שיטות

כושר ייצור מרכיבי התזונה – בשלב הראשון, לכל גידול חושבה תפוקת ייצור (כמות יבול ליחידת שטח) על-ידי מכפלת השטח בתפוקה הממוצעת. בשלב השני, חושב סך הייצור של כל אחד מהמרכיבים התזונתיים (קלוריות, חלבונים, פחמימות, סיבים, שומנים, מינרלים וויטמינים), על-ידי מכפלת אומדן התוצרת השנתית בריכוז כל אחד מהמרכיבים התזונתיים. סך הייצור השנתי הוא סכום של כל הענפים.

החישוב נערך פעמיים לשני תרחישים שונים – פעם בהתאם למצב כיום - חישוב ייצור מזון בכל השטח המשמש כיום לייצור מזון לאדם, ופעם שנייה בחישוב תיאורטי - אם ינצלו את כלל השטח החקלאי בישראל לייצור מזון.

השוואת הייצור לצריכת תזונה מומלצת – בשלב השלישי חושב פוטנציאל הייצור של כלל הענפים יחד, בהשוואה לצריכה התזונתית המומלצת. ההמלצות לצריכה תזונתית בישראל נלקחו מנתוני מחלקת תזונה במשרד הבריאות ומבוססות על המלצות הנהוגות בארה"ב. מבין כלל המרכיבים, התייחסו במחקר זה למרכיבי התזונה העיקריים (קלוריות, חלבונים, שומנים, פחמימות, סיבים תזונתיים), למינרלים (סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן, ברזל, אבץ ונחושת), ולוויטמינים. המלצות התזונה משתנות ע"פ גיל ומין, ולכן עבור כל מרכיב תזונה מסוים חושבה הצריכה המומלצת השנתית בהתאם לנתוני אוכלוסיית ישראל ע"פ גיל ומגדר. כלומר, סך הצריכה המומלצת של כל מרכיב תזונתי חושב על-ידי מכפלה של מספר האנשים בקבוצת הגיל/המגדר בהמלצת הצריכה היומית לאותו מרכיב תזונה כפול מספר הימים בשנה.

10. אלו גורמים משפיעים על תפוקת הייצור של גידולים חקלאיים?

11. במחקר זה לא בוצע ניסוי. מה מקור הנתונים שבעזרתם ענו החוקרים על שאלת המחקר? האם שיטת מחקר זו היא שיטת מחקר ראויה? הסבירו את דעתכם

12. במחקר שנעשה על צמחי תירס, נבדקה השפעת תוספת דישון באשלגן על תפוקת קלחי תירס.

א. על פי התמונה המצורפת, מהי השפעת תוספת האשלגן?
ב. הציעו ניסוי הבודק השפעת גורם אחר על תפוקת היבול. מה יהיו הגורמים התלויים ומה יהיו הגורמים הבלתי תלויים?

איור 3. תירס שגדל עם תוספת דישון של אשלגן (K+) בהשוואה לתירס ללא דישון (K-). מקור: אתר ICL

כעת אתם מכירים את השיטות השונות בהן השתמשו החוקרים. עברו לגלות מה היו התוצאות בפרק - תוצאות