דיון

ההסתכלות לתוך השמש היא מנוגדת לאינטואיציה שלנו. צפרים וצלמים מעדיפים שהשמש תהיה בגבם במטרה להבחין באובייקט באור טוב יותר ובפירוט רב יותר. במאמר זה הובאו ראיות אשר מצביעות על התנהגות שונה של החנקן הנובי אשר מעדיף לצוד עם הפנים לכיוון השמש. פרטים מקבוצת הניסוי, לאחר שהצבע הלבן ירד מפניהם, ופרטים מקבוצת הביקורת ומקבוצת הניסוי השנייה צדו בכיוון השמש, וזכו לציד מוצלח יותר מאשר הפרטים בקבוצת הניסוי הראשונה אשר מסכת הפנים שלהם נצבעה בלבן, והם העדיפו לצוד כאשר גבם מופנה אל השמש. במספר מקרים החוקרים צפו בטרף אשר מגיב לצל המתקרב של החנקן בתעופה, ובורח לשיח השכן במטרה להתחמק מלכידה. השינוי ההתנהגותי שנצפה בחנקנים בעלי המסכות הצבועות לבן הודגש עוד יותר על-ידי העובדה שהזווית הממוצעת של ההתקפות ביחס לשמש בקבוצת הביקורת ובקבוצה בעלת המסכות הצבועות בשחור הייתה קטנה (קרובה יותר לאפס) באופן משמעותי מזו של הפרטים בעלי המסכות המולבנות. הזווית הנמוכה אפשרה ציד מוצלח יותר אצל הפרטים בעלי המסכות השחורות. החוקרים מניחים שאיתור הטרף הוגבר על ידי הצל המוטל על ידי הטרף בכיוון החנקן הצד, בעוד שהמסלול של החנקן לא נחשף לטרף כיוון שהצל הוטל מאחוריו. כמסקנה, החוקרים הדגימו שמסכת הפנים של החנקן הנובי מאפשרת לציפור לפנות לכיוון השמש, ובכך לזהות את הטרף על ידי הצל המוגדל שלו ולהגיע אל הטרף מבלי להזהיר אותו מפני ההתקפה המתקרבת.

26. מהי מסקנת החוקרים?

27. כיצד תומכות תוצאות הניסוי במסקנות? הדגימו מתוך איורים 3-1.

28. בפסקה המסכמת את הדיון מעלים החוקרים השערה לגבי הסיבה להצלחת הציד בכיוון השמש.

מדוע החוקרים אינם קובעים בוודאות את הסיבה?

29.האם תצפו לתוצאות דומות גם עבור ציפורים שבית הגידול שלהן הוא יער? נמקו.

30.בעקבות מסקנות הניסוי, האם, לדעתכם, החנקנים יצודו באופן שונה ביום מעונן? נמקו.

31.לא כל הציפורים נחקרו מיד לאחר שחרורן, ולכן החוקרים לא יכולים לקבוע בוודאות אם ציפורי הניסוי, שפניהן נצבעו בלבן, שיחרו למזון באופן הרגיל מיד לאחר שחרורן, ורק לאחר מכן למדו לשנות את כיוון התעופה שלהן בעת הציד.

4. 1. האם למידה בדרך של התנסות בציד בזוויות שונות ביחס לשמש היא דוגמה להתאמה או הסתגלות? נמקו תשובתכם.

   2. האם מסכת הפנים של הציפור היא התאמה או הסתגלות? נמקו תשובתכם.

   3. עבור איזה גורם סביבתי, ביוטי או א-ביוטי, מהווה מסכת הפנים יתרון הישרדותי?

הכרתם את המחקר של פרופ' יוסף ועמיתיו. כעת עברו לפעילות המסכמת את הנושא - סיכום