בס"ד
פעילות ציבורית של אפו ז"ל
התפללנו בבית המדרש החסידי של רבי אשר שמואל פאנעט , שהיה קרוב יותר לבית מגורנו. כשהקהילה הייתה
במצוקה גדולה, אחרי הריסת בית המדרש ע"י השלטונות ( באמתלא של שיפור פני העיר, לקראת ביקורו של המלך
קארול השני , בשנת 1937) ,נענה לבקשת הרב פאנעט וקיבל על עצמו את התפקיד של ראש הקהל, לזמן קצר ומוסכם
מראש, כדי לשקם את הקהילה הקטנה במקומו החדש, בדירת הרב. התרחק מעסקנות ציבורית.
היה לנו מקום קבוע בבית הכנסת הגדול ( מראה יחזקאל ), שם עליתי לתורה ביום הבר מצוה שלי.
רכש כבוד מיוחד לרבה של הקהילה הגדולה, הרב ד"ר משה אליעזר קראוס זצ"ל [1] וגם לרבי החסידי,מבית ספינקא,
רבי נחמן כהנא זצ"ל.[2]
אפו ז"ל, יחד עם ר' דוד גולדברגר ז"ל, היו גבאי הצדקה של כולל ל טרנסילווניה, באלבא – יוליא. באחד הימים ,
עצרה המשטרה את ר' דוד, בעוון של איסוף כספים לשם העברתו לפלסטינה, כהשתתפות במאמץ המלחמתי של
הבריטים , נגד הגרמנים ושותפיהם….
הבלש הראשי היה גרמני , בשם SCHEMSCH ( שֶמְש ). לא פגעו בכבודו של אפו. היו לו מהלכין גם במשטרה.
קצין משטרה בשם ציפָּה סגר את התיק.
אחרי האירוע הזה, הוחלט להפסיק לזמן מה , את איסוף הכספים. אשר ליתרה שנשארה בקופה, הרב קראוס פסק,
למסור את הכסף לצורף נאמן בקהילה, שישקיע אותו בזהב, עד " שֶיַרְחִיב " והכסף יוחזר ליעודו. אפו ז"ל עלה ארצה.
אחריו הגיע גם הצורף, שלא היה באפשרותו להחזיר את הכסף וטען טענת "אונס של שומר חינם" . הדבר הטריד
מאד את אפו ז"ל והחליט "לפצות את הכולל", מרווחיו הראשונים בחנות המכולת שפתח בחיפה.
עלינו לירושלים, למשרד הכולל במאה שערים ואפו ז"ל סילק את כל "החוב", עפ"י חישוב מדוייק, להפתעת
הגבאים של הכולל, בערך נוכחי של יום התשלום. אנשי הכולל , הראו לו את שמו וגם את שם אביו, ר' אשר זעליג
ראסמאנן ז"ל, ברשימות "הקרן הקיימת" (ללימוד משניות ואמירת קדיש ) בזכות היותם - כל אחד בדורו – גבאים
נאמנים של כולל טרנסילווניה (בהתנדבות) , באלבא יוליא.
לפי בקשתו של אפו ז"ל ביקרנו באותו יום גם , אצל רבי עקיבא סופר זצ"ל, בדירתו שברחוב הנביאים, בירושלים.
התאכסנו בדירתם הקטנה של ר' חיים יחזקאל וביילא לאזאר[3], שעברו ללון במטבח, בצידו השני של החצר
ומסרו לנו את מיטותיהם , בחדר המגורים היחיד שלהם, , כדי לקיים במלואו את מצוות "הכנסת אורחים" .
יהי זכרם ברוך .
אשרי העם שככה לו….
[1] אחרי המלחמה, אב"ד דק"ק ליעדז, באנגליה ואח"כ חבר בית הדין בעיר הבירה, לונדון.
[2] עלה ארצה, התיישב במסמיה ( בקרבת "חפץ חיים" ), אח"כ ייסד ישיבה בבני ברק ומרכז חסידי ספינקא, בראשותו.
[3] סבא וסבתא מצד אמא של אשתי, שרה אורן ( לבית בנימין ). סבתא ביילא, נכדה של רבי הילל פאללאק ( אב"ד סאסרעגען ) .