הירש(קראוס) אולגה
לעלות כיתה
עוד מעט תפוג ההמולה
שלוה תשרור בינות הכתלים
התלמידים הרבים נפוצו לכל עבר
צהלת הילדים נדמה. עד הסתיו.
רגעים יפים חולפים בין-רגע
גם חגיגה זו עברה חיש-מהר..
רק משפט אחד שרד.... "לזיכרון"
שהתלמיד רשאי "לעלות כיתה"
נעצור כאן....רק לשבריר שניה......
עד שתיזל דמעה מהעין....
כי מכאן יצאו " לדרכם האחרונה"
שלש מורים וילדים מאתיים
והם עלו אף הגיעו "לכתה הכי גבוהה"
שגבוהה ממנה.... אין !!!
גבוה מעל גבוה, מפני כסא הכבוד
שלושה מורים וילדים מאתיים
והם מקבלים את "תעודת הגמר"
כי הם עמדו בכל המבחנים. אמנם,
ב"מדעי החיים"- למרבה הצער- נכשלו,
אך ב"מדעי הרוח" קבלו "ציון לשבח"
לדידם, למילה "ארץ" כבר אין משמעות
אולם, השכלתם רבה מאד, עולה על שלנו
כי מה שלמדו הם... שם..
אין אדם חי מסוגל ללמוד.
אנו כאן, זה קשה, מסובך ו..רחוק
תלי-תילים של מילים אמורים להסביר
למשל...כימיה !.. פיסיקה !..
הם,שם , שמבשרם חזו והתנסו! להם זה פשוט מאד...
בעוד שאנו פה אוגרים נוסחאות
ושוקדים להוכיח מה תקף ומדוע,
הם,שם, למדו תוך דקות מועטות,כיצד...
עצמות...דם...בשר.. ולב דואב.. הפכו ל"אלמנט אוורירי" !
אנו שקועים בים של מספרים כבירים
מחברים,מחלקים ומכפילים למאות אלפים
הם,שם, למדו , שבארץ - החשבונות- האדירים
אין מספר משמעותי יותר מ"שישים ריבוא"
אנו מתבוננים במפת הארצות הגדולה
תרים-אתרים במרחבי תבל
הם,שם, למדו היטב: בוכנוולד ואושביץ
חבויים תחת כל כתם צבע, במפת העולם !!
אנו מציירים כאן אותיות עגולות
ומקשטים אותן, שיהיו יפות יותר
הם,שם למדו, שרק "עובדות מדברות"
דיבור...כתב..רק מילים..לא יותר !..
הם,שם, הכל לומדים אחרת
הדת עבורם, משמעותה שונה !...
אלפי שנות יסורים, למענה
ולמות,תוך שבריר שניה,מחמתה !!
נושא-לימוד ראשי שם, כאן היה משני
זמרה!! כאן רק זמזמנו את הלחן
שם... מתהומות הלב,נשמעת הזעקה:
למה?? .. עד מתי?? עד מתי?? אלי !!!??
ושם לומדים התלמידים, בפני כסא-הכבוד,
מה שכאן מעורפל.. מסובך: ההיסטוריה !!!
כי הרי שם שורר " השלום הנצחי" ללא מלחמות !
איש לא נרדף בגין צבע, דת או גזע !!
שיעור ההתעמלות,כמה שונה.. שם !!
הרי שם ה"נוח" הוא נצחי, לעומת ה"דום" פה !!!
כאן צריך להרים גבוה, יד.. אוחזת ילד.. גבוה יותר ...
אולי גם שם..עוד קצת.. אולי שם.. דליל יותר הגז !!
הוי!! לא מכבר היה !! סופת פרא מכחידה ,
השתוללות- שנאת תהום עיוורת- וכך..
מאתיים נוצות אדם זעירות, לעולם לא יפתחו...!!
בנשמותינו חרותים, באותיות דם-שלהבת
"שמותיכם המקודשים"
אתם !! שלשה מורים !!!! ומאתיים התלמידים !!!!!!!!
תרגום חופשי מהונגרית
המחברת: אלמשי מיקשנה ALMASI MIKSANE
מורה ניצולת שואה מבית הספר היסודי היהודי בדברצן הונגריה
בטכס זיכרון שנערך ב1945 במקום.
ילד, שריד יחיד ממשפחתו,קרא את השיר בקול חנוק, והתעלף
המורים שנספו: פינקלשטיין ארנו,דנציגר אראנקה והירש אולגה (בת הרב בנימין זאב קראוס)הי"ד
ביקור מפקח בכתת בנות בניהולה של אולגה
ישיבת מורים
ישיבה מיוחדת להענקת תמיכה לשתי מורות וביניהם אולגה על הולדת בנה
מעטפת מכתב ששלח הירש ארנו ימים מספר לפני מותו