תוצאות המחקר ממחישות את חשיבות הניתוח של מחזור החיים הכולל לעומת ניתוח של ההשפעות הסביבתיות הישירות בלבד. לדוגמה, הנזקים הסביבתיים הישירים משימוש בדשנים, כגון חלחול לקרקע ולמי תהום, זניחים ביחס להשפעה הסביבתית הכוללת של השימוש בדשן. רוב ההשפעה הסביבתית נגרמת בשלב מוקדם יותר של מחזור החיים - כלומר, הנזק שנגרם בתהליך הייצור של ק"ג דשן גדול מהנזק שנגרם במהלך השימוש בו. ממצא זה חשוב לצורך קביעת סדרי עדיפויות בתחום הפחתת הנזקים לסביבה מהחקלאות.
בניתוח כולל נמצא כי את רוב הגידולים אכן כדאי לגדל בארץ, חוץ מתפוחי אדמה, שאותם עדיף לייבא. יש לראות קביעה זו בהסתייגות מסוימת, מכיוון ששינוי בשיטת הגידול, במקורות הייבוא או בשיטת ההובלה עשוי לשנות את התוצאות. המסקנה העיקרית מהמחקר היא שלא ניתן לקבוע כלל ברזל של העדפת ייבוא או גידול מקומי, אלא כי יש לבחון כל גידול לגופו בהתאם לתנאים המאפיינים אותו. תוצאה זו מתאימה למסקנות של חוקרים שערכו השוואות דומות במדינות אחרות, כפי שהוצג בתחילת המאמר.
אז מה לגבי התפוח בדבש? קְנו תפוח כחול–לבן...
31. מהן שתי המסקנות לגבי הגידול המקומי מול הייבוא העולות מהמחקר המתואר?
32. החוקרות כותבות במאמר כי יש לראות את הקביעה שאת תפוחי האדמה עדיף לייבא בהסתייגות מסוימת.
מדוע טוענות כך החוקרות?
הציעו שתי אפשרויות לשינויים בשלבי מחזור החיים של תפוחי האדמה המיובאים העשויות להפוך את הקביעה הזו.
33. בעקבות המאמר, מהי חשיבות ניתוח מחזור החיים של המוצר?
34. חזרו כעת לתשובה שעניתם לשאלה 2. מה דעתכם על תשובתכם הראשונה? האם וכיצד הייתם משנים אותה? נמקו את תשובתכם.
לסיכום המאמר - בפעילות הבאה תעבדו בצוותים. הפעילות תבוצע על מסמך שיתופי-כיתתי שתקבלו מהמורה.
35. במאמר זה נחשפתם לשיטה להשוואה של תועלת כלכלית המשקללת את הנזקים הסביבתיים של גידולים חקלאיים. החוקרות בחרו לכלול שיקולים סביבתיים וכלכליים מסוימים ולהוציא שיקולים אחרים. כדי לראות את התמונה המלאה של הנושא, חישבו יחד מיהם בעלי העניין המעורבים בהחלטה האם לגדל פירות וירקות בארץ או לייבא.
רשמו בראש המסמך השיתופי כמה שיותר בעלי עניין. שימו לב שאתם לא חוזרים על בעלי עניין שחבריכם כבר כתבו!
כל צוות יבחר באחד מבעלי העניין, וימלא עבורו שורה אחת בתוך הטבלה השיתופית המופיעה במסמך