מבוא

היקף השטח החקלאי הכולל בישראל מוערך בכ-4.35 מיליון דונם. חקלאות הצומח מאופיינת במגוון רחב של גידולים, ובהם גידולי שדה עם/בלי השקיה כגון חיטה או ירקות, מטעים, הדרים, זית לשמן וירקות ותבלינים בחממות. החקלאות בישראל מאופיינת במגוון של גידולים אינטנסיביים בשטח מצומצם (גידולים בהם מושקעת עבודה רבה ומשאבים ביחידת שטח קטנה, כדי לקבל תפוקה גדולה), ויש מעט שטחים גדולים של חקלאות חד-גידולית (mono culture) (בעיקר שטחי חיטה בנגב). לגידולים האינטנסיביים יעילות ייצור מזון גבוהה ליחידת שטח ולמ"ק מים. באיור 1 ניתן לראות את התפלגות סוגי הגידול העיקריים לפי שטחם.

בישראל, חיים נכון לתחילת 2018 כ-8.5 מיליון איש, ולפי תחזיות גידול האוכלוסייה בשנת 2035 יחיו בישראל כ-12.1 מיליון איש. אספקה יציבה של מזון מזין ובריא לאוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר היא אתגר משמעותי. כיום חלק מהמזון בישראל מיובא: דגנים, קטניות, שמנים, דגים, בשר בקר ועוד. נוסף על היבוא של מזון לאדם, מיובאים גם גרעינים ומוצרים אחרים להזנת בעלי החיים במשק. עיקר תצרוכת הירקות, הפירות והתבלינים הטריים מיוצרת בישראל, משק החלב ומוצריו ומשק בעלי הכנף (ביצים, עוף והודו) גם הם מספקים את התצרוכת המקומית, אך גידול בעלי חיים אלה תלוי ישירות גם ביבוא של מזון עבורם. החקלאות בישראל מייצאת בעיקר תוצרת חקלאית צמחית טרייה, כגון הדרים, אבוקדו, תמר, תפוחי אדמה, גזר, פלפל, תבלינים ועוד.

במאמר זה ננסה לענות על שאלה תיאורטית: האם קיימת אפשרות לספק את תצרוכת המזון המומלצת של מדינת ישראל כיום ובעתיד בייצור חקלאי ממקור צמחי מקומי בלבד?

7. עיינו באיור 1 – א. מהם שלושת הגידולים המרכזיים על פי שטחי הגידולים שלהם? ב. מדוע דווקא גידולים אלו תופסים את מרבית השטח של הגידולים הצמחיים לישראל?

8. מה אחוז שטחי הגידולים המיועדים למאכל אדם לעומת שטחי הגידולים שאינם למאכל אדם? מהן ההשלכות של נתונים אלו?

9. מהם היתרונות ומהם החסרונות לייצור חקלאי מקומי ללא ייבוא?

לאחר שהכרתם את הבעיה שהובילה למחקר, עברו לפרק השיטות