שיטות וחומרים

במחקר הנוכחי הוצבו כוורות בשלושה אתרים (ר' מפה מצורפת): צריפין - אזור חקלאי, שרובו גידולי מטעים, במרכז הארץ; לכיש - אזור בו מטעים וגידולי גפנים באזור השפלה; מרכז המחקר גילת - אזור בו מטעים וגידולי שדה באזור צפון הנגב. בכל אתר הוצבו חמש כוורות שהכילו אוכלוסיות דבורים דומות בגודלן וממקור גנטי זהה. כל הכוורות והחלות היו חדשות, כדי להבטיח שהזיהום בכוורות אינו תוצר של הצטברות בציוד משנים עברו, אלא שמקורו בסביבת הניסוי. בכל אתר הוצבו גם חמישה קולטני אבק על גג הכוורות כדי לאמוד את פיזור חומרי ההדברה וזיהום האוויר שקיימים באזור ונישאים באבק המקומי.

במהלך הניסוי קיבלו הדבורים טיפול מקובל הכולל שימוש באמיטרז (חומר הדברה) כנגד אקרית וָרואה הפוגעת בדבורים. הערכות של מצב אוכלוסיית הדבורים בכוורות ואיסוף הדגימות בוצעו בפרקי זמן קבועים. הכוורות נבדקו מדי חודש-חודשיים בין מרץ 2014 עד סוף אוגוסט 2015.

הבדיקה כללה: א) הערכה של מצב הדבורים בכוורות, ו-ב) זיהוי ומדידה כמותית של חומרי ההדברה בדגימות הדבורים (דבורים חיות או מתות), מוצרי הכוורות (לחם הדבורים) ובאבק (שנצבר בקולטני האבק מעל הכוורות).

5. כיצד העריכו החוקרים את מצב הדבורים בכוורת?

6. מהיכן נלקחו דגימות לבדיקת נוכחות של חומרי הדברה?

7. במערך המחקר המתואר מצוינים מספר גורמים והליכים עליהם הקפידו במטרה למנוע הטיות אשר עלולות להשפיע על תוצאות הניסוי. מהם אותם גורמים קבועים שנשמרו במחקר?

8. הניסוי המתואר בוצע בשלושה אתרים שונים.

א. מדוע הניסוי בוצע באופן זה?

ב. ציינו יתרון אחד וחסרון אחד במערך זה של המחקר.

9. הציעו מערך ניסוי חלופי אשר יבחן את אותה מטרה

עברו לפרק התוצאות.