זמן ההתרעה תלוי בהרכב המשקע
בולעני תעלת ההטיה וכביש 90 הם דוגמאות למספר הולך וגדל של בולענים שנצפו מראש באמצעות שקיעות קרקע מקדימות מזעריות. אנו מעוניינים לנצל ידע זה לטובת התרעה לגורמים המוסמכים ולציבור, ועל כן המחקר נמשך כדי להבין טוב יותר אם קיים זמן התרעה אופייני או שזמן ההתרעה משתנה עם התנאים הגאולוגיים. בעתיד, נשתמש בתובנות אלו כדי לבנות מערכת התרעה ממוחשבת לבולענים.
בבדיקה של כשישה מקרים נוספים נמצא שזמני ההתרעה נבדלו מאוד בהתאם למקום ההיווצרות של הבולענים: מישורי בוץ או מניפות סחף. במישורי הבוץ, שהמשקעים שמעל שכבת המלח בהם חרסיתיים בעיקרם, זמן ההתרעה עומד על 0-50 ימים (אתרי מזור וצאלים צפון באיור 5). לעומת זאת, באתרים המאופיינים בשכבה עבה של חלוקי נחל מלוכדים (חניון עין גדי, למשל), עומד זמן ההתרעה על 6-8 חודשים. במקומות ששכבות המשקעים מכילות חרסיות וחלוקים לסירוגין, זמן ההתרעה עומד על 3-5 חודשים, ועולה עם הגידול במרכיב היחסי של החלוקים המלוכדים בחתך (איור 5). זו תצפית ראשונית בלבד המבוססת על כעשרה מקרים, אבל היא מאפשרת אמדן ראשוני של זמן ההתרעה אם ידועות שכבות הקרקע בנקודה (בעזרת קידוחים, למשל). ככל שיתווספו נתונים, תגדל הבנתנו את התופעה, וגרף האומדן (איור 5) ישתפר.
איור 5. זמן ההתרעה ביחס לאחוז החלוקים המלוכדים במשקעים שמעל שכבת המלח
18. מה היו מטרות המחקר והאם הושגו?
19. לפי הכתוב במאמר, באילו מאפייני קרקע ניתן לחזות את הופעת הבולענים מוקדם יותר?
20. עיינו באיור 5. א. מה ניתן להסיק מהגרף המוצג? ב. האם לדעתכם המסקנה מבוססת דיה?
מה למדו החוקרים מהמחקר? על זאת תוכלו לקרוא בפרק הדיון וסיכום