, לאחר שקשרו חזק את

ידיהם ואת רגליהם ( בתוך החיתול). היולדת הוחזקה " חולנית " מספר שבועות לאחר 

הלידה. עליה היה לשכב במיטה ולאכול רק מאכלים מיוחדים של " הקימפטורות" ...

..כבר בתינוק הראשון שלה, הבחינה בשמחתו כשהתירה את הרגליים ואת הידיים הקשורות.

הפסיקה לקשור אותן. נשים "מנוסות" הזהירו אותה מפני התוצאות. הסבירה להן, שאם

האלקים ברא אותם כך, שמיד עם היוולדם יוכלו להניע את האברים שלהם, מן הסתם טוב

להם לעשות זאת. התינוקות אוהבים את חופש התנועה של האברים שלהם ואין לשלול מהם

את ההנאה הזאת.וכך גם הדריכה את בנותיה ואת הכלות שלה ואף הן חיתלו את התינוקות

בלי לכבול אותם...

היא אף עודדה את האשה היולדת , לאכול באופן חופשי כל מאכל טעים לחיכה. ובניגוד

למקובל, התירה להן לשבת על המיטה, כשכפות רגליהן על הרצפה. (מזכרונות המשפחה)

בבית קראוס היתה פעילות חברתית של צעירים, בני גילם של ילדי המשפחה.

בית הרב וחצר הבית עמדו לרשותם והמקום היה שוקק בני נוער בימי שבת וחג, אחה"צ.

נשאר לנו, בכתובים, חלק מהטקסט של " הצגת פורים " משנת ( 1917בכת"י של אימרה).

המחבר : רומי (אברהם קראוס) ; השחקנים: בנות המשפחה ; הכרוז : קראוס אימרה.

(" )18יחדיו" במשפחה הגדולה.

"הדבק" המשפחתי, היה ערך מקודש, בעיני האמא של משפחה גדולה זו, של 20ילדים. היא

ידעה, שע"י תודעת ההשתייכות וה-"יחדיו" תיטיב להשריש בילדיה ערכים ומורשת אבות.

היא הצליחה לטעת את רגשי האחוה ואהבה בקרב ילדיה וזכתה לראות את פירות מאמציה.

במשפחה שררה רוח איתנה של אחוה, אהבה ורעות. גם קרובים "רחוקים" ביותר, נתקבלו

כבני משפחה מדרגה ראשונה. רבים מהם בילו את החופשות בבית קראוס וגם מעבר לחופשות.

צאצאי קראוס המשיכו במסורת המשפחתית של אחוה ורעות. גם לאחר שהתחתנו והקימו

משפחות משלהם, נשארו יחסי הקרבה החמים והעזרה ההדדית ביניהם, למופת. מסורת זו

של " הדבק המשפחתי " , נשא רה נחלתם של צאצאי המשפחה, דור אחר דור. 

( )19מעין סיכום.

בסכמו את " תור הזהב" של קהילת דברצן, כתב מ"א גונדה, בין היתר: "הרב קראוס,

על אף חינוכו המסורתי ודבקותו במצוות שלא ידעה פשרה, היה אדם משכיל, מבין לרוח

הזמנים ודרשותיו בהונגרית היו חוויה לשומעיו, יהודים ונוצרים כאחד...".

העתון הניאולוגי EGYENLOSSEGשעורכו לא שבע נחת מדרישותיו "הקיצוניות" של הרב

קראוס, כתב, בין היתר: בדברצן, כל העיר, אנשים מכל הדתות האזינו מרותקים לדרשותיו

המרשימות. במישור הדתי היה הדגם של השמרנות המחמירה ביותר, בקרב הרבנים. יחד עם

זאת, הצטיין בפעילותו הספרותית ורכש הערכתם של הכל." ()EGYENLOSSEG" 12/2/1921

שלושים שנה שירת וילהלם קראוס בקודש בדברצן, אפוף חיבה והערצה.באומץ לב ובגאווה

התייצב להגנת דתו ועדתו . זקני הקהילה ידעו לספר על הרב סיפורים ומעשיות וזכרו לו

בחיבה וברוך את אמונתו התמימה והאיתנה, את יחסו האבהי אל הבריות, את קשריו מעוררי

כבוד עם השלטונות ועם ראשי הכנסיות, את מאמציו בחינוך הנוער ובייסוד מוסדות דת

וצדקה חדשים. זכרו לא מש שנים רבות, כה רבה היתה השפעתו על עיצוב דמות הקהילה...

אישיותו הקורנת עמדה לו לרכוש ידידים , אף מעריצים מחוץ לתחום קהילתו.. באישיותו,

בהליכותיו, בהשכלתו הכללית, בפעילותו הציבורית, בדרשותיו ובהופעותיו המכובדות

באירועים ציבוריים הרשים את בני הקהילה ואת שאינם בני-ברית. (גונדה,לקט)

( )20הפרידה. בליל השבת האחרון לחייו, כשמחלתו החמירה והיה מרותק למיטתו, נכנסנו

לחדרו, כל המשפחה, כדי שיברך אותנו, כפי שהיה רגיל בכל ליל שבת. שם שתי ידיו על

ראשו של כל אחד ובירך אותו, החל בגדול וכלה באולגה , הבת הצעירה ביותר. סיים לברך

את כולם ועצם את עיניו... (מזכרונות המשפחה, הקלטה)

ב - 4.2.1921נפטר הרב הראשי של הקהילה, וילהלם קראוס. ימי כהונתו ותור הזהב של

יהודי דברצן היו חופפים זה את זה...בן 68היה במותו ובשנותיו האחרונות התנסה

גם הוא במאורעות הקשים של המלחמה, המהפכה והטירור הלבן. בלימוד תורה, בהנהגת

קהל מעריציו ובקרב משפחתו הענפה, מצא ניחומים בצוק העיתים. אהבת הבריות היתה בו

"כמעיין המתגבר" עד יום פטירתו. ארונו הוכן מקרשי השולחן* שהיה עד, במשך עשרות

שנים, לעמלו בתורה ובגמולות חסדים. הארון נישא ע"י אנשים אשר טבלו קודם במקווה

טהרה, כדרישת ה-חברה קדישא, הוצב בפתח בית הכנסת הגדול והונחו עליו ספרי המנוח

החביבים עליו וחלק מכתביו**. המונים ליווהו בדרכו האחרונה: רבנים, נציגי העיריה

והכנסיה (הבישוף, ד"ר באלטזר), תלמידיו וצאן מרעיתו... (מ"א גונדה,)117

* " השולחן יעיד..." הנוהג הזה, להכין את הארון, מקרשי השולחן, שעליו למדו תורה

או שהאכילו עליו את העניים היה קיים בדורות הקודמים, בארצות שונות. בין הידועים:

ר' אלעזר מגרמייזא, בעל הרקח ועוד 30ספרים (וורמס, צרפת); רבנו בחיי בר אשר

(תלמיד הרשב"א); ר' שלמה, ראב"ד לובלין; רבי שלמה הלוי משלוניקי הרב ר' יששכר בער

בלוך (מאטסדורף); ר' בעריש חסיד (מגזע הלבוש); האדמו"ר ר' בעריש מביאלה; האדמו"ר

מהר"ש מלובאוויץ; ר' מאיר שמחה הכהן (אור שמח, משך חכמה); ר' חיים אלעזר שפירא

(מונקץ') הרב בצלאל זאב שפרן....... ועוד. (ראה גם שו"ת המהרי"ל, נ"ה)

(שלמה אשכנזי, "דורות בישראל" הוצ' דון ת"א )1975

**) זאת, כנראה, להבדיל ממנהג הגוים וגם של יהודים מתבוללים, לעטר את ארון-הקבורה

באותות ההצטיינות של הנפטר ולקשת אותו בפרחים...

קטעים מתוך מודעת האבל של הקהילה על מותו של הרב קראוס :

AT LELKES ODAADASAVAL APOLTA A HITELETET, ... DRAGA ELHUNYT HAROM EVTIZEDEN

MELY TUDASAVAL ES LANGOLO SZAVAIVAL MUVELTE A LELKEK EPULESET,

GALAMBSZELIDSEGEVEL SZILARDITOTTA A BEKET HITKOZSEGUNKBEN....

AMILYEN ALDASTHOZO VOLT ELETE, OLYAN ALDOTT LEGYEN EMLEKE,

MELYET HALAS HITKOZSEGE OROKKE KEGYELETTEL ORIZNI FOG...

* בתרגום חופשי ומקוצר: "המנוח היקר, טיפח במסירות-נפש את אמונתנו. בידיעותיו

המעמיקות ובלהט אמריו עידן נשמות, בנועם הליכותיו ביצר את השלום בקהילתינו.

כפועל-חייו המבורך, כן יבורך זכרונו, שיישמר לנצח, ביראת כבוד, בקרב קהילתו."

קטעים מתוך הדרשה של הרב ד"ר שמואל שלזינגר, באזכרה לקודמו ברבנות (הרב קראוס):

"AZ ELODOM".... "...APAM, APAM IZRAEL HADISZEKERE ES LOVASTABORA !"

....ES A VIZFALAK KOZOTT BALLAGVA, MIT KERHETNE MAST AZ UTOD MINT " HADD

SZALLJON, KERLEK,AMI SZELLEMEDBEN KETSZERES REAM" HADD LEHESSEK EN IS AZ

ISTENHIT DIADALANAK ZASZLOVIVOJE... MISEM TERMESZETESEBB, MINT A FELELET: 

"HA LATNI FOGOD ELVETELEMET, MEG LEGYEN". HISZEN AKI LATJA, AKI ERZI A HIANYT,

ANNAK LELKEBEN MAR EL A KETTOS SZELLEM EREJE, SZUKSEGESSEGE, MINTAJA, ES

MUVENEK SZEP EREDMENYEMI SEM TERMESZETESEBB, MINT HOGY LATJA AZ ELVALASZTO

TUZZESSZEKERET, AZ ELO VIHARBASZALLAST, HISZEN AKI IGY ELT, AZ KET ORSZAGNAK

VOLT MUNDIG A POLGARA, A FOLDE ES A MENNYE. ILYEN VOLT KRAUSZ VILMOS, AZ ELOD...

....A TORA SZERINT NEGY RUHAZATBAN KULOMBOZOTT A FOPAP A KOZONSEGESTOL....

AZ ELSO A PALAST .AZ IGAZSAGNAK A PALASTJA EZ , A ZSOLTAROS IGAZSAGE,

AMELY A JAMBOR ELET MEGJELENESE...EZ A PALAST KESZTETI ISTENSZOLGALATRA

EGESZ VALONKAT, HOGY MEGSZILARDULUNK MEGGYOZODESUNKBEN, TANTORITHATATLANOK,

KONSERVATIVEK LESZUNK ELVEINKBEN, MINT O VOLT.. EZ A PALAST A HIT, AMELY

KIFOGYHATATLAN JOSAGBAN, SZERETETBEN NEMCSAK SZOBAN, HANEM TETTEKBEN IS VEZER

MINT O AKI TENGODO NAGY CSALADJAT GYAMOLT VESZTETTEKEL NAGYOBBITA ES

OLTALMAZO SZARNYAIVAL GONDOZOT ES NEVELT, AKI CSAK A SZIVEHEZ TALALT...

EGY ARANYLEMEZ VOLT A FOPAP HOMLOKAN EZZEL A FELIRATTAL: "SZENT AZ OROKEVALO"

A GONDOLATNAK SZENTSEGE EZ, A TORA, MINT A TUDASOK FORRASA, AMELYBOL O OLY

SOKAT MERITETT. ALLIG 15 EVES KORABAN MAR ELOADASOKBAN MAGYARAZZA A BIBLIAT

ES UGY A TABI, MINT A POZSONYI JESIVAN O LESZ A KEDVENC TANITVANY.

TUDASANAK HIRE MEGY ES TOBB KOZSEG KERESI BENNE A NAGY HEBER TUDOSNAK MELTO

KEPVISELOJET A TORA ELETFAJAROL OSZTOTTA AZ AJKAK GYUMOLCSEIT, .SZAVAI MINT A

POROLYUTESEK A REFORMOKRA TOREKVO HOMLOKOKRA, MEGPUHULNAK ES MEGORZI 

HITKOZSEGENEK CONSERVATIV TEKINTELYET..

AZ ITELET MELLPALASTJA A HARMADIK RUHAZAT, MELYROL UGY SZOL A KABALLA, HOGY

ENGESZTELEST NYUJT AZ ELOITELETEK ES ELITELESEK FELETT.....

EZ A KETTOS SZELEM, AMELYBOL O MAGA MONDA, HOGY A ZSIDOSAG FEGYVERE ES

EGYERSMIND A VEDOPAJZSA: A ZSIDO TUDASSAL , HITTEL ATSZOTT KULTURA...:

" KIMUTATJUK VELE A ZSIDO MORAL TISZTASAGAT ES FENSEGET ES ELTIPRASAL

FENYEGETETT JOGAINKAT MEGVEDELMEZZUK.."

VEGUL AZ EFOD, AZAZ INKABB AZ EFOD SZORITO OVE KOVETKEZIK, AMELYROL AZ A

VELEMENYE A ZOHARNAK,HOGY ENGESZTEL AZ IDEGEN ISTENIMADASERT.

EZ A DISZRUHAZASOKAT EGYBEFOGO, MEGORZO OV JELKEPZI,SZORITJA,A ZSIDO ISKOLAT.

ES O VIZSGAZOTT PEDAGOGUS VOLT, AKINEK SZASZREGENBEN MAGANISKOLAJA VOLT ES

AHOL MAGA IS A HITVESI SZERETNEK BOLDOGSAGAT LELE, OTT HIRDETE LEGELOSZOR,

HOGY A ZSIDO HITKOZSEGNEK CSALADI BOLDOGSAGA AZ O ISKOLAJA. FARADHATATLAN

BUZGOSAGANAK EREDMENYE A DEBRECENI KET GYONYORU TEMPLOM ES KET UJ ISKOLA,

POLGARI LEANYISKOLA ES GIMNAZIUM.. .AZ OV, AZ EFOD A TORZSHOZ KAPCSOL ES

ENGESZTEL, LEFEJTI AZ IDEGENT UTANZO RITUSAK, HOGY NE IMADJUNK IDEGEN

ERKOLCSOKET. BEKES ES ALDAS VOLT AZ ELETE, BEKE ES ALDAS A NYUGODALMA.

בתרגום חופשי ומקוצר: ..ובשרכו רגליו בין חומות המים לא יבקש הבא בעקבותיו,

כי אם: (מלכים ב,ב) " ויהי-נא פי-שנים ברוחך אלי " והתשובה: " אם תראה אותי לקח

מאתך יהי לך כן ! הרי מי שרואה וחש את חסרונו (של המנוח) חוזה ברוחו את רכב האש,

את העליה בסער.. הלא מי שחי כך היה תמיד ובו זמנית האזרח של שני העולמות: הארצי

והשמימי... כזה היה קראוס וילמוש... .. הכהן הגדול נבדל מההדיוט, בארבעה בגדים.

הראשון, המעיל, זו גלימת האמת, גלימת האדם המוצק באמונתו, כפי שהוא היה... הגלימה

המגלמת את האמונה ואת האהבה שבהם הוא היה "המנהיג" במעשים, לא רק במילים. כמוהו,

שהרחיב משפחתו הגדולה בנפשות אובדות, שמצאו מחסה תחת כנפיו... גלימה שבו אנו

מבטאים את תודתנו כלפי אמנו-הורתנו, כפי שהוא היטיב כ"כ להביע.... ציץ זהב היה על

מצחו של הכהן הגדול..(זה הלבוש השני) ועליו הכתובת: "קדש לה'" זו קדושת המחשבה,

מעיין הדעת, שממנו הוא דלה בשפע רב. בגיל 15דרש כבר בציבור, בפרשיות התורה והיה,

חביב התלמידים בטאב ובפרסבורג. שמע למדנותו הגיע למרחקים וקהילות מספר תרו אחריו.

....מעץ הדעת של התורה קטף וחילק פרי שפתיים. אמריו נחתו בעצמה מרסקת על המצח

הנחושה של הרפורמה... הלבוש השלישי היה החושן, שנועד לכפר הדינין, על עיוות הדין,

על משפט קדום.. זהו " פי-שנים" של רוחו. המגן וגם הקשת שלנו. תרבות הנרקמת על

יסודות היהדות. וכדבריו : נוכיח בו את הטוהר והעליונות של המוסר היהודי במאבקנו

בסכנת הנישול של זכויותינו... ולסיום, האפוד, הלבוש הרביעי, החגורה החובקת ומהדק

את המעיל אל גופו של הכהן, שעפ"י הזוהר, היה מכפר על עבודת אלילים...

בדומה לתפקידיו של בית הספר היהודי.. והוא, הרי היה פדגוג מוסמך, שייסד את בית

הספר היהודי בסאסרגן, שם הוא מצא את אושר-חייו (הרבנית, ב"א) שם הוכיח לראשונה כי

האושר המשפחתי של קהילתו הוא אולפנת החיים שלו. פירות עמלו הבלתי נלאה, הם שני

בתי הכנסת המפוארים של דברצן ושני בתי הספר התיכוניים החדשים. האפוד הזה מהדק

אותנו אל כלל-ישראל, שומר עלינו מפני חיקוי של חוקות הגויים, מסגידה בפני ערכי

מוסר זרים לנו... שלומים ומבורכים היו חייו, שלום ומבורך תהי' מנוחתו.

===============================================================================

תרי"ג - תרפ"א הגותו : תרי"ג , צו חייו : תרפ"א "את שבר בת-עמי" (ירמיה' ח,כא)

===============================================================================

תולדות יהודי דברצן ( מתוך ספרו של מ"א גונדה "זכור , 100שנה ליהודידברצן"):

- 1840 ראשוני היהודים מתישבים בעיר באופן חוקי.

- 1855 נבחר רבה הראשון של הקהילה, הרב ד"ר אדוארד ארליך. פרש בשנת .1863

בשנות רבנותו הוקם ,לראשונה, ב"ס יהודי בדברצן.

אחריו הועסק דיין "מורה צדק" בקהילה, הרב שלמה בלאו.

- 1858 הקהילה קבלה רשות מהשלטונות לרכוש קרקע לבניית בית כנסת.

- 1869 הרב ד"ר הרמן ליפשיץ, נבחר לרבה של הקהילה. פרש בשנת . 1871

( - 1870כשנה לאחר הפילוג בקהילות הונגריה) החליטה קהילת דברצן,שלא להצטרף לאף

אחד מהמחנות ולשמור על המצב הקיים בקהילה :סטטוס-קוו- אנטה.

כ- 60משפחות הקימו קהילה ניאולוגית.ביה"ס היהודי נסגר.

- 1872 הרב יונה ברנפלד, תלמיד של "הכתב-סופר" רבה של קהילת הסטטוס קוו.

- 1886קהילות הסטטוס-קוו והניאולוגי החליטו להתאחד, בשם : "קהילת ישראל בדברצן"

28חרדים הקימו קהילה נפרדת. בעצת ה"כתב סופר" , הרב ברנפלד נשאר על כס

הרבנות של קהילת האם ( הסטטוס קוו).

- ביה"ס העממי היהודי נפתח מחדש. 358תלמידים,(בנים ובנות).

- נתקבל "דרשן " בשפה ההונגרית . הרב ברנפלד לא שלט מספיק טוב בשפה זו

ודרש בגרמנית, למורת רוחם של ה"פטריוטים" היהודים והלאומנים ההונגרים.

- הרב ברנפלד נפטר בשנת .1890

==============================================================================

27/4/1944ריכוז בגיטו של יהודי דברצן

2/5/1944קלגסי ס.ס. מחסלים ביריות משלוח של יהודים שהגיעו מדברצן (גונדה )225

11/6/1944נותק הקשר עם הגיטו

20/6/1944 ריכוז בבית החרושת ללבנים

- 3/7/1944י' בתמוז: יהודי דברצן הבלתי כשירים לעבודה הומתו בתאי הגז (גונדה)

==============================================================================

ברשימה הבאה יש אי דיוקים בתאריכי הלידה. המסמך האותנטי נמצא בקישור הבא: רשימת לידות ילדי בייילא והרב קראוס

הרב בנימין זאב====================ביילה

()50 ק ר א ו ס ()500

:

........................:....................................................

: : : : : : : : : : : : : :

: : : : : : : : : : : : : :

אליעזר יעקב יחיאל יחזקאל חיים אברהם מאיר משה יונה חנה פיילא מרים שינדל ייטל

צבי דב יוסף יצחק יוחנן יהודא אהרן שלום רחל הינדל ריזל

לזר ברצי יוסי איז'ק רומי ליפי ארי ינו רוז'י פליז הילדה בשקה אולגה

OLGA.BOSKE.HILDA FELIZ ROZSI JENO ARI .LlPI ROMI .HAIM .IZSAK.JASZI.BERCI LAZAR 

א' א' א' כ"א ג' י' ג' כ"ט י"ח י"ח י"א ז' כ"ט י"ז

שבט תשרי תשון ניסן חשון סיון טבת אייר שבט אב טבת כסלו אלול תמוז

תרלח תרלט תרמג תרמה תרמז תרמח תר"ן תרנא תרמד תרנה תרנז תרנז תרנח תר"ס

5/1 18/9 2/9 6/4 1/11 6/6 26/12 20/5 4/2 13/8 6/1 16/9 11/12 15/7

1879 1878 1883 1885 1886 1889 1888 1884 1893 1891 1889 1896 1898 1900

?1920 1924 1959 1915 1974 1944 1944 1944 1944 1944 1995 1980 1944

()52( )51 )53( )54( )55( )57( )56( )60( )59( )58( )61( )62( )63( )64(

פוטי.מגדה אדית. פרי דוד - וולוי וילי אלה טיבי בורי פסי לאה וילי

ישעי'

שרי יוצי. איבוי מירי שימי וילי הילי. שורי וילי מירי הילי

קלרי. מישי. ארז'י. שאצי צערי אצ'י.אוטי וילי. רחל יהודית אוטי

אימרה. וילי אווה יוצי. אלבי אושי. אסתר

הילי

שמות הנמודגשים בקו-תחתי, הם של בני המשפחה שנספו בשואה. הי"ד .

שמות שלידם נקודה (.), הם של בני המשפחה שנפטרו לני השואה או לאחריה.

...()440(.......=====)44

........ : יוטה ?

KRAUSZ.... ne : KRAUSZ

:

: ( .......)47שיינדל()470

BOSKE ? :........ :

......ne : :

: :

: :

: :

: )450(ANA ?======)45(..:....

מאיר : חנה :

KRAUSZ : KRAUSZ ....ne :

)480( SARI?=========)48( JOZSEF :

חיה שרה : יוסף :

STERN JOSEFNE : STERN :

: :

: :

)490(JULIA ============================)49( LAZAR

אליעזר צבי : פיילא

KRAUSZ LAZARNE : KRAUSZ

:

:

)500( BERTA =====)50( VILMOS

ביילא : בנימין זאב

KRAUSZ VILMOSNE : KRAUSZ

:

)62(HILDA

)34( KRAUSZ VILMOSNE )POLLAK BERTA( szul. 12.11.1859 -MONOS PETRI )MARGITA(

elhunyt 12.11.1934 DEBRECEN

נולדה ב MONOS PETRI-ליד מרגיטה בשנת תרי"ט / 12.11.58

נפטרה ו' כסלו תרצ"ה / 12.11.1934בדברצן. שם אמא : שרה פעסל בת יעקב דב פעלדמן

)44( KRAUSZ........., KRAUSZמאיר )...... ( apja, KRAUSZ LAZAR nagyapja,

KRAUSZ VILMOS nagyapja, szul............?.............?

elhunyt...........?.............?

)440( KRAUSZ .......ne ).......OLGAיטה - ? (, KRAUSZ ..... anja,

KRAUSZ LAZAR nagyanya, KRAUSZ VILMOS dednagyanya,

szul.......?.........?

elhunyt...... ? ........?

)45( KRAUSZ מאיר ) ....... (, KRAUSZ LAZAR apja,

KRAUSZ VILMOS nagyapja, szul......?...........?

כ"ב תשרי שנת...? ....... elhunyt

" יאהרצייט של אבי אבי המנוח הי"ש כה"ר מאיר ( בן יטא ? ) ז"ל שמיני עצרת

)450( KRAUSZ ........ne )......ANAחנה - ? (, KRAUSZ LAZAR anya

KRAUSZ VILMOS nagyanya szul..........?.........?

כ"ט כסלו שנת...?....... elhunyt

" יאהרצייט של אם אבי חנה ע"ה ה' חנוכה "

)48( STERN JOZSEF rabbi ) KRAUSZ LAZARNE apja ( szul........?...............?

כ"ד טבת שנתelhunyt........?..... 1808-VESZPREM-ben lakott

" יאהרצייט של אבי אמי המנוח הרב המאה"ג מו"ה יוסף שטרן זצ"ל בן אסתר - כ"ד טבת "

)480( STERN JOZSEFne )..........SARI ? (,KRAUSZ LAZARne anya,

KRAUSZ VILMOS nagyanya, szul.......?........?

1808-VESZPREM-ben lakott elhunytכ"ז סיון שנת..?.......

" יאהרצייט של אם אמי חיה שרה בת שיינדל ע"ה כ"ז סיון "

)49( KRAUSZ LAZAR ) KRAUSZ VILMOS EDESAPJA ( szul. 1803 SZOLAD, SOMOGY megye

1870 SZOLAD elhunyt

Regi zsido temetok SZOLAD kornyeken :

BALATONSZEMES, BALATONBOGLAR )1830(, SIOFOK, LENGYELTOTI,NAGYATAD)1828(,

TAB,MARCALI)1826(,NAGYBAYOM)1828(,NEMESDED)1780(,KADARKUT,GIGE LOVASBERENY,

KAPOSVAR)1834( ,SOMOGYSZIL)1820( BARCS, SZIGETVAR. 

) 1853-ban a Szoladi zsidoknak az anyakonyve Lengyeltotiba volt vezetve.

Lehetseges, hogy ma, a Siofoki hitkozsegben vagy mas helyen talalhato

a megmaradt irattar , ill. szuletesu / elhalalozasi jegyzetek. (

אליעזר צבי קראוס נולד בצ'איאג במחוז שומוג' , בשנת .1808

נפטר בט"ז חשון תרל"א . 1870ב- 1853גר בסולאד. מנו"כ בשיופוק

יאהרצייט של אבי מורי המנוח הי"ש כה"ר אליעזר צבי ז"ל בן חנה ע"ה ט"ז מרחשון

נפטר תרל"א לפ"ק

)490( KRAUSZ LAZARNE, KRAUSZ VILMOS EDESANYA )STERN JULIA( szul.1812- CSAJAG

? elhunyt 1893 - DEBRECEN ; 1867 SIOFOK-ban lakott. 1853 - SZOLAD-ban

פיילא בת " הרב המאה"ג הצדיק מו"ה יוסף שטרן זצ"ל "

אחרי הנשואין גרה ב- SZOLAD ב- 1867גרה ב- SIOFOK

נפטרה ח"י סיון תרנ"ג . 1893שם אמא : חיה שרה ( בת שיינדל )

"יאהרצייט של אמי מורתי הצדקת מרת פיילא בת חיה שרה ע"ה ביום ח"י סיון נפטרה תרנ"ג

עש"ק "

)50( KRAUSZ VILMOS szul. 21.3.1853 SZOLAD, SOMOGY megye - 4.2.1921 DEBRECEN

הרב בנימין זאב קראוס)VILMOS(נולד ב SZOLAD-ב-י"ב אדר שני תרי"ג / 22.3.1853

נשואין:י"ג כסלו תרל"ז 29.11.1876בסאסרגן,נפטר בדברצן כ"ו בשבט תרפ"א 4.2.1921

ראה רשומה נפרדת : ב"ז קראוס

אוצר הרבנים (הרב נתן צבי פרידמן,בני ברק תשל"ה) : 

3858הרב רבי בנימין זאב קרוס . חתן הרב רבי הלל פולק(.)5300רב גדול מפורסם.

רב בדברצן (תר"ס). בנו הרב רבי יחיאל יוסף קרוס (.)9215

*

רשימת היאהרצייטען שנרשמה בכתב ידו של סבא בז"ק : (בלי ענף קראוס ושטרן)

....(אבי)אשת בני, מו"ה יחיאל יצחק ...של האישה מרים בת הרב ר' אפרים ?

.... כ' ניסן תרע"ח לפ"ק מנוחתה Ta...rasreti izraelita temeto29q4

יאהרצייט של אחותי הבתולה חנה בת פיילא ע"ה, אחרון של פסח

יאהרצייט של אחי כה"ר מאיר יודא בן פיילא ז"ל ח' תמוז תרמ"ט?

יאהרצייט של אחותי הצנועה האישה החשובה מרת שיינדל ע"ה נפטרה ט"ו תמוז,תרנ"ח

יאהרצייט של בני מו"ה חיים ז"ל בן ביילא ז' מרחשון .נפטר תרע"ו לפ"ק

יאהרצייט של מו"ח הרב הגאון הצדיק מו"ה הלל בן רחל ז"ל ב' דר"ח אדר שני

יאהרצייט של חמותי הרבנית הצדקת שרה פעסיל בת בילא אע"ה כ"ב ניסן תרס"ח

יאהרציט של אחותי אסתר בת פיילא ע"ה כ"ב ניסן

יאהרצייט של אחי כה"ר יעקב בן פיילא ז"ל ט"ו תמוז נפתר תרע"..

מסתבר שהאחים של הסבא בז"ק נפטרו בגיל צעיר :

חנה , לפי סדר הרישום , נפטרה לפני פטירת האם (תרנ"ג- )1893בז"ק בן 40

מאיר יודא נפטר תרמ"ט ? 4 , 1889שנים לפני פטירת האם " " " 36

שיינדל נפטרה תרנ"ח 1898 חמש שנים אחר פטירת האם.. " " 43

אסתר נפטרה - לפי סדר הרישום - לפני יעקב ( תר"ע..) " "

יעקב , נפטר תרע".. 1910 " 57 "

הערה : בניגוד לרשום בספר דברצן ( כנראה מפי ליפי באצ"י ) ובניגוד לנאמר

בהספדו של הרב שלזינגר ( ביום האזכרה לרה בז"ק) ובניגוד מה שנכתב

בעקבות הנ"ל בביוגרפיות השונות, הרב בז"ק לא היה בן 14כשנתיתם מאביו

אלא בן . 17זאת עפ"י הרשום בכתב ידו : אביו ר' אליעזר צבי נפטר בשנת

תרל"א = . 1870בז"ק נולד בשנת תרי"ג - 1853

(" )180זוגתי הצנועה מרת סלאווע בת הרב הגדול מו"ה הלל בן הרה"ג ר' יצחק,גייא."

מתוך נוסח המצבה של ר' ברוך בענדיט ל"ש(מוועטש),אביו של הלל קאלאמייר:

" ...נכד הגאון מו"ה הלל ז"ל אב"ד דק"ק אייבשיץ' מגזע הלבוש ז"ל.....

שם אמו סלאווה ע"ה מנוחתה כבוד בעיר פראג (בת הצדיק ר' הלל מאיבשיץ זצ"ל)"

נרשם ע"י בעלה הרב שלמה זלמן ב"ר יצחק ל"ש מטרישט (ג"י)

ראה גם את התרשים של " ענבי הגפן.." בהמשך,הקשר הכפול בין הלל פולק-הלל קולומאייר.

( )19ר' ברוך בענדיט ( אביו של ל"ש):

"ברוך דיין אמת הרב המופלג ברוך בעדיט בן הגה"צ הח' שלמה ליכטנשטיין

גבאי צדקה ודיין בק"ק וועטש במדינת הגר נכד הגאון מו"ה הלל ז"ל

אב"ד דק"ק אייבשיץ מגזע הלבוש זצלל"ה (**)...ש"א סלאווה,מנ"כ פראג

(הכתובת שעל מצבתו)

הגאון ר"מ בנעט ז"ל רב המדינה בהסכמתו מיום א"ח סוכות תקע"א לפ"ק :

" אתא ישעי' לגבאי ה"ה התורני המופלג והמושלם הר"ר ישעי' יצ"ו בר אוריין

ובר אבהן בנו של הלל הזקן המנוח הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר הלל

זצללה"ה אשר הי' אב,ד "שנים רבות" בק"ק אייבשיץ ע"ש (***)

( )20ר' הלל ל"ש (קאלאמאייר), י"א כסלו תקע"ה - י' אייר תרנ"א

"רבינו זצ"ל נולד בשנת תקע"ה לאלף השישי י"א כסלו,לאביו הרב הגאון הצדיק מו"ה

ברוך בענדיט ל"ש זצ"ל רב אב"ד בקהלת וועטש ולאמו הרבנית ליבא ע"ה.אביו נפטר

עש"ק כ"ה מרחשון בשנת תקצ"ט,וזה נוסח המצבה: ברוך בעדיט בן הגה"צ ר' שלמה

ליכטנשטיין ז"ל גבאי צדקה ודיין בק"ק וועטש במדינת "הגר" נכד הגאון מו"ה הילל

ז"ל אב"ד דק"ק אייבשיץ מגזע הלבוש ז"ל.....שם אמו סלאווע ע"ה מנוחתה כבוד

בעיר פראג(בת הצדיק רבי הלל מאיבשיץ זצ"ל)" ( גבורות יצחק )

..ואני תפלה יעמד לי זכות הקדושים אשר בארץ המה גאונים המפורסמים הקדוש

רבינו ישעי' האראוויטץ זלל"ה בעל המחבר של"ה ונר ישראל רבינו מרדכי יפה

זלל"ה בעל הלבושים, שאני מבני בניהם וכ"ו דורות מאבי זקני זללה"ה שהיו

יושבים על כסא הוראה זה אחר זה במדינת גרויס פאלין בעיר גרויס מעזריטש..

( בהקדמתו של רבי הלל ליכטנשטיין (ל"ש) לספרו "משכיל אל דל" )

....ודכירנא מה שסיפר לי אאמו"ר זללה"ה בשם אבי זקני הגאון הצדיק מו"ה

הלל אב"ד ק"ק אייבשיץ...

( בספר "משכיל אל דל" חלק שלישי כלל ב' סוף פרט א' )

המחבר : ר' מרדכי ב"ר צבי העללער ( תלמיד מובהק של ל"ש )

המו"ל, נכד של ל"ש: ישראל וויינבערגער מנייטרא,עפ"י מהדורה א,מונקטש תרנ"ג

א. איש היה בעיר וועטש (מדינת אונגארן מחוז פרעשבורג) ברוך שמו(*)

והיה האיש ההוא תם וישר צדיק תמים וחסיד במעשיו,ושם אשתו הצדקת ליבא,ושם כנוי

משפחתו הי' ל"ש ר"ת ליכטנשטיין,והם נצר מטעי משפחת גאונים וקדושים מדור דור,

מצד אביו היה מגזע רבנו ישעי' הוראוויץ בעל השל"ה הקדוש זלה"ה ,ומצד אמו מגזע

רבינו מרדכי יפה בעל הלבושים זלה"ה.

ועשרים וששה דורות למעלה בקדש ישבו על כסא הוראה זה אחר זה, במדינת פאלין....

( מתוך הספר "בית הלל" על ר' הלל ל"ש ( ליכטנשטיין)- מ"ג,קלז"ב,סיסק,קאלאמעא)

...איש היה בעיר וועטש (מדינת אונגארן מחוז פרעשבורג)ברוך שמו והיה האיש

ההוא תם וישר צדיק תמים וחסיד במעשיו,ושם אשתו הצדקת ליבא,ושם כינוי משפחתו

הי' ל"ש ר"ת ליכטנשטיין,והם נצר מטעי משפחת גאונים וקדושים מדור דור,מצד אביו

היה מגזע רבינו ישעי' הוראוויץ בעל של"ה הקדוש זלה"ה ומצד אמו מגזע רבינו

מרדכי יפה בעל הלבושים זלה"ה ועשרים וששה דורות למעלה בקודש ישבו על כסא הוראה

זה אחר זה,במדינת פולין,והאירו עולם בתורתם וצדקתם כאשר מפורש יוצא בכתב יחוסם*

ותלד האשה הצדקת ליבא בשנת תקעה(בסיום י"א לחודש כסלו) בן ותקרא את שמו הלל...

* זה לשון ק"ז בהקדמת משכיל א"ד ח"א עבור כי לא בזה ולא שקץ ענות עני

ואני תפלה יעמד לי זכות הקדושים אשר בארץ המה גאונים המפורסמים הקדוש רבינו

ישעי' האראוויטץ זללה"ה בעל המחבר של"ה ונר ישראל רבינו מרדכי יפה זללה"ה

בעל הלבושים שאני מבני בניהם וכ"ו דורות מאבי זקני זללה"ה ולמעלה שהיו יושבים

על כסא הוראה זה אחר זה במדינת גרויס פולין בעיר גרויס מעזריטש...

( ר' ישראל ויינבערגער, נכדו של ר' הלל ל"ש ,בספרו "בית הלל השלם" על סבו)

... על משפחתו ויחוסו של ר' הלל קולומאיר, שאר בשרו של ר' הלל פולק .

בספר הנ"ל עמ' ( 43עברית) מוזכר מוצאו של אלעזר גרוס(דור חמישי מהלל קולומאיר)

"אחד מזקניו שנקרא בפי כל "הלל הזקן" היה רב באייבשיץ שבמדינת מעהרן,שנים רבות...

(ר"מ בנט מניקולסבורג מזכיר זאת בהסכמה על ספר שנתן לנכדו של "הלל הזקן")

( יהדות מרגרטין - ספר יזכור )

ספרי ר' הלל ליכטנשטיין : משכיל אל דל - (אונגוואר תר"ך)

עת לעשות ,דרשות ;דברי מוסר (למברג תרל"ג)

אבקת רוכל (למברג-קאלאמייא)

תשובות בית הלל (סאטמאר תרס"ח)

תוכחת / תורת הקנאות

שיר משכיל

מקרי דרדקי

פירושים על התורה

אטלס " עץ חיים "

הלל קולומייער, מס' 2289 כרך י"א אחרונים (ד) חלק ב'.עמ' (135מפות-)131

()21הרב אליעזר (לייזער) פאללאק אב"ד דק"ק דאטשיץ(טאטיץ?) , מעהרין

..וכפי ששמעתי ממו"ח הנ"ל זצ"ל(הלל הזקן) שזקיני הרב מוה"ר ליזר היה

בעל מקובל וארבעה עשר דורות,אב אב ובן בן כלם יושבים על כסא הרבנות

במחוז גראס פאלין בעיירה הנקרא גראס מעזעריטש (במדינת באהמען)

( נרשם עא"י הרב שלמה זלמן ב"ר יצחק ל"ש מטרישט) (ג"י)

()23הרב אייזיק פאללאק אב"ד דק"ק מעהרין GAYAנפ' ביוה"כ תקכ"א-1761

אוצר הרבנים:

11383הרב רבי יצחק איציק, רב גדול וחסיד,רב בגייא . נפטר יוכ"פ תקכ"א.

" אדוני חמי זקיני, מו"ה איציק היה חתן של הק' רבי בער בעק מפראסניץ

ובתה שמה סלאוואע,וממנה נולד לו חמי הרב רבי הלל אב"דג ק"ק אייבשיץ." 

(נרשם כנ"ל) (ג"י)

נוסח המצבה :

בירח האיתנים בעשרו לחודש ביום הכיפורים שנת תקכ"א לאלף השישי ליצירה

נצחו אראלים את המצוקים ויגוע יצחק וימת מיתת נשיקה ה"ה מו"ה איציק

אב"ד מק"ק גאיי' בן הרב מוה"ר ליזר,בו ביום נוטל העטרה,

שמו נודע בשערים סיני ועוקר הרים...אב בחכמה ורך בשנים (אבני בית היוצר)

(ג"י)

( )25ר' זאב וואלף רייכליס,רבה של ניקלשבורג, שאפי ושל קהילות אחרות במעהרון

נפטר ב-ו' סיון מתו"ק בעהמ"ס "דברי תענוגים"

אוצר הרבנים:

3862הרב רבי בנימין וואלף רייכליש.רבגאון מפורסם.רב"ד בניקולסבורג.

רב בשאפא (תק"מ). מחבר: דברי תענוגים.חתנו הרב רבי יוסף לרנר ()8421

חותנו של ר' הלל הזקן היה ר' בנימין וולף ב"ר יואל רייכליש,רב בניקולסבורג.

הוא מזכיר אותו בספרו " דברי תענוגים " וכן את ר אליעזר (בנו של הלל הזקן)

"הרב המופלג מנייטרא" (אביו של ר' הלל פאלאק,מסאסרעגען).

(" )260חמותי הצנועה מרת היצל זצ"ל היתי אשת אדוני חמי רבי הלל והיא היתה בת

של הרב הגאון מו"ה וואלף רייכלס אב"ד דק"ק ניקלסבורג ואח"כ בק"ק שאפי..".

(נרשם ע"י ר שלמה זלמן ב"ר יצחק ל"ש מטרישט) (ג"י)

( )26ר' הלל פאללאק "הלל הזקן" אב"ד דק"ק אייבשיץ,מעהרין EIBENSAUSZ

נפטר כ"ה תמוז תקס"ט

...ומר גיסי הרב הה"ג מוהר"ר הלל נר"ו אב"ד דק"ק אייבשיץ יע"א...

...וממר גיסי הגדול הננ"ל שמעתי לתרץ כאשר למדתי אצלו....

...ממר גיסי הרב המאור הגדול נ"י ....מהר"ר הלל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק

אייבשיץ יע"א, אדפיס אי"ה בחלךק שניח נועם אמרותיו וחן מליצתותיו...

(ר' יוסף לערנר בהקדמה לספרו של חמיו ר' בנימין וואלף רייכליש) (ב"ה)

ר"מ בנעט , רב המדינה (בהסכמתו לספר, א"ח סכות תקע"א) : 

"...אתא ישעי' לגבאי ה"ה התורני המופלג ומושלם הר"ר ישעי' יצו בר אוריין

ובר אבהן בנו של הלל הזקן המנוח הרבה המאור הגדול המפורסם מהור"ר הלל

זצללה"ה אשר הי' אב"ד ""שנים רבות" בק"ק אייבשיץ ע"ש." (ב"ה)

ר' הלל פולאק אב"ד ור"מ בק"ק אייבשיץ ( ראש הישיבה ) המכונה " הלל הזקן "

בספר " מרפא לנפש " ( תקנ"א ) מוזכר ר' הלל הזקן: " המאור הגדול,נר ישראל,

פטיש החזק,עמוד הימני,הוד קדושת מורנו הרב הלל נ"י אב"ד ור"מ ק"ק אייבשיץ.

בספר " עונג נפש " מזכיר המחבר את חברו ללימודים ר' הלל מאייבשיץ.

ר' מרדכי בינט כותב בהסכמה לספרו של ר ישעיה' פולאק ( נכד של ר' הלל הזקן )

" הלל הזקן המאור הגדול והמפורסם "

()28 רבי אליעזר פאלאק, נייטרא:

אוצר הרבנים :

הרב רבי אליעזר. רב מופלג בתורה.דומ"צ בניטרא (תקפ"א)

שנת תקפ"א מתאים לתחילת כהונתו כדומ"ץ.(ר' הלל פולק נולד תק"ע)

בינתיים, אין לנו הוכחה שמדובר באביו של ר' הלל פאלאק. (טעון בדיקה נוספת)

MAGYAR RABBIK ) I evk. pp. 59 (

..." POLLAK LAZAR rabbi a Rombach utcai zsinagoganak hitszonoka..

Nyitran szuletett 1822 evben...

az elhunyt valain nyugodott a pesti rabbisag ritualis ugyvezetese...

Az orszagos rabbiszeminarium vezerlo bizotsaganak tagja volt. de a

szeminarium vallasos szellemevel' iranyaval nem volt kibekulve'ezt a magyar

zsidosagra nezve karhozatosnak nyilvanyitotta, es emuat a bizottsagi gyulesen

reszt nem vett s a tagsagrol csak azert nem mondott le,mert esetleges

valtozasoknal befolyasat ajkartya ervenyesiteni....

הערה (ב' אורן): אין כל הוכחה לקרבת משפחה.בכ"ז העתקתי קטע מהדברים שנכתבו לזכרו.

ולפי השכלתו באוניברסיטה ובסמינר לרבנים) אין לזהותו עם )1822לפי שנת הלידה שלו (

ר' אליעזר פאלאק, אביו של ר' הלל פאלאק. אבל שמו ומוצאו (מנייטרא) מאפשרים הנחה

שהיה קרוב משפחה..( כאמור זאת השערה בלבד , שטעונה בדיקה נוספת...)

(" )29הגביר והצדיק" ר יעקב דב בער פעלדמאנן מפעטרא ליד מרגיטה.נפ' תק"צ ?

תלמיד חכם מופלג, מתלמידי רבי וואלף באסקאוויץ, רבה של באנ'האד.

בין החתנים שלו :הרב הלל פאלאק, הרב יהושע א"צ ויינברגר והרב משה אולמאנן.

פולק ( )5300הרב רבי יהושע אהרן צבי ויינברגר ( )7654רבי משה אולמן()14392

( אוצר הרבנים )

( )30ר' הלל פאללאק )HENRIK(ב"ר אליעזר . שם אמו רחל.

נולד בשנת תק"ע / 1811ב- NYITRAנפטר ב- א' באדר תרנ"ג / 1893

5300הרב רבי הלל פולק.חתן הרב רבי יעקב בער פלדמן(.)10027רב גדול וצדיק.

רב בססרגן.נפטר א' אדר תרנ"ג.חתנו הרב רבי משה דוד סופר(.)15353הרב רבי בנימין

זאב קרוס ()3858

( אוצר הרבנים (הרב נתן צבי פרידמן, בני ברק תשל"ה )

....כאשר מודיע לו (המהריא"ץ) גיסו,ר' הלל פלאק,רבה של סאסרעגען,

שחתנו (ר' משה דוד סופר) אינו רוצה לקבל עול הרבנות, משיב לו המהריא"ץ

( תרמ"ד-..) 1864ואודות מה שכתב שחתנו נ"י שונא רבנות,בזה אין אני מסכים

עמו....ובפרט בזמן הזה בדור יתום כזה ודאי מצוה להשתדל ולהתאמץ להשיג ולישב

על כסא הרבנות מי שראוי לכך. (ואכן,נתמנה ר' משה דוד סופר כרב של ס' רעגען)

ללאחר פטירת חותנו.

ר' דב בער פעלדמאנן היתנה עם חתניו,שלא ישמשו ברבנות ( בימי חייו ) ראה:...

ר הלל פולאק נפטר בשנת תרנ"ג. במצבה של ר' הלל פולאק כתוב שהיה " רועה נאמן

לעדתנו עדת סאסרעגען והגליל ז"ך שנים...". מכאן שנתקבל כרב בססרגן תרכ"ז 

(בערך).בפנקס הקהילות כתוב שהתחיל ברבנות בססרגן בתר"כ.אולי ז' שנים היה

רב בבודאש( BUDESTI,ברומנית)

(בחלק העברי של ספר הזיכרון של קהילת מרגרטין, עמוד )62

אטלס " עץ חיים "

הלל קולומייער, מס' 2289 כרך י"א אחרונים (ד) חלק ב'.עמ' (135מפות-)131

חיבוריו: משכיל אל דל; שיר משכיל;אבקת רוכל;עת לעשות;מקרי דרדקי;

שו"ת בית הלל; פירושים על התורה.

"..וכאשר נשאל (החת"ס) עליו ועל חברו ש"ב הנקרא בשמו הרב הצה"ג דק"ק סאסרעגען

זלה"ה השיב " קודש הלולים לד' " (בית הלל)

"..ואח"כ כשהייתי בן שבע עשרה שנה, בישיבתו של מורי הגאון זללה"ה,נחליתי בחולי

החזה...והלך עמי אז ,ש"ב וחבירי הילל נייטרא נ"י לרופא מפורסם,ואמר לו שלא

בפני,כי אין ארוכה למחלתי... (ר' הלל ל"ש בהקדמתו ל"אבקת רוכל") (בית הלל)

...."וידוע ומפורסם הדבר רבו הגאון (של ר' הלל ל"ש) קרא עליחו ועל שאר בשרו

רבי הלל מנייטרא ז"ל את הפסוק " קודש הילולים לד' "..

( הרב יצחק רוזנברג הי"ד , בספרו " גבורות יצחק " )

הגביר ר' יעקב בער פעלדמאנן בעל אחוזה מהכפר פעטרא MONOSPETRIהיה גם חותנו של

ר' הלל נייטרא (שבא מנייטרא)

(בהקדמה של שו"ת המהריא"ץ בעמוד השני של ההקדמה)

( )300שרה פעסיל פאלאק בת ביילה פעלדמאנן נפטרה כ"ב ניסן תרס"ח 23.4.1908

( )500ביילה BERTA / BETTI בת הרב הלל פולאק ()19

נולדה ב MONOS PETRI-ליד מרגיטה בשנת תרי"ט / 12.11.58

נפטרה בד' כסלו תרצ"ה / 12.11.1934בדברצן. שם אמא : שרה פעסל בת יעקב דב פעלדמן

()48 אליעזר צבי קראוס נולד בצ'איאג במחוז שומוג' , בשנת 1808

נפטר בט"ז חשוןן תרל"א . 1870ב- 1853גר בסולאד. מנו"כ בשיופוק

()49 קראוס פיילא-יוליה לבית שטרן, נולדה ב CSAJAG-בשנת , 1812

בת " הרב המאה"ג הצדיק מו"ה יוסף שטרן זצ"ל "

אחרי הנשואין גרה ב- SZOLAD 

SIOFOK ב- 1867גרה ב- 

נפטרה ח"י סיון תרנ"ג . 1893שם אמא : חיה שרה ( בת שיינדל )

( )50הרב בנימין זאב קראוס

ראה רשומה : ב"ז קראוס

הרב בנימין זאב קראוס)VILMOS(נולד ב SZOLAD-ב-י"ב אדר שני תרי"ג / 22.3.1853

נשואין:י"ג כסלו תרל"ז 29.11.1876בסאסרגן,נפטר בדברצן כו' בשבט תרפ"א 4.2.1921

אוצר הרבנים (הרב נתן צבי פרידמן,בני ברק תשל"ה) :

3858הרב רבי בנימין זאב קרוס . חתן הרב רבי הלל פולק(.)5300רב גדול מפורסם.

רב בדברצן (תר"ס). בנו הרב רבי יחיאל יוסף קרוס (.)9215