א. אוכלוסיות דבורי הדבש עלולות להיחשף במהלך השנה בדרכים שונות למספר רב של חומרי הדברה ממקורות שונים.
ב. חומרי ההדברה שנמצאו בכוורות במחקר הנוכחי הם מקבוצות שונות ובעלי אופי פעולה שונה.
ג. פגיעת חומרי ההדברה יכולה להיות אקוטית (פגיעה קשה אך קצרת זמן) או כרונית (פגיעה מתמשכת לאורך זמן), גם מחשיפה לרמה קטלנית שלהם וגם מחשיפה לשילוב של מספר חומרים בריכוזים הנמוכים מסף הקטילה.
ד. ההשפעה השלילית של מספר חומרי הדברה ובהם קוטלי הפטריות המצויים באותו מקום, יכולה להיות מצטברת או מאגברת - השערה המצריכה מעקב ומחקר נוספים.
ה. קיימת אפשרות שהבדיקה של חומרי הדברה מדי כחודש מחמיצה חומרים שפוגעים בדבורים ושמשך ההשפעה שלהם קצר. חשוב לכן לשפר את שיטת הדגימה ולהצמיד את מועדי הדגימה לאלה של טיפולים החקלאיים באזור.
ו. בממשק הגידולים ובתכנון הטיפולים השונים, כולל ממשק מזיקים: חרקים, פטריות ועשבים, חשוב להביא בחשבון את המאביקים.
ז. מן הראוי לבחון ולהתאים רמות מרביות מותרות בדבש עבור חומרי הדברה חקלאיים (כיום לא קיימים תקנים כאלו בישראל, פרט ל–2-3 חומרים המשמשים לטיפול בכוורות).
לפניכם טבלה המסכמת את הרעיונות המוצגים בסיכום. עיינו שוב במאמר, ורשמו את הממצאים מהמחקר התומכים במסקנות. האם לכל המסקנות מצאתם תימוכין במחקר?
לאחר שלמדתם את המחקר לעומק, עברו לפעילות המסכמת את הנושא בפעילות - חומרי הדברה במזון.