שיטות

למודל הוכנסו נתונים משלושה סוגים: נתונים שנמדדו בשטח, נתונים שחושבו בעזרת נוסחאות ונתונים שנלקחו מהספרות המחקרית בתחום. להלן דוגמאות של נתונים מכל סוג:

דוגמאות לנתונים שנמדדו בשטח:

• עומס דלק – מורכב מהמשקל של קבוצות הצמחייה השונות (נמדד בק"ג למ"ר).

• עומק הדלק – גובה ממוצע של צומח תת-היער. חושב מתוך הנתונים שנאספו בסקר צומח תת-היער. חשיבותו גבוהה משום שמשפיע על הסכנה להצתת צמרות עצים.

• שטח הפנים של חומרי הדלק החשופים לבעירה – ככל שחומר הדלק דק יותר (כמו מחטי אורן), חומרי הדלק זמינים יותר לבעירה, מפני ששטח הפנים שלהם החשוף לחום וחמצן גדול יותר.

• צפיפות גושית – היחס בין עומס הדלק וגובה הצומח בתת-היער. ככל שהצפיפות הגושית גבוהה יותר, כלומר, מבנה הצומח דחוס יותר, כך קצב התפשטות השריפה הצפוי יהיה איטי יותר כיוון שבמבנה צומח כזה יש קושי בחדירת חמצן החיוני לבעירה.

• גובה מינימלי של בסיס הצמרות – גובה זה נלקח בחשבון ביצירת רצף אנכי בין תת-היער לבין חופת היער.

דוגמאות לנתונים שחושבו בעזרת נוסחה:

• פקטור המדרון – ערך (מספר) שחושב בעזרת נוסחה ומבטא יחס בין השיפוע של המדרון לבין צפיפות חומר הדלק בתת היער. הנוסחה המבטאת את השפעת השיפוע היא חלק מהמודל.

• מקדם רוח – ערך שחושב בעזרת נוסחה ומבטא יחס בין מהירות הרוח בגובה חצי הלהבה, לבין מאפייני פיזור הצמחייה המשמשת דלק לשריפה.

דוגמאות לנתונים שנלקחו מהספרות המחקרית:

• תכולת חום – ערך המבטא את אנרגית החום הפוטנציאלית שיכולה להשתחרר מחומר דלק.

• פקטור הפחתת הרוח – ערך המבטא את היחס שבין מהירות הרוח שבגובה 1.6 מטר לבין מהירות הרוח בגובה הלהבות. ערך זה משקף את המידה שבה צמרות העצים מקטינות את מהירות הרוח.

המודל מורכב מ-25 גורמים שונים המפורטים בנספח למאמר.

11. מה הקשר בין כמות החמצן החודרת לחומר הנשרף לקצב התפשטות השריפה? הסבירו את התשובה.

כעת אתם מכירים את השיטות השונות בהן השתמשו החוקרים. עברו לגלות מה היו התוצאות בפרק - תוצאות - מבנה צמחייה ועומס דלק