דיון ומסקנות

במחקר אחר, שבחן אם החקלאות העולמית עשויה לספק את צריכת המזון לאוכלוסייה הגלובלית של שנת 2050 הסיקו החוקרים ששינוי משמעותי בהרגלי התזונה יאפשר המשך אספקת המזון הדרוש גם לנוכח הגידול הצפוי בצריכת מזון. המחקר המוצג פה בחן אם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן.

ממחקר זה עולה מסקנה מעודדת – לאחר שינויים קלים בסוגי הגידולים ניתן כיום לספק מייצור צמחי בלבד את רוב המרכיבים התזונתיים המומלצים עבור האוכלוסייה, פרט לשומן ולסידן. ממצא זה מנוגד להנחה המקובלת, שלא ניתן לספק את מרבית צורכי התזונה של האוכלוסייה בישראל מייצור מקומי. עם זאת, בשנת 2035 צפוי מחסור בקלוריות, בחלבון ובחלק מהוויטמינים והמינרלים. המחסור הצפוי בשומן אינו מפתיע, היות שחלק גדול מצריכת השומן מגיע משמנים מיובאים ומצריכת בשר ומוצרי חלב שלא נבדקו במסגרת מחקר זה. המחסור בקלוריות תלוי באספקה הנמוכה של שומן, שהוא עתיר קלוריות, ואין מחסור משמעותי במרכיבים אחרים כמו פחמימות וחלבונים. ניתן בנקל לייבא ולאחסן לטווח ארוך מוצרים המכילים שמנים צמחיים ומוצרים יבשים – חיטה, סוכר, קטניות ועוד.

המסקנה המתבקשת היא שאם אספקת המזון המקומי חשובה, אז חשוב לשמור על נכסיה החיוניים של החקלאות – קרקע ומים בכמות מספקת, ידע חקלאי ויתרון טכנולוגי המבוססים על מחקר מתקדם והדרכה – ואף להעצים אותם, כדי שנוכל להמשיך לספק את הצרכים התזונתיים של האוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר. צריך לסייג ולומר שלצורך מחקר זה התייחסנו להמלצות התזונה ולא להרגלי הצריכה הקיימים כיום, שגבוהים משמעותית במרכיבים רבים.

הערכות היבול שהשתמשנו בהן לחישוב המרכיבים התזונתיים היו שמרניות, ואינן משקפות את מלוא הפוטנציאל לייצור מזון בחקלאות ישראל בראייה של אספקת צורכי האוכלוסייה. נוסף על כך, לעיתים השיקולים הכלכליים מובילים את החקלאים לייצר תוצרת שערכה הכלכלי הוא הגבוה ביותר, ולא בהכרח את התוצרת בעלת היבול הגבוה ביותר או היעילה ביותר לייצור ערכים תזונתיים ספציפיים. לכן, הערכה זו היא מינימליסטית, ובפועל פוטנציאל ייצור המזון בישראל עשוי להיות גבוה יותר.

14. ממצאי המחקר מעלים שייצור צמחי לבדו יכול לספק את רוב המרכיבים התזונתיים המומלצים עבור האוכלוסייה בישראל, למעט שומן, וכי צפוי בישראל מחסור בקלוריות, בחלבון ובחלק מהוויטמינים והמינרלים בשנת 2035. וכיצד תציעו למנוע מחסור זה?

15. א. מהן מגבלות המחקר המפורטת במאמר?

ב. מה ניתן לעשות על מנת להתגבר על מגבלות אלו?

16. לפי דברי החוקרים, החקלאים מחליטים מה לגדל לפי כדאיות כלכלית ואינם מתחשבים בתוצרת בעלת היבול הגבוה ביותר או היעילה ביותר לייצור ערכים תזונתיים ספציפיים.

א. האם לדעתכם מדינת ישראל (משרד החקלאות) צריכים להתערב ולקבוע לחקלאים מה וכמה לגדל ?

ב. תנו נימוקים בעד ונגד התערבות שכזו .

ג. כיצד יכולה מדינת ישראל לשלוט בבחירת הגידולים החקלאיים? הציעו דרכים שונות לממש זאת.

לימדו על משבר מזון עולמי וביטחון תזונתי בפרק המשך דיון ומסקנות