מהסתכלות כוללת על התוצאות של התנהגות השריפה בטיפולי החיץ השונים עולה תמונה בעייתית: המצב הבטוח ביותר מתקבל דווקא בחלקות הביקורת, ואילו סכנת השריפה הגבוהה ביותר מתקיימת באזור החיץ הפתוח. תוצאה זו מחדדת שתי תובנות חשובות:

• טיפול בתת-היער – קיים הכרח לטפל באופן תקופתי בצמחיית תת-היער באזורי החיץ. הזנחת תת-היער תוביל לא רק לכך שיעילותם של אזורי החיץ תיפגע משמעותית, אלא גם לכך שהם יגבירו את התפשטות השריפה.

• מגבלת המודל – במודל הנוכחי חסר ממד מרחבי שישקף את ההשפעה המשמעותית של דילול עצי היער על חומרי הדלק בשכבת הצמרות. לגורם זה חשיבות רבה הן בהיבט של עוצמת הרוח הנדרשת לשריפת צמרות פעילה, והן בהיבט של הסכנה הנשקפת לכוחות כיבוי בשטח. בשני היבטים אלה המודל לא נותן הערכה מספקת לגבי היעילות של דילול חופת היער. סוגיה זו היא נושא להמשך מחקר ופיתוח.

על בסיס תוצאות המחקר, פותח מודל המותאם באופן פרטני לצומח האופייני ביערות אורן בוגרים בישראל לצורך תכנון וניהול של שטחי חיץ. מודל זה הוא תוכנה שיש להזין בה את נתוני האתר הנבדק – נתוני הצומח של שכבת תת-היער ושכבת הצמרות, שיפוע טופוגרפי ועצמת הרוח. לאחר הרצת המודל, מתקבלים ערכי המדדים המבטאים את הסכנה החזויה של שריפה באתר הנבדק – קצב התפשטות האש, מדד הצתת הצמרות ומדד שריפת הצמרות.

אזור חיץ פתוח לעומת אזור חיץ מוצל

בקרב בעלי מקצוע מתנהל דיון באשר ליעילות של אזורי חיץ פתוחים לעומת אזורי חיץ מוצלים. באזורי חיץ פתוחים, בגלל דילול העצים, עומס הדלק והרצף שלו בשכבת הצמרות נמוכים הרבה יותר מאשר באזורי חיץ מוצלים. עם זאת, כפי שהראה המחקר המתואר, הצטברות עומס דלק בתת-היער צפויה להיות מהירה יותר באזורי החיץ הפתוחים. לפיכך, ישנו יתרון מסוים לאזורי חיץ מוצלים מבחינת התדירות הנדרשת לטיפול חוזר בתת-היער.

לעומת זאת, בעומס דלק שווה בתת-היער בחיץ הפתוח ובחיץ המוצל, הסכנה להתפתחות שריפת צמרות פעילה בחיץ הפתוח נמוכה יותר מאשר בחיץ המוצל.

לנוכח הממצאים הללו, המצב הרצוי ביותר באזורי חיץ מבחינת סכנת שריפה ובטיחות כוחות הכיבוי הוא חיץ פתוח עם תת-יער המתוחזק היטב, כך שלא מתפתחת בו צמחיה. לצורך תחזוקה של תת-היער בשטחי החיץ מומלץ לשלב רעייה קבועה או עונתית עם טיפולים מכניים על פי הצורך. כאשר קיים קושי בתחזוקה שוטפת של צומח תת-היער, יש יתרון מסוים לאזורי חיץ מוצלים שבהם התפתחות תת-היער איטית יותר.

תוצאות המחקר תומכות בגישה הנהוגה כיום בישראל, הכוללת שילוב של חיץ פתוח וחיץ מוצל. בשטח מוגבל ונגיש בקרבת דרך ראשית או שולי יישוב יוצרים, באמצעות דילול בעוצמה חזקה, אזור חיץ פתוח, המבטיח פעולה בטוחה של כוחות כיבוי קרקעיים ויכולת תחזוקה סבירה. ברצועה שנייה מרוחקת וגדולה יותר יוצרים, באמצעות דילול בעצמה נמוכה יותר, חיץ מוצל, המגביל את התפתחות תת-היער ומקטין את עלויות התחזוקה של החיץ.

24. כותבי המאמר ממליצים לטפל בצמחיית תת-היער באופן תקופתי.

א. לאיזה טיפול הכוונה?

ב. באילו אמצעים ניתן לבצע טיפול זה?

25. החוקרים מציינים את מגבלת המודל: "בהיעדר מידע על עומס הדלק בשכבת הצומח של הצמרות, לא ניתן לחזות בצורה יעילה את השפעת דילול חופת היער". מה ניתן לדעתכם לעשות על מנת להתגבר על מגבלה זו, ובאילו אמצעים?

26. א. מי לדעתכם יכול לעשות שימוש בתוכנה שפותחה בעקבות המחקר?

ב. אתם ממלאים תפקיד בכיר במועצה אזורית שהיישובים השייכים לה מוקפים ביערות אורנים. היערות עצמם אינם נמצאים בשטח המועצה ואינם באחריותכם, אלא באחריות קק"ל. אתם צריכים להחליט אם לרכוש את התוכנה לחיזוי קצב התפשטות שריפות. הציגו טיעון בעד וטיעון נגד, והסבירו את החלטתכם.

27. הסבירו את היתרון והחיסרון של אזורי חיץ פתוחים על פני אזורי חיץ מוצלים.

28. אתם אחראים על ניהול שטח יער שעבר דילול ויש לכם משאבים מוגבלים לתחזוקה של השטח. אתם צריכים להחליט אם לנהל אזור חיץ פתוח או מוצל. מה תחליטו? הסבירו את החלטתכם.

29. בכתבה "חיפה, השריפה הבאה היא רק עניין של זמן, תלמדי איך חיים עם זה" שפורסמה באתר Xnet ב29.11.16, מתייחס הכותב ליצירת אזורי חיץ בחיפה במטרה לצמצם נזקי שריפות בעתיד. קראו את הכתבה וענו על השאלות הבאות:

א. מהי החשיבות של העצים והצמחייה בחיפה כפי שמתאר אותה הכותב?

ב. מהם שני הטיעונים אותם מביא הכותב נגד הסדרת שטחי חיץ בחיפה?

ג. התבוננו בצילום הלוויני של חיפה המופיע בכתבה. איזה מהטיעונים שציין הכותב הצילום מוכיח?

ד. בחצי השני של הכתבה, הכותב נותן מספר הצעות לחלופות שיכולות לסייע בצמצום נזקי שריפות. בחרו שתיים מההצעות, הסבירו אותן וציינו האם וכיצד ניתן להוציא אותם אל הפועל.

ה. אילו הייתם גרים בחיפה, מה הייתה עמדתכם בנושא? נמקו.

סיימתם, כל הכבוד!