תמצית

במאמר אנו בוחנים באיזו מידה יש לחקלאות הצמחית בישראל פוטנציאל לספק את צרכיה התזונתיים של האוכלוסייה. לשם כך, נבחן כושר הייצור של כל ענף צמחי בישראל ביחס לצריכה התזונתית המומלצת של מרכיבי התזונה העיקריים בשני שלבים: ראשית, נבדק כושר ייצור מרכיבי התזונה (קלוריות, חלבונים, פחמימות, סיבים, שומנים, מינרלים וויטמינים) תוך התייחסות לצריכת משאבי הטבע העיקריים (קרקע ומים). שנית, נבחן פוטנציאל הייצור של כלל הענפים יחד בהשוואה לצריכה התזונתית המומלצת לאוכלוסייה נכון לשנת 2018.

נמצא שקיים פוטנציאל לספק חלק משמעותי מצריכת הקלוריות, החלבונים, הפחמימות והסיבים התזונתיים, ואילו לגבי השומנים קיים מחסור. אם הייצור החקלאי יישאר כפי שהוא ולא יהיה גידול בכושר הייצור, יש להניח שגידול האוכלוסייה הצפוי עד שנת 2035 צפוי להביא למחסור באספקת קלוריות, חלבונים ומרכיבי תזונה נוספים.

המחקר מצא שלחקלאות בישראל יש פוטנציאל משמעותי לספק את כלל המרכיבים התזונתיים של האוכלוסייה הנוכחית, בניגוד להנחה המקובלת שנדרש יבוא נרחב. שמירה על פוטנציאל זה אל מול גידול האוכלוסייה תחייב שמירה על נכסי החקלאות, הכוללים בין היתר קרקע, מים, ידע ומחקר, כמו גם את המשך הגדלת יעילות הייצור. לאור הנתונים המוצגים כדאי לבחון כיצד לשפר את הגידול החקלאי בישראל ולקדם את העיסוק בנושא תזונה מקיימת. תוצאות המאמר מלמדות גם על תפקידה ועל חשיבותה של החקלאות ברמה האסטרטגית.

6. עיינו בגרף משנת 2014, המתאר את ייבוא מוצרי המזון לישראל – מה ניתן ללמוד ממנו על הייבוא בישראל בהשוואה למדינות אחרות ולממוצע של ה- OECD? כיצד ניתן להסביר זאת?

איור 2 מקור הגרף: ישראל וה OECD

לאחר שהכרתם טוב יותר את הנושא תזונה מקיימת ובטחון תזונתי בישראל , עברו לפעילות העוסקת במאמר בפעילות המבוא.