. . . והנה סלם • מצג ארצה וראשו
מגיע השמימה (בראשית כח, יב)
דמותו המופלאה והרב־אנפית של רבינו זצ״ל נחרתה עמוק בזכרונם ובלבם
של תלמידיו ושל בני קהילתו שהכירוהו מקרוב: ליד הגמרא הפתוחה על שלחן
עמוס ספרי קודש, שקוע בדבקות בהויות דאביי ורבא; נושא ברמה א ת
משרתו בקודש, מול פרנסים שאינם עושים די למען קדשי ישראל; פורש
חסותו על תינוקות של בית רבן בתלמוד תורה של הקהילה ; עומד על משמר
החינוך ברוח ישראל סבא בביה״ס של הקהילה ; מרביץ תורה ברבים ־, מטיף
ונואם בחסד עליון בבתי־הכנסיות ובאירועים ציבוריים בעיר; מייצג בכבוד ובהדר
את קהילתו בפני הרשויות ומסתכן למען צאן־מרעיתו כדי להצילם מסכנות
ומרדיפות בחשכת ימי השואה; פוסק הלכות, משיב לשאלות, עומד בראש מפעלי
צדקה, דן דין אמת לאמיתו ומביא שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו . . .
וחוזר לתלמודו, רוכן על ספריו והוגה בהם יומם ולילה.
•
אנו תלמידיו חשנו שאף בעיסוקיו בעניני הכלל של קהילתו ( בהפסקות שבין
לימוד ללימוד) עוסק הוא בקודש ואינו מבטל ממנו מלכות שמים • אפילו שעה
אחת, כמובא בספר מסלת ישרים: ״ . . . ו ה נ ה האיש המתקדש בקדושת בוראו,
אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות עניני קדושה ממש״.
השכלתו הרחבה ב״יופיותו של יפת״ סייע לו הרבה לאסוקי שמעתתא אליבא
דהלכתא בשאלות שחייבו ב ק יאות בתורת החשבון וענפי מדע אחרים, ועוררה
הערצה ויראת הכבוד גם מצד הרחוקים מדבר ה׳.
בשיחותיו ובכתביו הפליג הרבה באהבת ישראל ובשבחה של א״י. גם תוכחתו
בענין זה היתה לפי הכלל של ״שמאל דוחה וימין מקרבת״, גישתו זו משתק פת
באגרת המצוי׳ בידינו בכי״ק, בה הוא מביא — בענין א״י — מדברי הגמרא
במסכת תענית )דף ד׳ ע״א(
אמר ר׳ אשי כל ת״ח שאינו קשה כברזל אינו ת״ח שנאמר ״כפטיש יפוצץ
סלע״ א״ל ר׳ אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן דכתיב
״ארץ אשר אבניה ברזל״ אל תקרי אבניה אלא בוניה, אשר לכאורה קשה מאי
נ״מ א ם דרשינן מימרא דרב אשי מ ה קרא דוכפטיש יפוצץ סלע או מה קרא דארץ
אשר אבניה ברזל? אלא ר׳ אבא מרמז לדעת רבנו דהת״ח אינו יוצא ידי חובתו
א ם הוא רק כפטיש המפוצץ סלע, א ם הוא מעניש ומרחק תמיד ואינו מקר ב
לפעמים, אם הוא סותר ואינו בונה א לא הת״ח צריך לסתור על מנת לבנות
ולתקן, צריך שיהיה קשה כברזל כדי לעשות פעלים לטובת הדת והכלל, וזהו
שאמר ר׳ אבא אנן מהכא מתנינן לה, ארץ אשר אבניה ברזל א ״ ת אבניה אלא
ב ו נ י ה . . .
*
עם הופעת הספר אמרנו והתפללנו: יה״ר שהברכה הבאה בזה אל ביתכם
תערה על שוכניו מרוח קדשו של רבינו המח ב ר זצ״ל, והיה זה שכרנו־שכרכם.
הק׳ בנימין שלמה אורן (רוזמן(
)תלמיד המחבר(
מתוך "שיח משה" לרבי משה אליעזר קרויס - אלבא יוליה