הרב מרדכי מרטון

"   Magyar Zsidok"  (1)a millenniumon  (2) מעמוד 241 בספר,תרגום חופשי מהונגרית

MARTON MIKSA              

  rabbi,  Dicső-Szent-Márton,       

        רב בְּדִיצ'וֹ- סֶנְט- מַרְטוֹן    

       חותנו של רבי יחיאל יוסף  ( יוסי ) קראוס .

   נולד  ב-1866 ב-  Német—Keresztur(3)  במחוז שוֹפְּרוֹן . תחילה, סיים בית ספר למסחר, אך בהעדר 

  נטייתו למסלול המסחרי, למד בב"ס לרבנים (4)  ב-  Német—Keresztur, אח"כ הוסמך לרבנות ב-  Pozsony (5) 

 תחילה כיהן ב-Kövágó-Eőrs   משם עבר ל-Dicső-Szent-Márton  ע"פ הזמנת הקהילה האורתודוקסית בעיר זו.

  לא בלבד שהנחיל את השפה ההונגרית בקהילתו  (6)  אלא– הטביע  את רגשותיו  הלאומיות  גם  בקרב

  " צאן מרעיתו" (7) .

 התנועות הלאומיות מצאו בו תמיד נכונות לפעולה, בין היתר בחברוּתוֹ הקבועה בוועדת "15 במרס" (8).

 הערות:

 1. יהודי הונגריה – בדומה ליהודים בארצות אחרות -  השתדלו להוכיח את שייכותם, את זהוּתם ואת נאמנותם הלאומית

    לאוּמה השלטת בארץ מגוריהם.כינו עצמם "הונגרים יהודים" ולא"יהודי-הונגריה". (כידוע..זה עזר להם בימי השואה).

 2. אֶלֶף שנה לכיבוש ולהתנחלות של שבטים הונגריים (שבאו מאסיה) במחוז Panonia (כיום בהונגריה).

 DEUTSCH KIRCHE  3."הכנסיה הגרמנית" ,כיום באוסטריה. היהודים בקהילה זו כינו את המקום בשם:

    "צעֵהלעֵם" ( צֶלֶם ) , כנראה , בעיקר משום שהשם ההונגרי של העיר היה: Németkeresztur שֶתִרגוּמוֹ:

    "האדון הצלוב" הגרמני (הגרמני,משום שהיו ערים נוספות בהונגריה שבשמותיהן שולב הכינוי "keresztur".

    [ אחד מהן היה "Bodrogkeresztur" . כיום, ברחוב רבי עקיבא בבני-ברק, ישנו שלט גדול על קיר החזית של

  .  בנין מפואר: "המוסדות ע"ש האדמו"ר מ-קרעֶסְטֶר". האדמו"ר  גר בארה"ב. קרֶסטֶר,כינוי מעוות של "אותו איש".}

 4 .הנחה: מוסד שנקרא כיום "ישיבה גדולה".

 Pozsony 5 , פּוֹז'וֹן' בהונגרית,  פרעֶסְבּוּרְג (בגרמנית ובפי היהודים). Bratislava  , בירת סלובקיה.

     כנראה, תלמיד של ה-"שבט –סופר" שהיה נכדו של ה"חתם- סופר".

  6. דרשות של הרב בשפה ההונגרית, במקום הדרשות בגרמנית שהיו  נהוגות לפני כן.

  7. ראה הערה מס' (1) דלעיל.

 8.. חג הונגרי – לאומי .

מתוך חוברת זיכרון בעריכת עלי קדם

מתוך ספר זיכרון ליהודי קולוז'וואר