רעיית עזים בחורש הים תיכוני

במהלך ההיסטוריה, גידול הצאן באזורנו היווה מרכיב חשוב בכלכלת האדם ובהזנתו (בשר, חלב, עור, וצמר) ואזורי החורש שימשו כשטחי מרעה לעזים. אין ספק שאזור אגן הים-התיכון מתאים מאוד לגידול עזים, כשם שהוא מתאים לגידול חיטה, שעורה, גפן ותאנה. הוכחה לכך טמונה בעובדה שגידולים אלו הנם בני-קיימא באזורינו מזה אלפי שנים על אף ההתפתחויות החקלאיות-טכנולוגיות הרבות.

מבין חיות המקנה באזורינו (פרות, כבשים, עזים) מנצלות העזים את השיחים המעוצים בצורה הטובה ביותר, תוך ליחוך העלים וקצות הענפים (browsing) לעומת פרות וכבשים הרועות בעיקר על צומח עשבוני (grazing) . כמו כן, העזים יכולות לשרוד ולייצר בתנאים קשים יותר מאשר הבקר והכבשים.

ממשק בו מסתמכים על מרעה כמזון בלעדי או עיקרי, עלול לגרום לרעיית יתר שעלולה להוביל לפגיעה נופית וביולוגית לצומח. מסיבות אלו ואחרות הואשמו העזים כגורמות נזק קיצוני לשיחי החורש. בשנת 1950 אף חוקק בארץ "חוק הגנת הצומח-נזקי עזים" (חוק העז השחורה) האוסר על רעיית עזים בשטח שאינו בחזקת בעליהן, ומגביל את מספרן גם בשטח שבבעלות בעל העזים.

אולם, יש הטוענים שאין בכוחה של רעייה בשטחי החורש לחסל את הצומח באופן קיצוני כל כך. אחד ההסברים לכך הוא העובדה ששיחי החורש עברו אלפי שנות רעייה והפרעות מסוגים שונים, שגרמו להתפתחות צומח בעל מנגנוני התאמה למצבים אלו. כאשר העדר מנוהל בצורה לא נכונה, אכן קימת אפשרות לפגיעה קשה בצומח, אך אין ביכולתה של העז לבדה להרוס את הצומח הטבעי ללא עזרת האדם. חשוב לציין שרעיית יתר מהווה רק חלק ממכלול גורמים העלולים להשפיע באופן קיצוני על נוף הצומח, כמו כריתה, שריפה, ברוא שטחים לחקלאות, וכד'.

עם התפתחות החקלאות האינטנסיבית, ננטשו שטחי חורש רבים לטובת שטחים נוחים יותר לעיבוד בכלים מכאניים. כך למשל, הפסקת העיבוד וירידה במספר העזים הרועות בכרמל בין שנות ה- 50 לשנות ה- 70, גרמו להתפתחות של צמחיה סבוכה אשר גורמת ל"סגירת" החורש ומובילה למצב בו הצומח העמיד יחסית לרעייה, התפשט בצורה בלתי מבוקרת. מצב קיצוני זה הביא לתוצאות נלוות. ביניהן, התפשטות שריפות (כתוצאה מביומסה צמחית גבוהה המצויה בשטח); חסימת השטח בפני מטיילים ונופשים; ירידה במספר מיני הצומח ומיני בעלי החיים הניזונים מצומח עשבוני וירידה במספר מיני הגאופיטים.

בכדי לשמר את חברות הצומח באזורים הים-תיכונים, יש לשמור על משטר ההפרעות ועל אופיין של ההפרעות המשפיעות על התפתחות חברות צומח אלה. ההכרה כי לרעיית עזים יש חלק חשוב בממשק של טיפול וניהול שטחי חורש, החלה רווחת בשנים האחרונות. ממשק רעייה בשטחי חורש יכול לשרת שתי מטרות, האחת של בעל העדר אשר המרעה מספק מקור מזון לבהמותיו, והשנייה, מטרה ציבורית הנוגעת בטיפוח ושימור החורש. בכדי לנהל ממשק בו יושגו שתי המטרות הנ"ל בצורה אופטימלית יש צורך בניהול מבוקר של רעייה בת קיימא.

א. קראו את הטקסט אשר מבוסס על הכתבה עדר העזים ברמת הנדיב מאת ד"ר צח גלסר

ב. צפו בסרטו של רן לוי יממורי: "שעיר לעזאזל או מלאך מושיע", על הרעייה בחורש ברמת הנדיב

ג. עליכם לנקוט עמדה בעד או נגד רעיית עזים בחורש הים תיכוני ולנמקה.

כל הכבוד! סיימתם את הפעילות העוסקת בנמלת הקציר כמהנדסת סביבה! אנו מקווים שהרחבתם את ידיעותיכם. להתראות במאמר אחר!