המשך המבוא

בולעני ים המלח נוצרים בשתי סביבות השקעה עיקריות:

א) מישורי בוץ, הבנויים בעיקר ממשקעים דקי גרגיר כגון חרסית, סילט או ארגוניט וגבס (מינרלים שונים הנוצרים באופן טבעי בסביבות ימיות). הבולענים בסביבה זו רחבים (עד עשרות מטרים) ורדודים (בדרך כלל פחות מ–10 מטר);

ב) מניפות סחף, הבנויות מחלוקי נחל מלוכדים, שלעתים כוללות גם שכבות של חרסית וסילט. הבולענים בסביבה זו צרים (קוטר של מטרים ספורים), ועשויים להגיע לעומק של יותר מ-25 מטר.

הבולענים הם סכנה ממשית לתשתיות ולחיי אדם לאורך ים המלח. בעבר אירעו מספר מקרים של נפילות אדם אל תוך בולענים שהסתיימו בפציעות, לעתים קשות מאוד. אתרי תיירות פעילים (חניון עין גדי וחוף מינרל) ננטשו (איור 1), וכביש 90 באזור נחל ערוגות נחסם בעקבות בולענים שהתגלו מתחתיו, ובמקומו נסלל כביש עוקף. תכניות למיקום תשתיות של מפעלי ים המלח מושפעות אף הן מנוכחות או מסכנה עתידית של בולענים באזור.

בעקבות ההאצה בקצב ירידת מפלס ים המלח עם השנים הואץ גם קצב יצירת הבולענים. בשנת 2015 התגלו למעלה מ-500 בולענים חדשים, והולכת וגדלה הסכנה לפגיעה ולנזק בעקבותיהם. המכון הגיאולוגי מבצע מעקב שוטף אחר התפתחות הבולענים, ומוציא דו"חות תקופתיים המתעדים את השינויים לאורך חוף ים המלח, ומפות היתכנות לבולענים, שמציינות את מיקום הבולענים הקיימים ואת האזורים שקיימת בהם היתכנות גבוהה או נמוכה להיווצרותם בעתיד. קביעת רמת ההיתכנות (הסיכוי שבמקום מסוים ייוצר בולען) מתבססת על תצפיות ישירות בבולענים קיימים, על זיהוי שכבת מלח בתת-הקרקע באמצעות קידוחים וסקרים גאופיזיים ועל ירידת מפלס מי ים המלח. ואכן, בעשור האחרון נוצרו בולענים רק באזורים שסומנו במפות ההיתכנות כאזורי בולענים קיימים או כאזורים בעלי היתכנות גבוהה. מכיוון שגם באזורים אלה מתנהלת פעילות אדם יומיומית, יש צורך לזהות סימנים מקדימים לקריסה עתידית של בולענים כדי לתכנן נכון או להתרחק מהם.

מחקרים קודמים מצביעים על קשר מרחבי בין בולענים לבין אזורים שנצפו בהם שקיעות קרקע הדרגתיות, ועל כך שבמקרים רבים מקדימה שקיעת הקרקע את קריסת הבולען. במאמר נסקור שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של בולענים, נראה תוצאות מכמה אזורים לאורך ים המלח, ונסיים במודל הקושר את הסימנים המקדימים למיקום הבולען ולקריסתו.

3. מהן שתי סביבות ההשקעה בהן עלולים להיווצר בולענים, ומה ההבדל בין הבולענים שנוצרים בהן?

4. המחקר המוצע במאמר מציג שיטה לחיזוי התפתחות של בולענים. על איזו הנחה מתבססת שיטה זו?

5. א. מהן ההשלכות של היווצרות הבולענים?
ב. הציעו דרכים למניעה של השלכות אלו.

6. מה הקשר בין קצב ירידת המפלס לקצב יצירת הבולענים?

7. במבוא מתוארים המאמצים ליצירה של מפות היתכנות להתפתחות בולענים.
א. מהן מפות היתכנות?
ב. מדוע חשוב ליצור מפות כאלו?
ג. על סמך מה קובעים את רמת ההיתכנות להתפתחות בולענים?
ד. האם מפות ההיתכנות אכן מאפשרות ניבוי של היווצרות בולענים? נמקו.

כעת נכיר את המחקר בפרק השיטות