מתחילת שנת 2012 מתבצע עיבוד שגרתי של הדמיות המכ"ם (ליצירת מפות התאבכות) לאורך רצועה שרוחבה כ-1 ק"מ מקו החוף של ים המלח ועד מעט מערבית לכביש 90. כל 16 יום יוצרים מפות התאבכות המצביעות על אזורי השקיעה בפרקי הזמן שבין הדימותים. בו בזמן מתבצעות בדיקות קרקעיות לאיתור בולענים חדשים באזורים שיש בהם עניין למועצות האזוריות ולגורמים נוספים הפועלים באזור (חברת נתיבי ישראל, מפעלי ים המלח ועוד), ובאזורים שדימותֵי המכ"ם מאתרים בהם שקיעות קרקע. עד כה נצפו שקיעות קרקע מקדימות לקריסת בולענים בעשרות מקרים. בחלק מהמקרים נצפתה שקיעת קרקע בדיעבד - קודם נצפתה קריסת הבולען, ובבדיקה לאחור של מפות התאבכות מוקדמות יותר נמצאו השקיעות המקדימות. נציג כאן שלושה מקרים אופייניים שנצפתה בהם שקיעה מקדימה, ולאחר מכן התגלה (או קרס) הבולען. שני המקרים הראשונים הם ליד תעלת ההטיה של מי ים המלח בדרום מניפת נחל צאלים, והשלישי לאורך כביש 90 מצפון-מזרח לעין גדי.
מי ים המלח נשאבים על ידי מפעלי ים המלח בתחנת השאיבה שבדרום מניפת צאלים, ומוזרמים בתעלה לברֵיכות האידוי שבאגן הדרומי. ב-19.3.2012, מספר חודשים בלבד לאחר שהחל מיפוי שקיעות הקרקע באמצעות מדידות ההתאבכות, נפער בולען לאורך דרך השירות הצמודה לתעלה (איור 3ד). בבדיקת מפות ההתאבכות של התקופה שקדמה לקריסת הבולען נמצא שכשלושה חודשים קודם לכן, החלה במקום שקיעת קרקע מזערית (כ-2 מ"מ בשבועיים, איור 3א), שקיעה שהתגברה עם הזמן עד כדי 2 ס"מ בשבועיים שקדמו לקריסה (איורים 3ב ו-3ג). תצפית זו הייתה הראשונה לאשש את הנחת העבודה שלנו, ששקיעות קרקע מקדימות קריסת בולענים. הבולען מולא מיד בחומר סחף על ידי מפעלי ים המלח, אך השקיעה נמשכה בקצב מהיר יותר, ובשבועות שלאחר מכן נפערו לפחות עוד שלושה בולענים בשולי אזור השקיעה, מולאו בחומר סחף, ונפערו מחדש. שלוש שנים וחצי מאוחר יותר, בתחילת יוני 2015, החלה שקיעת קרקע דומה מאוד בצורתה ובממדיה, כ-100 מטר מזרחית לזו של שנת 2012 (איור 3ה). במשך כחודשיים התגברה השקיעה, והתרעה מידית הועברה למפעלי ים המלח. ב-2.8.2015 נפער בולען בגבול אזור השקיעה, על גבי הסוללה של תעלת ההטיה. גם הבולען הזה כוסה בערמה גבוהה של חומר סחף, אך כשלושה שבועות לאחר מכן נפער במקום בולען נוסף, ובהמשך נפערו לפחות עוד שלושה בולענים בשולי אזור השקיעה. זמן ההתרעה (מתחילת השקיעה עד קריסת הבולען הראשון) היה דומה בשני המקרים: כשלושה חודשים ב-2012 וכחודשיים ב-2015.
איור 3. מפות ההתאבכות של אזור תעלת ההטיה של מי ים המלח בדרום מניפת צאלים
שינויים בצבעים מעידים על תנודות בקרקע. שורה העליונה: התפתחות שקיעת קרקע בין דצמבר 2011 ומרץ 2012. שורה תחתונה: התפתחות שקיעת קרקע בין מאי ויולי 2015.
מילון מונחים
דימות - תהליך יצירת (או שחזור) דמות או צורה של עצם, ובפרט ייצוג ויזואלי של העצם - כלומר תמונה שלו. דימות יכול להתבצע באמצעות שיטות, כלים וסוגי מדידות שונים, שאינם בהכרח אופטיים (כלומר, לא מתבססים בהכרח על אור נראה). תמונת רנטגן הינה דוגמה לדימות רפואי של העצמות בגוף.
10. תמה ניתן לזהות מתוך מפות ההתאבכות?
11. מה ניתן לחזות על ידי ניתוח מפות ההתאבכות?
12. האם השיטה לחיזוי בולענים יעילה?
13. האם מילוי הבולענים בסחף היא שיטה יעילה להתמודדות עם הבולענים? נמקו.
14. במאמר מצוין כי "זמן ההתרעה (מתחילת השקיעה עד קריסת הבולען הראשון) היה דומה בשני המקרים: כשלושה חודשים ב-2012 וכחודשיים ב-2015".
15. בהתייחס לקביעה זו, האם, לדעתכם, ניתן להתריע מראש על מועד של קריסת בולענים בעתיד?
מה עוד ראו החוקרים כשבחנו את השיטה באזור אחר? על זאת תקראו בהמשך פרק התוצאות