תוצאות

כל הכוורות בתחילת הניסוי היו כוורות בריאות ותקינות שצוידו בציוד חדש ונקי מחומרי הדברה. עם זאת, במהלך המחקר חמישית מהכוורות נפגעו קשות. ניכר הבדל בין האתרים מבחינת גודל האוכלוסייה לאורך תקופת המחקר, ייתכן כי הסיבה לכך היא הבדל גדול בין שלושת האתרים מבחינת שטחי מרעה לדבורים.

תקינות הכוורות

תקינות הכוורות נבחנת לפי מספר מדדים, ביניהם גודל אוכלוסיית הדבורים הבוגרות וגודל אוכלוסיית הולדות.

בצריפין לא נרשמו אירועי תמותה חריגים.

באזור לכיש נרשמה תמותה גדולה של דבורים בחודש יולי, והתבטאה בהצטברות של ערמות דבורים מתות בפתחי הכוורת (איור 1). במקרה זה כל הכוורות הצליחו להשתקם בהמשך.

באתר גילת הפגיעה העיקרית בכוורות הייתה בין ספטמבר לאוקטובר 2014. באתר זה, מתוך חמש כוורות, רק שתיים נמצאו תקינות. כוורת נוספת הייתה חלשה מאוד (אוכלוסיית הדבורים בה ירדה לארבע חלות בלבד, כמחצית מהכמות בכוורת תקינה בתקופה זאת), ולמרות זאת, היא הצליחה להשתקם בהמשך הניסוי.

הימצאות חומרי הדברה בדבורים

בדגימות דבורים חיות ומתות, במוצרי כוורת (לחם דבורים) ובאבק נמצאו במחקר זה 24 חומרי הדברה ממשפחות שונות: קוטלי חרקים (12 חומרים), קוטלי פטריות (6 חומרים) וקוטלי עשבייה (6 חומרים). חלק מן החומרים שנמצאו הם ממשפחות הידועות כבעלות רעילות גבוהה לדבורים, כגון הנאו-ניקוטינואידים. חומרי הדברה נמצאו בכמויות גבוהות במיוחד אצל הדבורים המתות, אך במהלך חודשי המחקר נמצאו גם חומרים אצל דבורים חיות, בדגימות אבק ובמקרים אחדים גם במוצרי כוורת - לחם דבורים.

הבדל ניכר נמצא בין האזורים מבחינת הרכב החומרים ושכיחותם:

בצריפין נמצא המספר המועט ביותר של חומרים (6 חומרים), בעיקר קוטלי חרקים ופטריות ברמה נמוכה אצל דבורים מתות וחיות בדגימות מאוקטובר ומדצמבר 2014 וממרץ 2015.

בלכיש נמצאו 13 סוגים שונים של חומרי הדברה, כמחצית מהם קוטלי חרקים והיתר קוטלי פטריות ועשבים. באירוע תמותת הדבורים בחודש יולי 2014 נמצאה באתר תערובת של קוטל פטריות וקוטל עשבים, שריכוזם הכולל היה גבוה יותר אצל הדבורים המתות לעומת ריכוזם הכולל אצל הדבורים החיות. בכל מקרה, הריכוז של כל חומר בנפרד היה מתחת לסף קטילה (מדד לרעילות החומר שהוגדר על ידי הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב). בחודש פברואר 2015 נמצאו עקבות של קוטל עשבים אצל דבורים חיות ובחודש מרץ באותה שנה נמצאו עקבות תערובת של קוטלי חרקים.

בגילת זוהו 15 סוגים של חומרי הדברה, כמחציתם קוטלי חרקים והיתר קוטלי פטריות ועשבים. בעת תמותת הדבורים הנרחבת בגילת בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2014 נמצאה אצל הדבורים המתות תערובת של מספר קוטלי חרקים, פטריות ועשבים. חשוב לציין שאצל הדבורים המתות נמצאו גם שאריות של די–די–אִי (DDE), שהוא תוצר פירוק שיורי יציב של קוטל החרקים די–די–טי, שכבר שנים רבות אסור בשימוש בחקלאות בישראל ובעולם, אך עדיין ישנם דיווחים על הימצאותו גם בדגימות דבש ובאבקת פרחים מספרד. במועדים הללו לא נמצאו חומרי הדברה אצל דבורים חיות. בחודשים פברואר ומרץ 2015 נמצאו עקבות של קוטל עשבים וקוטל חרקים אצל דבורים חיות.

הימצאות חומרי הדברה בדגימות אבק

שאריות חומרי הדברה נמצאו גם בדגימות אבק שנאספו ממלכודות אבק שמוקמו על כוורות המחקר. בצריפין בסתיו 2014 נמצאו קוטלי חרקים ופטריות. הממצא הבולט ביותר היה ריכוז גבוה מאוד בדגימות האבק של קוטל החרקים אמיטרז המשמש גם להדברת האקרית וָרואה בתוך הכוורת. נוסף על כך, זוהה באבק שנאסף ליד הכוורות בצריפין קוטל החרקים מהסוג פיריפרוקסיפן (Pyriproxyfen) המיועד להדברת כנימות בפרדסים ובמטעים. אזור צריפין עשיר בהם, ובעונת הסתיו באזור זה עיקר משבי הרוח מגיעים מאזורים חקלאיים של מושבי הסביבה.

גם בדגימות האבק מלכיש ומגילת נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוגים שונים בסתיו ובחורף 2014. בדגימות אבק של גילת מספטמבר נמצאו גם שאריות של די–די–אִי, שהוא כאמור תוצר פירוק שיורי יציב של קוטל החרקים די–די–טי שיצא מכלל שימוש לפני שנים רבות.

  1. לפניכם טבלה לסיכום הנתונים שהוצגו במאמר.
    א. השלימו את הטבלה על פי הדוגמה.
    ב. מה ניתן ללמוד מהממצאים בטבלה?

11. האם מתוך הממצאים המוצגים במאמר ניתן להסיק כי ריכוזים גבוהים של חומרי הדברה עשויים לגרום לתמותה של דבורים? הסבירו.

12. סף קטילה הוא מונח המבטא מינון קטלני והוא מדד לכמות המינימלית של חומר מסוים או קרינה הגורמים למוות.

א. חפשו מידע ברשת ורשמו מהו מדד LD50 ו(50 Lethal Dose) וכיצד נקבע? תוכלו להיעזר במידע המופיע בכתבה בקישור.

ב. חוו דעתכם: האם חשיפה מתחת לסף קטילה עדיין עשויה להיות מסוכנת? נמקו.

13. DDE נמצא בדגימות דבורים ובקולטני האבק באתר גילת. חומר זה הינו תוצר פירוק של DDT. מהו DDT? - היעזרו באתר המשרד להגנת הסביבה או במקורות אחרים ברשת (כגון באתר הידען):

א. מתי ה-DDT היה בשימוש ולמה שימש?

ב. מדוע השימוש בחומר הוצא מחוץ לחוק?

ג. מהו תוצר פירוק שיורי יציב?

ד. כיצד ייתכן שה DDT "אסור בשימוש בחקלאות בישראל ובעולם, אך עדיין ישנם דיווחים על הימצאותו"?


מה הסיקו החוקרים מהתוצאות? - עברו לפרק הדיון.