תוצאות – התנהגות חזויה של שריפה

הקצב החזוי של התפשטות האש בתת-היער, לפי המודל, היה הגבוה ביותר באזור החיץ הפתוח, נמוך בהרבה באזור החיץ המוצל והנמוך ביותר בחלקות הביקורת (טבלה 1). נוסף על כך, התקבלו הבדלים משמעותיים במדד הצתת הצמרות⁷ החזוי על פי המודל: באזורי החיץ המוצלים ובחלקות הביקורת נדרשה מהירות רוח גבוהה בערך פי 10 ופי 20 בהתאמה ממהירות הרוח שבחיץ הפתוח כדי להצית את צמרות העצים (טבלה 1). מהירויות רוח גבוהות כפי שהתקבלו במודל משקפות סיכוי נמוך מאוד להצתת צמרות בכל שלושת הטיפולים, מכיוון שמהירויות רוח כאלה אינן קיימות במציאות.

כמו כן נמצא כי הסכנה לשריפה פעילה של צמרות העצים⁸, הייתה הגבוהה ביותר באזורי החיץ הפתוחים, נמוכה יותר באזור החיץ המוצל ונמוכה עוד יותר בחלקות הביקורת (טבלה 1).

טבלה 1: ערכי המדדים להתנהגות האש בכל אחד מטיפולי החיץ

מושגים:

⁷ מדד הצתת הצמרות (TI) – מדד המבטא את פוטנציאל ההידלקות של הצמרות. זוהי תוצאה חישובית שנותן המודל, הקובעת מהי מהירות הרוח הנדרשת (ביחידות של קמ"ש) כדי שתתפתח שריפת צמרות ביער. מדד זה מושפע ממאפייני הדלק בתת-היער, הרצף בין תת-היער לבין צמרות העצים, ורמת הדליקוּת של צמרות העצים שנקבעת על פי הכמות וההרכב של חומרי הצומח בצמרות. מדד זה שונה ממדד שריפות צמרות פעילה המתייחס לשריפה בפועל של צמרות העצים.

⁸ מדד שריפת צמרות פעילה (CI) מדד המבטא את מהירות הרוח (ביחידות של קמ"ש) שתביא לכך ששריפת צמרות העצים לא תגווע מעצמה, כלומר, היא תוכל להתקיים באופן מתמשך ולהתפשט בין צמרות העצים ביער. מדד זה מושפע ממאפייני הדלק בתת-היער, ממאפייני הדלק בשכבת הצמרות ומצפיפות העצים.

17. הסבירו את התוצאות המוצגות בטבלה 1 תוך התייחסות לתוצאות שהתקבלו לגבי מבנה הצמחייה ועומס הדלק.

18. מדוע מבוטאים מדד הצתת צמרות העצים ומדד שריפת הצמרות הפעילה ביחידות של קמ"ש?

19. א. מדוע מהירות הרוח בתוך היער איטית בהשוואה למהירות הרוח בשטח הפתוח?

ב. כיצד משפיעה מהירות הרוח על הסכנה להצתת צמרות והתפשטות השריפה בין הצמרות?

20. לאור הממצאים המוצגים בטבלה 1, האם ההמלצה על שימוש באזורי חיץ כמרכיב עיקרי בטיפול בצומח לצמצום סכנת שריפות מוצדקת? נמקו את דעתכם.

21. באילו תנאים יש הצדקה לקיום של אזורי חיץ? הסבירו את תשובתכם.

כעת לאחר שנחשפתם לתוצאות המחקר, עברו לפרק דיון ומסקנות