שיטות - הממשקים הנחקרים

המחקר התבצע במרכז רמת הגולן ובדרומה בשטח של כ-100,000 דונם, הכולל חמישה יישובים חקלאיים (יונתן, רמת מגשימים, נטור, נוב ואבני איתן, ראה איור 1) בהם מצויים שטחי מרעה עם כ-2,000 ראשי בקר. באזור המחקר קיימים מספר מקורות מזון אנתרופוגניים (שהם תרומת פעילותם של בני אדם) המושכים אוכלוסיות תנים:

א. פגרי בקר במרעה שיכולים להימצא בכל שטח המחקר;

ב. חקלאות בעלי חיים, הכוללת לולים, רפתות, דירים, מפטמות ומרכזי מזון. המזון הזמין בהם כולל כופתיות מזון לבעלי חיים, פגרים, שליות של פרות, תחמיץ וערֵמות זבל;

ג. פֵּירות במטעים ובכרמים ׁׁׁׁ(בעיקר בקיץׂ).

במחקר זה נבחנו שתי שיטות ממשק אפשריות לוויסות אוכלוסיות תנים:

א. ממשק של דילול תנים בדרום הגולן – בוצע בשנים 2005-2010 על-ידי פקחי רשות הטבע והגנים, בוקרים וציידים, וכלל מאמץ ירי בתנים במהלך כל עונות השנה בניסיון לצמצם את אוכלוסיותיהם. שיעור הדילול השנתי חושב כיחס בין מספר התנים שדוללו לגודל אוכלוסיית התנים.

ב. ממשק משולב שכולל סילוק פגרי בקר (פעולות תברואה - סניטציה) משטחי מרעה בנוסף להמשך דילול התנים – מראשית 2011 בוצע בכל מרחב רמת הגולן. פעילות זו תרמה לסילוק של מעל ל-80% מהפגרים הזמינים, כאשר מרביתם הועברו למתקן כילוי (מתקן לשריפה של פסולת אורגנית), וחלק מהם הועברו לתחנות האכלה לנשרים. נוסף על כך, בחוות גידול עופות באזור המחקר הוחלפו פחי הפגרים בפחים טמונים, שאינם נגישים לחיות בר. פעולות אלו בוצעו במקביל להמשך פעולות הדילול כפי שבוצעו בשנים הקודמות.

איור 1. האזור בו נערך המחקר ומיקום הישובים הנכללים בו.

15. אמר מתוארים שלושה מקורות מזון אנתרופוגניים.
    א. באילו אופנים מקורות מזון אנתרופוגניים עשויים להשפיע על אוכלוסיות בעלי החיים?
    ב. תכנית הממשק המשולב מיועדת להקטנה של אחד ממקורות המזון האנתרופוגניים. מהו מקור מזון זה ואילו פעולות ננקטו על מנת לסלק אותו?
    ג. הציעו דרכים להקטנה של שני מקורות המזון האנתרופוגניים האחרים (שלא טופלו במסגרת תכנית הממשק המתוארת במאמר).

עברו להמשך תיאור השיטות בפרק שיטות - מדדים למעקב אחר האוכלוסיות הנבדקות