זכרונות המשפחה שהונצחו בקלטת אודיו 1966
מזכרונות המשפחה
הוקלט ע"ג תקליט בשנת 1966 בפגישה , בבית משפחת אורן, בבית וגן. השתתפו:
ברטוש נני (לבית ויינברגר) ; ליפי (הרב מאיר יודא קראוס );הילדה ( מרים הינדל רוסמן (לבית קראוס ); בושקה הירש (לבית קראוס ) ;
רייצ' ( רחל ) קאסאש (לבית פיקסל ) ובעלה, קאסאש אימרה (שהקליט את הרב-שיח על סרט של טייפרקורדר). חן – חן להם.
המשתתפים ברב – השיח החופשי , "התנפלו" והתרפסו בלהט" על הזכרונות מן העבר המשותף להם… .
לפעמים דברו ביחד או ליוו את הדוברים בקריאות ביניים ( הערות, הוספות ותיקונים..) או בצחוק משותף, שחסמו את דברי הזולת.
לאחר שנים , מסרתי את הסרט למכון שהתמחה " בהפרדת תדרי קולות מוקלטים " והדבר נעשה ללא הצלחה רבה.
כעבור מספר שנים העתיק אימרה את הסליל ( הסרט המקורי ) ע"ג קלטת ( דיסקט ) .
התדפיס הקודם שהפצתי, נערך ע"פ הקלטת הזאת.
סליל ( סרט) ההקלטה הועתק שוב, ב – 15.05.02, ע"י ירחמיאל אונגר, ע"ג קלטת. העתקה זו הצליחה יותר מקודמתה.
יבורך על המאמץ ועל התוצאה. השתדלתי לערוך את התדפיס הזה, לפי נושאים ולא לפי סדר השוטף של השיחה.
רוב הדברים שנקלטו, נאמרו ע"י ליפי ב' זצ"ל , בהבעה ברורה ובקול ו הנינוח.
רישום לפי סדר הנושאים . (הערות והסברי רקע שלי רשומים בסוגריי ם).
יעקב דב ( בער – BERNAT ) פעלדמאנן, MONOSPETRI , ליד MARGITA .
ליפי: … שנים-עשר היינו באזכרה לאמא ע"ה [ האזכרה לסבתא ביילא , בדברצן, בשנת 1935 ?]
..געוורץ לאזאר בתמונה ? היה נוכח. ( לא בתמונה. אך בפינת התמונה נראה חצי כובע של גבר..)
הייתי פעמים רבות אצלכם ( אצל ברטוש) ו אצל רגינה ( אולי אצל "אינולי – רגינה, אשתו של געוורץ לאזאר ? ] .
..באונייה אמר [ הרב בז"ק זצ"ל ] דבר-תורה …. ברכת המזון באונייה … שיר המעלות בלחן של "התקוה".
..בזכות האבות, … הצאצאים זכו להיקלט בארץ… ברטוש [ בקריאת ביניים] : והסולידיות של המשפחה , במשך הדורות. . …
. פיקסל וילי השתתף בקונגרס הציוני. רוז'י ביקרה בא"י [ חזרה לנושא של ארץ ישראל ]
…על השיירה לא"י, כתב [ סאבולצ'י ה] ב- EGYENLOSSEG: TAJRECZOLTAK A RABBIK . [ TAJRECZOLTAK = עסקו בעניני תורה.
ביטוי שיש בו נימה של לעג . הכוונה , לדברי תורה של הרבנים , בסעודות שבת ועוד] גם הוא [הרב קרויס] עשה כך [ דברי תורה ].
פעם [באנייה] לפני ברכת המזון, הכריז מישהו: נשיר כעת את " שיר המעלות" סאבולצ'י היה ידיד של אבא ז"ל אבל עויין הציונות.
[ שיר המעלות הפריע לו ] כשכתב – " EGYENLOSEG " , כתב גם עליו .. [ לעג על אדיקותו , ראה הפרק על המסע לא"י, תרס"ה ] .
אח"כ נאם בדברצן [ ראה "דרשות" בפרק ו' ביגרפיות"] . על "שיר המעלות" . "היינו כחולמים". העם היהודי ממשיך לחלום על ציון …
משל: מישהו חלם, אדם עני חלם שהימר בפיס והרוויח. התגלה, מדי פעם, שזה היה חלום. וכבר התייאש , שיזכה באמת.
בסוף, כן זכה ב-fonyeremeny [ הזכייה הראשית] . התחיל למנות את הכסף. אבל, מדי פעם, קרא: הרי זה לא נכון! זה שוב, רק חלום !
נכנס אליו שכן. שאל אותו מה הוא עושה . ענה: אני מונה את הכסף אבל זה רק חלום. השכן : זה כבר לא חלום! זה אמיתי. זכית !
באו שכנים נוספים , להוכיח לו שזה אמיתי. כך גם העם היהודי. …חלמנו וחלמו, על שיבה לא"י . אבל כל כך הרבה רק שרנו וחלמנו,
עד שנואשנו וכבר השלמנו שזה יכול להיות רק חלום. עד שהחלום התחיל להתגשם. ארץ ישראל כבר נבנית .ישובים קמו. ואנו מתחילים
לספור אותם אחד אחרי השני. אבל קשה לנו להאמין שזו התגשמות החלום ולא המשך החלומות. .. רבותיי, זה כבר לא חלום !
זו מציאות ! אבל : ! ORSZAGUNK VAN DE HAZANK NINCS [ י ש לנו ארץ אבל אין לנו מולדת ! ]
רומי היה בין המייסדים של "מכבי" [ של הסניף המקומי] וזמן מה היה הנשיא שלה.
[הטירור הלבן :]
ליפי: .. JENO נאלץ להימלט לטרנסילווניה בגלל שהיה פעיל ( בין המייסדים ) של "מכבי" וחיפשו אותו.
ROMI היה אף הוא ממיסדי "מכבי" . היה חובב ספורט , למרות המבנה הגופני שלו [ היה גיבן, נמוך קומה] .
פתאום התחילו לעצור קומוניסטים , ציונים, רבנים, ראשי קהילות וגבאים . עצרו גם את רומי . האשימו אותו בקומוניזם.
טען: מה פתאום? כל העיר יודעת שאני ציוני ! ענו לו: ציוניזם וקומוניזם , זה היינו כך! לפניו חקרו יהודי, שהייתה לו חנות לממכר
עיתונים. בין היתר, מצאו אצלו עלונים ציוניים שרומי חיבר אותם. וכן מאמרים בירחון שלו [ " A VALLAS " ] שהופיע בדברצן.
סירב להודות באשמת קומוניזם. עינו אותו. רומי עשה "טריק" ( תחכום ): " הריני מוכן להודות. החל להודות ולספר בדותות
מדהימות על הקשר בין הציונות, הקומוניזם והרוטשילדים , בכל העולם. " אכן הציוניזם " הוא כמו " הקומוניזם " . בקשר הזה, חבר גם
הבישוף באלטאזאר [ הבישוף הקלוויניסטי, ידידו של הרב קראוס ] שמקבל הרבה כסף מהרוטשילדים [במתכונת האשמות שבעיתונים
האנטישמיים] . רוטשילד שולח כסף בשקים. בעל חברת הובלה בעיר [ בן הרב, קראוס לאזאר , היה בעל חברה להובלות , בדברצן ) נוסע
לחו"ל ומביא את שקי הכסף. למי ? לבאלטאזר ! ולמנהיגים גדולים אחרים…! יש עדיין , מהכסף הזה, בעליית הגג של בית הכנסת .
[לא הייתה, בכלל, עליית גג בבית הכנסת ] . גם בית הכנסת שיחד את SZABO ציר ליברלי בפרלמנט ההונגרי.
החוקר "בלע" את הסיפור והגיש לרומי את דף הרישום, לחתימתו. חתם. החוקר נכנס לחדר הסמוך, כנראה אל הממונה עליו , כדי
לספר לו על " הוידוי המדהים של היהודי "
רומי ניצל את היעדרו, ניגש אל החלון הפתוח וקפץ דרכו, אל הרחוב. החל לצעוק: הצילו ! הורגים אותי ! ביקש להודיע לרב קרויס.
רץ אל תחנת המשטרה. נעצר ע"י שוטרים. במשטרה שמעו במה מדובר, החליטו שהנושא אינו שייך אליהם. רץ אל בסיס הצבא, שם לא
רצו לקבל אותו ואמרו לו שיחזור למקום בו היה עצור. כאן, הופתע מהשינוי ביחס כלפיו. (אבא ז"ל מיהר אל מושל המחוז ואל הגנרל ,
מפקד המחוז ואלה התערבו מיד למענו. זה אשר גרם לשינוי היחס. לאזאר [אחיו של רומי] שהיה קצין בצבא , התערב אף הוא.
[בשובו, או כשנלקח אל חוקריו] קבלו אותו אנשים אחרים. פתאום, הממונה היה אדיב מאד כלפיו ושאל אותו: מה קרה? מה עשו לך?
ענה להם: אתם יודעים בדיוק מה קרה ! - אז למה אמרת , שהציונים הם קומוניסטים ? - הרי אתם אמרתם זאת !
- למה יש לענינים אלה , תהודה כה שלילית בחו"ל ? שרודפים אתכם .[ ההונגרים היו רגישים לכך, בשל היותם מדינה מנוצחת,
שנאבקת על התנאים של חוזה השלום. כנראה , שזה היה גם ההסבר של השתדלנים והמושלים למען שחרורו של רומי ]
לאחר שחרורו, רומי ניגש לרופא. ביקש אישור רפואי. סיפר לו שהוכה ע"י הוליגנים ברחוב. הרופא הביע צערו וכתב את האישור המבוקש
והוסיף : צריך להעניש את הפורעים !
…ליפי: הרבי מבעלז, בירך אותי: יהי רצון שיהי' רבים כמוך ! [לברר , אולי בקלטת, באיזו הזדמנות אמר זאת ובעקבות מה ? ייתכן
שהיה מעורב בהשתדלותו של יוסי ב' אצל הרשויות בבודפשט , למען הרבי, שנרדף ע"י המושל של ראצפעלד ROTHFURTH – UJFEHERTO,
בקרבת דברצן, לשם הגיע הרבי כפליט מפולין, במלחמת העולם הראשונה. ראה, בפרק ו' - ביוגרפיות, הרב יחיאל יוסף קראוס זצ"ל,
כולל דברי תודה ובקשה, במכתבו של הגבאי, בשם הרבי .]
[ ליל הבלהות בבית קראוס בדברצן, ליל שבת כ"ו בניסן תרע"ט - 26 באפריל 1919.]
[ פרטים אחדים על הרקע ההיסטורי של תקופת האירוע המתואר בהמשך.
במלחמת העולם הראשונה התמודדו שני מחנות של מעצמות- על וגרורותיהן :
1. גרמניה; אוסטרו-הונגריה ; איטליה ( בח ' מאי 1915 עברה למחנה השני) ; תורכיה ; רומניה ( ב - 1916 עברה למחנה השני ) .
2. בריטניה ; קנדה; צרפת; ארה"ב ( מ – 1917 ) ; רוסיה ( עד פרוץ המהפכה הבולשביקית ( ב – 1917 )
כידוע , הציר של גרמניה – אוטרו-הונגריה הובס במלחמה, שבסופה הפסידו ההונגרים חבלים גדולים לטובת צ'כוסלובקיה, איטליה,
יוגוסלביה ורומניה. החיילים המובסים של הצבא ההונגרי, התפרעו ביהודי הקהילות , שדרכם נסוגו מהחזית .
בחלק מן הקהילות התארגנו היהודים - קצינים משוחררים וצעירים אחרים - בקבוצות להגנה עצמית .
המשטר הקומוניסטי שקמה בבריה"מ בעקבות המהפכה ( 1917/18 ) עוררה את מפלגות הפועלים במדינות אירופה להקים משטרים
בולשביקיים בארצותיהם. בראשית שנות העשרים דוכאו נסיונות כאלה בגרמניה, בפינלנד ובהונגריא. בין מנהיגי המורדים היו גם יהודים.
הונגריה , המובסת והמצומקת, הייתה נתונה במשבר כלכלי ובתסיסה חברתית , שגרמו - בהשפעת המהפכה הסובייטית - להקמת
המשטר הקומוניסטי המהפכני בהונגריה, בראשותו של קון בלה (יהודי ) ומנהיגים אחרים מקרב העילית הסוציאליסטית ( בדברצן, הם
שלטו 32 יום בלבד, בין 21.03.19-23.04.19 .) המשטר הקומוניסטי ערער את המבנה של הריבוד החברתי, מוטטה את השליטה של בעלי
האחוזות הגדולות ועוררה דאגתם של הארצות הקפיטליסטיות - המנצחות – בפני התפשטות המשטר הקומוניסטי ב ארצות אירופה.
הצ'כים והרומנים חששו גם מתביעות של ההונגרים, להחזרת החבלים ההונגריים לשעבר.
בשראתם של בעלות הברית המנצחות, פלשו הצבאות של שתי המדינות האלה לתוך הונגריה, צ'כוסלובקיה מהצפון והרומנים ממזרח.
חיל החלוץ של הרומנים פרץ את הגנת דברצן, בליל יום ד' , 23 באפריל 1919. חיל-המצב הרומני נכנס לעיר ב- 25.04.1919 בליל שבת.
הריאקציה הפוליטית בהונגריה - האנטי-מהפכנית - השתוללה במלוא עוזה , בשטחים שבהם נפסק השלטון הקומוניסטי. יהודים רבים
נשדדו, הוכו ונרצחו ע"י הכנופיות של "הטרור הלבן" בפעולות תגמול ונקמה בקומוניסטים וביהודים ( בשיאופוק נטבחו בלילה אחד, 200
ויש אומרים 300 יהודים ) . בסקירה של תקופה זו - בספר דברצן - משנת 1981 ( תחת משטר הקומוניסטי ) כתוב, שאחת המשימות של
הצבאות שפלשו להונגריה ב – 1919 , היתה "לרסן" את ההשתוללות של "הטרור הלבן" ולייצב את המשטר החדש של האדמירל הורטי.
“ Minden hatalmat a roman katonai parancsnoksagok gyakoroltak….ez helyettesitette, sot kesobb korlatozta a magyar feherterort…”
זכר המאורעות אלה הדהדו בדרשותיו של הרב ב"ז קראוס ובמיוחד בדרשתו הנועזת ( בהונגרית) בחג השבועות שלאחריהם, שבה הוא דן
ברותחין את שנאת ישראל לדורותיה, את הטרור האדום והלבן ואת מגפת השמד שבדורו, מוגי-הלב המחפשים מקלט בהתנכרותם לעמם..]
בבית קראוס בדברצן, בליל שבת, כ"ו בניסן תרע"ט - 25.04.1919 בערב.
[ מתוך הקלטת של הרב-שיח , במפגש המשפחתי הנ"ל. רוב הדברים נאמרו ע"י ליפי ב', תוך קריאות הסכמה של אחיותיו.]
…הם רדפו אחר הקומוניסטים. .. שבין מנהיגיהם היו גם יהודים רבים…. רצו לתפוס בני -ערובה, רבנים ומנהיגים אחרים…
באו לקחת גם את אבא. הייתה לנו דירה גדולה. היו בה שני חדרים גדולים. אחד מהם, חדר אוכל. הגישה אליו הייתה מסביב לבית.
ו לקחת את אבא, כבן ערובה.
הם ראו אור בדירת השומר ( HAZMESTER ) נגשו אליו . שאלו אותו ף איפה הרב היהודי ? (A ZSIDO PAP ) השיב לו : עכשיו הוא אוכל
ארוחת-ערב. - באיזה חדר ? - בצד השני של הבית. השומר עקף אותם ורץ אל חדר האוכל, כדי להזהיר את אבא ז"ל, שבאו לקחת אותו.
אמא ע"ה התחננה שישכב במיטה ונגיד שהוא חולה. אבא סירב: " הם לא יצליחו להפר את השבת שלי"! המשיך לשיר את " שלום עליכם".
כשהתקרבו אל החלון, נרתעו. אמרו: הרב מתפלל. נחכה שיסיים. אבא התחיל לקדש , שמענו את הנקישה של ידית הדלת ופתאום…..
תרועת חצוצרות. הרומנים ! וכולם ברחו מהמקום. נבהלו מפני חיל המצב הרומני, שבאו להשליט סדר בעיר.)
ליפי:
… איך הגיע השם פאללאק, לא ידוע לי. …
….אבא למד אצל הכתב-סופר. אח"כ אצל השבט-סופר. ( שנה-שנתיים) . למד גם אצל הרב של TAB ( זוכר שמו הפרטי : בנימין זאב )
[ ע"פ התיעוד שבידי, הוא למד, לפני "פרסבורג", אצל הרב יוחנן סג"ל שפיץ, רבה של TAB ;אצל הרב אהרן קוטנא אב"ד TATA, ואצל
רב אברהם צבי אבעלעס, אב"ד וראש ישיבת SARBOGARD , נכדו של רבי בימין זאב אבעלעס ( שאת שמו הפרטי זכר ליפי ב' זצ"ל ) .
נראה לי, שלפחות שתיים הראשונות היו "ישיבות קטנות", שבהן למד תקופות קצרות כיוון שבגיל 15 הוא כותב את ספרו הראשון
ב - SARBOGARD , בגיל 16 משלים אותו ב – פרעסבורג ( BRATISLAVA POZSONY – PRESSBURG – ובאותה שנה מכין אותו לדפוס, ב– SIOFOK].
מדוע הגיע לסאסרעגען ? בסאסרעגען היו יהודים נכבדים ועשירים. דתיים… ( פרקש מנדל, שטרסבערגער, היימן ועוד ) וחפשו אדם
שיתאים לדרישותיהם, גם תלמיד-חכם וגם משכיל. מורה שיתאים גם להורות לימודי דת וגם לימודים כלליים. פנו לשבט סופר.
והוא המליץ : תנסו לזכות בקראוס… סבא נולד באיזור בו היהודים דברו הונגרית. אמו הצדקת, רצתה שהבן יהי' רב.
הנהיגה, שבכל שבת היה עליו לומר דבר -תורה.
בא לסאסרעגען. התחיל ללמד. דיבר גם גרמנית וצרפתית . זה מצא חן בעיניהם. אבל לא רק בעיניהם אלא גם …בעיני הבת היפה
של הרב הילל פאללאק [ הפגישה "המקרית" הראשונה ביניהם היתה בדיון על הכנתה של מסיבת חנוכה לילדי בית- הספר שבניהולו . ]
וכ ך יצא הזיווג. לפוללאק הילל היו עוד בנות . חתנים: פיקסל, מ"מ הרב RABBIHELYETES , היה דתי מאד.
הייתי בהלוויה שלו. לפני מותו, נפרד מבני-ביתו והכתיב להם איזה תפילות לומר. ואח"כ הדליקו נרות ואחרי כמה דקות נפטר.
גם אבא ז"ל נהג כך. בליל שבת אחד, כשהיה כבר מאד חולה, כל הילדים נכנסו אליו להגיד לו שבת-שלום, בירך את כולם, כרגיל.
לאחר שבירך את אולגה. נפטר.
… כשש שנים היה בהאלאש.
… בנדיקט [ רבה של SZOMBATHELY ] היה חתן בבית פיקסל . [ הרב ב – MEZOTUR , רבי בנימין זאב לייב פיקסל ? ).
אבא פיקסל היה SEGEDR ABBI [ עוזר לרב ] ב-SZASZREGEN?. [ היה גם האחראי על מרשם האוכלוסין ברבנות וראש ישיבה קטנה .
גם יוסי ב' למד אצלו, בנעוריו . הוא מצטט דברי תורה שלך רבו, ר' אבא. ברשימת "הפרענומרנטים " ( החותמים מראש, בסאסרעגען )
על ספר "מראה – יחזקאל" כתוב , ליד שמו: ER-SZOLOS . מקום מגוריו או לימודיו בימי נעוריו ?
כידוע , בספרות הרבנית, הוסיפו את שם עיר-המוצא : רבי הילל נייטרא ( פאללאק); רבי אליעזר אייבשיץ ( אביו של רבי הלל ) .]
הרומנים בדברצן…[ להשלים ]
…כל יום נערמו סוכר, קפה,קמח, בגדים ועוד, בחצר הרב. [ מי טיפל בנושא זה ? מי תרם את המצרכים ? להשלים מהקלטת.]
…. היו התפרעויות של סטודנטים נגד היהודים .. התערב ביניהם… [ מי התערב ? סטודנט יהודי מוזכר בקלטת…[ להשלים].
שלף אקדחו. [ מי ?] .אמר: אם אתם רוצים ללמוד, תלמדו. ולא ….היה ידיד של האלוף. אתו עשה עסקים. התחיל להפעיל את האלוף
למען היהודים .אנטישמיים העירו לאלוף על שהוא תומך ביהודים. בסוף מצאו אותו מעולף, על גג של בית. אשפזו אותו .[ כידוע, הבישוף
dr.BALTHAZAR DEZSO התערב נמרצות נגד ההתפרעויות הנ"ל. כמרצה בכיר באוניברסיטה , דרש לסלק את המתפרעים מהלימודים .
ברטוש : הלל פאללאק היה הסבא שלנו. על משפחת פעלדמאנן בפעטרא. בחר לו את טובי הבחורים, כחתנים. כשהייתי ילדה,
למדתי בגן אח"כ בבית הספר. כשהרב הילל פאללאק ביקר אצלנו, היה שם כפיו על הראש שלנו ומברך אותנו.
על MARGITA… [ לחשלים ]. איך הקרבה לקולומייאר ?
ליפי: [ הרב בנימין זאב וואלף רייכליס ] חותנו של הסבא של סבא [הלל הזקן , סבו של רבי הלל פאללאק ] היה רב במורביה, בקהילות
ניקולסבורג – MIKULOV ; SHAFFE – SAFOV ] ספרו : דברי תענוגים". יש לי הספר. אחד מחתניו [ של הרב רייכליס, היה רבי שלמה זלמן ,
סבו של הילל קולומאייר ] קרא לעצמו בשם ליכטנשטיין ( ל"ש ) . [מכאן:] הסבא [ב"ז רייכליס ] של סבא רבא שלנו [אליעזר פאללאק],
היה המחבר של "דברי תענוגים" ( להשלים מהמשך הקלטת )
ליפי:…לא שלח אותי לפרסבורג אלא לאונסדורף. [ הסיבה ? כנראה, משום שבקהילת אונסדורף הורגשה פחות השפעתם של הריפורמי ם].
ליפי? ( לבדוק בקלטת )
[המועמדים להמרת דתם היו חייבים להביא אישור בכתב מקהילת המוצא שלהם, על מחיקתו מפנקס הרישום שלה.]
צעיר יהודי, שהקריארה הצבאית שלו "נתקעה" בגלל יהדותו, בא הרב קראוס לבקש את אישורו על מחיקתו מפנקס הרישום של הקהילה.
הרב התנה את האישור בקיום "טקס " קשה אבל הכרחי : " עליך לדלות דלי מים מן הנהר TISZA ולהביאו אלי.
כשהצעיר חזר עם דלי המים, שאל אותו הרב: המים מו הטיסה ? – כן. –
והמים בטיסה המשיכו לזרום, לאחר שהוצאת ממנו את דלי המים?- כן.
– כך גם תולדות העם היהודי ימשיכו לזרום , גם בלעדיך. שפך את המים ונתן לו את האישור….
ליפי. שטיינפעלד - דברצן. [ קטעי שיחה שצריך להשלים.]
[משפחה של משומדים ( אחת מבין אלפי המשפחות היהודיות שהתנצרו בהונגריא )
TEINFELD ETELKA : S ,משומדת, אשתו השנייה (משנת 1891 ) של - GROF ZICHI ERNO.
בעלה הראשון של STEINFELD ETELKA היה DIRSZTAY LASZLO ( לפנים FISCHL GUTTMANN מבודפשט ,אף הוא משומד)
אחיינה של STEINFELD ETELKA , היה STEINFELD MIHALY בעל אחוזה עשיר ב - DEBREבEN וב- MACS].
ליפי : פנה [בשנת 1896 ] אל הרב קראוס : "רוצה להתנצר" . בתו כבר התנצרה ונישאה לגראף.
- מה חטא לך הא-ל היהודי ? שאל הרב. הלא נתן לך עושר וכבוד…
- אחותי התנצרה ואני רוצה להיות כמותה.
- לא יהי' לזה סוף טוב ! [ ציטט בפניו קללה מפרשת התוכחה , שהתקיימה בו , אחרי שהתנצר.]
ליפי : אחרי זה, זמן רב לא היו פניות להתנצר…
ליפי : ..פעם הייתי אצל הרב קראוס באלבא יוליא.סיפר לי על אביו [ רבה של ACS ]. היה גר ב – KOMAROM MEGYE. אבי ואביו היו ידידים.
….אבא של הרב קראוס מאלבא יוליא : הודות ליהודיה הזאת אתה בישוף !….[ הסיפור המלא: יהודיה, עשירה מאד, הייתה בעלת אחוזה
והייתה לה השפעה רבה בעניני ציבור, במחוז שלה. לקראת הבחירה של בישוף חדש, עשתה נפשות לטובת הבישוף שבסוף נבחר למשרה זו.
הבישוף החל להציק ליהודים במחוזו. בא אליו הרב של ACS וגילה לו : " הודות ליהודיה הזאת אתה בישוף ! " ]
ליפי : ..וולאפקה ( הבישוף הקאטולי ) , במסיבת יובל שלו. הופיע משלחת של הקהילה. וולאפקא ניגש אל הרב קראוס חיבק אותו ונישק
אותו, לעיני כל. … הגויים היו אומרים על הרב קראוס: הבישוף היהודי קרוב אלינו יותר מהבישוף שלנו…
כשהבישוף באלטאזאר הוזמן למסיבה משפחתית, נהג ליטול ידיים. פעם, אמר לאנשי הקהילה: הרב שלכם, כאח לי. ניגש ונישק אותו….
(בביקורי בדברצן, סיפר לי אחד מזקני העיר: " הבישוף הקאתולי והבישוף הריפורמטי, טיילו יחד שלובי זרוע עם הרב קראוס (באמצע).
בושקה: בכל יום חמישי הגיע לדברצן, רכבת נוסעים מסיגעט. ה–מב שלת ( SZAKACSNE ) לא ערכה את השלחן עד שלא הגיע רכבת זו .
ברכבת זו באו העניים ממארמארוש.ישר אל שולחן הרב ובסיום הארוחה החזיר להם גם את דמי הכרטיס של הרכבת.
הלוויה.
ב UJSAG - FUGETLEN ובעיתונים אחרים. רק מי שטבל במקוה, הורשה לגעת בארונו.
IMRE KRAUSZ אברהם יצחק ב"ר יעקב דב ( BERCI ) ולאה ( ECKSTEIN ( ILONA בת ר' יצחק עקשטיין מ - ADA .
חמישה חדרים של הבנים.. חדר הבנות , בצבע כחול-לבן.
בא שליח מא"י ושאל את FELIZ , מנין היא יודעת עברית. ענתה: אני עם רגל אחת בארץ ישראל.
דירה גדולה. 9 חדרים , בחצר בית-הכנסת הגדול. [ IMRE שרטט לי את התרשים של כל הדירה. ראה בפרק ו' בוגרפיות – בית קראוס].]
בביה"כ היו שתי קומות לעזרת נשים. 4 שורות של כורסאות, בעזרת נשים. ( ס"ה 600 מקומות ישיבה לגברים, 500 מקומות ישיבה לנשים .)
בחצר האחורי, ביה"ס התיכון לבנות. קומה אחת.
שני שרתים. אחד של ביה"ס ואחד של ביה"כ.
ביה"כ היה מול בנין הכנסיה הקאתולית. מקהלת ביה"כ הייתה של נערים בלבד. לא היה עוגב. בימים הנוראים, שוטרים בשער החצר.
הכניסה הייתה רק ע"פ כרטיסים. השוטרים במדים שמרו על הסדד. שמרו על ביה"כ מפני הגויים. ההוליגנים שביניהם. פרט לראש העיר
באו מכובדים נוספים כאורחים בביה"כ. הושיבו אותם בכורסאות המרופדים בקטיפה. היו הרבה נברשות קריסטאל.( CSILLAROK .
היה גם ביה"כ הקטן. כמו כאן ( בישראל ) בי"כ גדול. השרת של ביה"כ הקפיד מאד על הניקיון. כשרא לכלוך קטן ביותר, שלח מיד את
העוזר שלו, לנקות. הנברשות צוחצחו תמיד, הספסלים הבריקו בנקיונם.
ליפי : יעקב דב ( ברצי ) קראוס נפטר ב- 1927 תרכ"ז . אלמנתו, ILONA EKSTEIN , היתה גרה בדברצן .נספתה בשואה.
בלה שוורץ : הוא נפטר ב- 1924 כשקלריקה הייתה בת 16. ( נולדה ב – 1908) .
נעמי יעקבי מפי אמא שלה, בושקה נני ע"ה
… סבא ז"ל דירג את 4 הבנות ( הרווקות ) בכינויים: 1. NAGY- NAGY LANY . 2 . NAGY- KIS LANY 3.KIS NAGY- LANY 4KISKIS-LANY.
(תרגום: 1. הגדולה – גדולה ( פעליז ) ; 2. הקטנה – גדולה ( הילדה ) ; 3. הגדולה – קטנה ( בושקה ) ; 4. הקטנה – קטנה ( אולגה ).
SARI ( הבת של ברצי ) הייתה ילדה קטנה. הבישוף באלטאזארביקר בבית הספר שלה. שאל אותה, מי את ? משענתה, אמר לה :
אני מברך אותך שתהי' יפה כמו הסבתה שלך ושתהי' חכמה כאמך…
…. סביב השלחן בחדר האוכל, היו תמיד 4 כסאות ריקים וארבע מערכות כלים. אסור היה לנו ( הילדים ) לשבת שם. המקומות היו מיועדים
ל- "אורחים " עניים , כדי שלא ירגישו מבוכה כשייכנסו וצריך לחפש עבורם מקום לשבת…
