שירים וזכרונות- אריה מרקוש(קורצ'י) ז"ל

קורצ'י הינו נכד של אחות הרב בנימין זאב קראוס 

 

 

 

                                                                         שיר שכתב ארי'  ( קארצ'י )  מרקוש, בגיל 16

                                                                           במחנה של עובדי כפייה, באוסטריה (1943)

                                                                                                        (תרגום חופשי מהונגרית)

 

למה? מדוע?

 

אינני מבין

למה לא נותנים לי לחיות?!

מדוע אני צריך לרעוד בכפור?!

להתייצב ל- [1]APPEL בגשמי ברד?!

למה אני מלקט סלק,

ואוכל, בעמידה, בשדות תפודים ?

     

                     

                                                                מדוע אין לי חדר חם?

                                                                ולמה מעוני, ה-LAGER[2]

                                                                מדוע אבי, איננו עמדי

                                                                ואני, חסר מולדת?

 

רבות השאלות, אחת היא התשובה:

כיוון שאתה, ילד, אתה יהודי.

                    אך להיות יהודי הוא תהילה,

                     למות על יהדותי …  קדושה,

                      למענה, מוכן אני גם למות…

 

אבל אני רוצה לחיות,

לחיות  ולבנות !

מולדת חדשה

מולדת שלי,

שם … אז אגשים

תקוותי מהיום

 

 

 

 

 

 

שם יהי' לי חדר משלי

וארוחתי, לא [3]MOSLEK

בביתי, בוילה קטנה

ולא בצריף הזכוכית[4]

 שם, אשמח בעבודתי

ובביתי תהיה לי אהבה…

 

אלה יהי' החיים, לא של היום

עבורם כדאי כעת הסבל,

כי למה היו כל כך הרבה "למה"…

על כל השאלות זו התשובה

השם יהי' בעזרנו.

 

 

 

מזכרונותיו של קארצ'י:

השיר הקטן הזה נכתב ב1944-, בפרבר קטן של וינה, ברובע ה- XII, ב-GROSS ENSENDORE.

אמרו, שפעם היה כאן בית חרושת לייצור ספירט.  צופפו אותנו בתוכו, יותר מ200- איש.

הטליאו  עבורנו ,מקרשים, מיטות עץ של 3 קומות.

המולה ובלבול, איש לא הכיר את השני. תשעים אחוז של הגברים והנשים עבדו בשדה.

הייתי כנראה היחידי שנשלח לעבוד אצל מסגר בתוך הכפר[5] .

קיבלנו סנדלי עץ. כדי שרגלנו לא יקפאו, עטפנו אותן בניירות ובסמרטוטים.

יום יום הלכו האנשים, מרחק 5-8 ק"מ, ללקט סלק ותפודים קפואים מן האדמה לתוך שקים.

הם חזרו כפגרים קפואים… לא ידענו מה יילד יום, חיינו ב-"עלטה" מוחלטת.

הגיע  ראש- השנה ולאור החיוור של הנר, קראתי את שירי בפני האנשים המיואשים,

כדי לנסוך בהם מעט תקווה במחשכי חייהם.

                                        

 

[1]  APPEL  -  מפקד של כל אסירי המחנה, תחת כיפת השמים, בכל מזג אויר.

[2]   LAGER-  מחנה (גירוש).

[3] MOSLEK   - (MOSHLEK)תערובת של קליפות ושאריות מזון מבושלים במים (מאכל בהמות).

[4] צריף שקירותיו זכוכית. לפני-כן שימש, כנראה, כחממה.

[5] הודות לידיעותיו במקצוע זה ובשל  "הידיים הטובות" שלו.

 

 

ואלה תולדות:

אריה קורצ'י מרקוש הבן של פרנץ יחזקאל ואירן מרקוש , הבת של נטי אסתר רייך לבית קרויס, הבת של פיילא ואליעזר צבי קרויס, הבן של חנה ומאיר יהודה קרויס