דיון
מטרתו העיקרית של המחקר הייתה להעריך את יכולת ההנדוס הסביבתי של נמלים בצפון הנגב. במחקר נמדדו גודל ומספר של קני הנמלים בשטח תחת רעיית יתר ובשטח תחת רעייה מתונה. הספרות המחקרית הראתה בעבר את היעילות של בני שיח כמהנדסי סביבה לשיקום אזורים שנפגעו מרעיית יתר. השוואה של כתמי נוף עם קיני הנמלים לכתמי נוף עם בני השיח מאפשרת לבחון את יעילותן של הנמלים כמהנדסות סביבה. במחקר נמצא שיש לנמלים השפעה של ממש על הסביבה המקיפה אותן ויתרונות ברורים בהשוואה לבני השיח כפי שמתואר להלן.
התוצאות מראות כי לאחר הורדת לחץ הרעייה, החלה התרבות של קִני הנמלים (איור 6א). לנוכחות קיני הנמלים בשטחי הרעייה המתונה היו השפעות רבות:
א. עידוד צמיחה – בשטחי רעייה מתונה, בסמיכות לכתמי נוף עם קיני נמלים הופיעו כתמי נוף עם עשבוניים רב שנתיים שלא נמצאו בשטחי רעיית היתר (איור 6ב(, שינוי בגודל ומספר שיחים (איור 6ה ו-6ו), כמות צמחיה עשבונית חד שנתית (הביומסה) (איור 8). בהקשר לשיחי המתנן יש לציין שהקשר המתואר אינו מצביע ישירות על קִני הנמלים כגורם המשפיע על שיחי המתנן, אולם התצפיות המתוארות ותצפיות אחרות שנאספו מאזורים אחרים, מצביעות על קִני הנמלים כגורם המשפיע על הצמיחה בסביבותיהן.
ב. עושר במינים - השפעתן החיובית של הנמלים על סביבתן ניכרת גם במספר הרב של כתמי נוף מורכבים המכילים נמלים בהשוואה לכמות המועטה יותר של כתמי נוף מורכבים המכילים בני שיח (איור 6ד). כלומר, הנמלים הן "מארחות" טובות יותר לקבוצות ביולוגיות נוספות בהשוואה לבני השיח.
ג. העלאת פוריות הקרקע - הגדלת תאחיזת המים וריכוז חומרי ההזנה (איור 9). אחד הגורמים המגבילים במערכת האקולוגית המדברית הוא מים. תאחיזת המים של הקרקע, המתבטאת ביכולת של הקרקע לאגור מים, חיונית במערכת האקולוגית המדברית עקב מיעוט המשקעים המאפיין אזור זה. השפעתן של הנמלים על מאפיין זה הודגמה בערכי קיבול שדה דומים בכתמים המכילים קִנים ובכתמי בני השיח וגבוהים בכ־5% מאלה של התווך שבין הכתמים (איור 9א) הימצאות חומרי הזנה בריכוז גבוה (גם בהשוואה לכתמי בני השיח) מדגישה את חשיבות קני הנמלים לשימור מים ולשימור חומרי ההזנה הנאספים מהמקורות מסביב ומפעילות הנמלים בקן. לאחר הגשמים נשטפים חומרים אלה לתת־הקרקע לכל השטח מסביב.
התוצאות המוצגות ממחקר זה התקבלו הן בקִני נמלים פעילים הן בקִנים נטושים. תופעה זו מקבילה לתוצאות מחקר שנערך על השפעתם של כתמי שיח מתים, ויכולה לרמוז על השפעתם של קִני נמלת הקציר על הסביבה, גם בטווח הארוך, אם תפסק פעילות הנמלים בקן. עם זאת, יש לציין כי בדיקות חומרי ההזנה נערכו על קרקע שנאספה באביב ולכן, אין ודאות שהתוצאות שהתקבלו מייצגות את העונות האחרות, עקב שינויים שחלים לאורך השנה בקני הנמלים וכתמי בני השיח.
לסיכום, מחקר זה התמקד בהשפעת נמלת הקציר על מאפייניהם של שטחי מדבר שעברו רעייה. במחקר נמצא שיש לנמלים השפעה של ממש על הסביבה המקיפה אותן ויתרונות ברורים בהשוואה לבני השיח. נמצאה יכולת הִנדוס גבוהה של נמלת הקציר וכפועל יוצא מכך – בזירוז השתקמות השטח.
שאלות
22. מהם ההבדלים המוצגים במחקר, בין שטח רעייה מתונה לשטח רעיית יתר? ציינו את ההבדלים בטבלה משווה.
23. כותבי המאמר טוענים כי "לנמלים השפעה של ממש על הסביבה המקיפה אותן ויתרונות ברורים בהשוואה לבני השיח"? האם אתם מסכימים עם טענה זו? הביאו דוגמאות המתבססות על תוצאות המחקר.
24. הכותבים מציינים כי "הקשר המתואר אינו מצביע ישירות על קִני הנמלים כגורם המשפיע על שיחי המתנן".
א. התבוננו באיור 6ה' והסבירו מדוע לא ניתן להצביע על קני הנמלים כגורם המשפיע באופן ישיר על גודל שיחי המתנן?
ב. האם יתכן ששיחי מתנן הם המשפיעים על גודל קני הנמלים? הסבר כיצד
ג. כיצד תוכלו לבדוק, באמצעות ניסוי מבוקר, האם קני הנמלים הם הגורם המשפיע או הגורם המושפע? תארו ניסוי אפשרי לבדיקת הקשר בין שני הגורמים הביוטיים, שיחי מתנן ונמלים
25. א. מהן מגבלות המחקר המתוארות בפרק הדיון?
ב. האם לדעתכם ישנן מגבלות נוספות שלא הוזכרו?
26. א. האם תוכלו להציע מהנדסי סביבה נוספים שיוכלו לסייע בשיקום שטח לאחר רעיית יתר?
ב. אם מדובר במינים שאינם אופייניים לסביבת המדבר – אנא רשמו את הטיעונים בעד ונגד השימוש במהנדסי סביבה אלו.
27. לפניכם איור המתאר את התהליכים אשר לטענת החוקרים מתקיימים כאשר הנמלים משמשות כמהנדסות סביבה, ומסייעות לשיקום שטח לאחר רעיית יתר.
א. סדרו את התהליכים המתוארים באיור, לפי הסדר הנכון מהאות א ועד לאות ו:
גדילת השיחים ובני השיח והרחבת חופתם בכתמי הנוף מאפשרת גידול והרחבה של קני הנמלים
הגירה של נמלים ויצירת קנים חדשים
הגירה של נמלים ויצירת קנים חדשים
נוכחות קני הנמלים מעלה את תאחיזת המים בקרקע ומעשירה אותה בחומר אורגני ומינרלים
גדילה של שיחים ובני שיח המצטרפים לצמחים העונתיים
תנאי הקרקע המשופרים מאפשרים גידול של צמחים עונתיים (חד-שנתיים) כביומסה הראשונית המתבססת בכתמי הנוף
ב. מדוע, לדעתכם, התהליכים המתוארים באיור ב' אינם מתקיימים בתנאים של רעיית יתר?
28. לסיכום הנושא והפעילות עברו לפעילות הדיבייט בנושא חוק העז השחורה
29. לסיכום הנושא והפעילות עברו לפעילות בנושא רעיית עיזים בחורש הים תיכוני