שיטות - חישוב הנזק הסביבתי
חישוב הנזק הסביבתי, באמצעות ניתוח מחזור החיים של התוצרת החקלאית, בוצע באופן הבא:עבור הגידול המקומי, הנזק הסביבתי כלל את הנזק הנובע משימוש בחומרים ובמשאבים במלך הטיפול והעיבוד החקלאי בשדות: (א) ייצור כימיקלים (דשן וחומרי הדברה) והשימוש בהם, ו-(ב) הפקת מים הנדרשים להשקיה.
עבור מוצרים מיובאים, הנזק הסביבתי כלל את הנזק הנובע מהובלה של המוצרים מארץ המקור לישראל: (א) זיהום כתוצאה משימוש בכלי תחבורה (אוניה, רכבת וכו'), ו-(ב) ניצול מקורות אנרגיה לשם להובלה.
החוקרות חישבו את ההשפעות של הנזק הסביבתי על: (1) בריאות האדם, (2) יציבות המערכות האקולוגיות ו-(3) משאבי טבע מתכלים. ההשפעה על בריאות האדם חושבה בהתייחס לירידה בתוחלת החיים הממוצעת (מספר שנות החיים הממוצע באוכלוסייה); ההשפעה על מערכות אקולוגיות חושבה בהתייחס לאחוז המינים הנכחדים באזור בעקבות שינויים סביבתיים; וההשפעה על המשאבים חושבה באמצעות הערכת האנרגיה הנדרשת לכרייה עתידית של משאבים נוספים או חלופיים.
15. עיינו באיור 1 המתאר את מחזור החיים של המוצר
א. רשמו באילו שלבים במחזור החיים התמקדו החוקרות בניתוח הנזק של הגידול המקומי, ובאיזה שלב התמקדו בניתוח הנזק מהיבוא?
ב. מדוע שני השלבים האחרונים במחזור החיים של המוצר (שימוש ופסולת) לא נותחו בהשוואה בין תוצרת מקומית ומיובאת?
16. מלאו את הטבלה הבאה לסיכום שלוש הקטגוריות בהן השתמשו החוקרות להערכת ההשפעות של הנזק הסביבתי ואת אופן המדידה שלהן.
17. בקטע שקראתם מודדים את ההשפעה של הנזק הסביבתי על בריאות האדם באמצעות תוחלת החיים הממוצעת. לעומת מדד זה, קיים מדד אחר לבריאות האדם: איכות החיים.
איכות החיים מוגדרת כמידה בה יש לאדם את התנאים ההכרחיים למלא את צרכיו ולהיות מאושר.
א. הציעו שני מדדים להערכת איכות החיים של האדם.
ב. ציינו יתרון אחד וחיסרון אחד לשימוש בכל אחד מהמדדים שהצעתם להערכת איכות החיים.
ג. מדוע, לדעתכם, החוקרות במאמר בחרו להשתמש דווקא במדד תוחלת החיים?