קבוצה 5 - דבורים בסכנה

אקרית הוורואה (Varroa destructor) התגלתה לראשונה בישראל בשנת 1984. האקרית התפשטה במהירות לכל המכוורות במדינה. ללא טיפול מתאים נגד האקרית סופה של אוכלוסיית כוורת הדבורים למות. ההתמודדות עם האקרית היא מורכבת, משום שלא ניתן לסלק אותה בטיפול חד-פעמי.

שאלות

• 1. א. מהי אקרית?

  2. ב. אלו אקריות אחרות המשפיעות על בני האדם אתם מכירים?

קראו את הקטע הבא שפורסם ע"י מכון דוידסון וענו על השאלות המופיעות אחריו. ניתן להיעזר במקורות מידע נוספים ברשת:

המגן החי של הכוורת, ד"ר נעם לויתן

אקרית הוורואה (Varoa) היא טפיל של דבורי דבש, המוצץ את ההֶמוֹלִימְפַה שלהם (הנוזל המקביל לדם אצל חרקים) ועלול לגרום להכחדה של מושבות דבורים שלמות. האקרית התפשטה מאסיה, והיא פוגעת קשות במושבות של דבורת הדבש האירופית (Apis Mellifera). לעומת זאת, דבורת הדבש האסייתית (Apis cerana) – המאכסנת המקורית של האקרית – מצליחות לשרוד ולהתגבר עליה. חוקרים משוויץ, מתאילנד ומסין מדווחים בכתב העת Scientific Reports, כי המושבות של דבורת הדבש האסייתית מתגברות על אקרית הוורואה דווקא משום שהפרטים רגישים יותר לטפיל.

האקרית מתרבה על גבי הגלמים של הדבורים, המתפתחים בכוורת בתאים אטומים. כאשר הגולם הופך לדבורה בוגרת והיא יוצאת מהתא, האקריות יוצאות יחד איתה ומדביקות דבורים נוספות. הגלמים של דבורת הדבש האסייתית פגיעים מאוד לאקרית. הגלמים המודבקים מתפתחים לאט מאוד, ורבים מהם מתים. נוסף על כך, במקרים רבים דבורים במושבה מזהות את הגלמים המודבקים ומשליכות אותם מהכוורת, וההתפתחות האיטית של הגולם מעניקה להן חלון הזדמנויות ארוך יותר לעשות זאת. כשהגולם מת, בתא בכוורת או לאחר שהושלך החוצה, האקריות המטפילות אותו מתות גם הן וכך ניצלת הכוורת בזכות רגישות הגלמים.

כעת, משסיימתם את החלק הראשון של הפעילות, עיברו לשלב השני בו תיצרו שקופית במצגת שיתופית אשר תסכם את הנושא אותו חקרתם.