דיון וסיכום

התצפיות שהוצגו לעיל מלמדות שפני השטח לאורך חופי ים המלח מגיבים להמסת המלח וליצירת חללים בתוכו בשקיעות מזעריות הדרגתיות, ושהדבר קורה זמן מה לפני שמתפתח במקום בולען. תצפית חשובה נוספת היא שבמקרים רבים נוצרים הבולענים בהיקף אזורי השקיעה ההדרגתית ולאו דווקא במרכזם, כפי שניתן היה להניח (באיור 3 ,למשל). שתי התצפיות הללו משתלבות למודל המסביר את הקשר בין שקיעות הקרקע לבולענים: בשלב ראשון מתחילה המסה בשכבת המלח, ונוצר חלל ראשוני. עם המשך תהליך ההמסה גדל החלל, והשכבות שמעליו מתחילות לשקוע ולהתכופף אל מרכזו. הכפיפה מרבית בשולי האזור השוקע, ומאמצי המתיחה בו הולכים ומתגברים. עם הגעת החלל לגודל מסוים, קורסת הקרקע שלמעלה אל תוך החלל, ונוצר בולען. כאמור, הזמן שעובר בין תחילת השקיעה והקריסה תלוי בחוזק שכבת הקרקע וביכולתה לשאת את מאמצי המתיחה באזורי הכפיפה. זהו מנגנון שמוגבל בעיקר לאתרי בולענים באזורי חלוקים מלוכדים, שם קיימת מידה רבה יותר של אלסטיות בקרקע. האלסטיות מאפשרת כפיפה רבה יותר עד הקריסה של השכבה העליונה של הקרקע, שמשמעותה זמן התרעה ארוך יותר. במישורי הבוץ המשקע חלש יותר, ואין בו מידה מספקת של אלסטיות, ולכן קריסתו תהיה מהירה יותר ובדרך כלל ישירות למרכז החלל.

21. עיינו באיור 6. סדרו את השלבים בהיווצרות בולען בסדר הנכון:

• 1. • גדילת החלל

     • המסת מלח

     • קריסת הבולען בהיקף עקב התמוטטות תקרת הבולען

     • יצירת חלל ראשוני

     • נסיגת מי תהום

     • שקיעת הקרקע במרכז

     • מאמצי מתיחה בהיקף האזור השוקע

22. איזה מבין השלבים ניתן לחזות בעזרת השיטה המוצעת?

23. הציעו שיטה לחיזוי בולענים בשלבים אחרים.

כל הכבוד! סיימתם את הפעילות! מקווים שהפעילות הייתה מעניינת ומעשירה.