דיון

מתוצאות המחקר עולה כי ניתן למצוא חומרי הדברה הן בדבורים והן במוצרי הכוורת. כחמישית מהכוורות במחקר נפגעו באתרים לכיש וגילת, בהם נמצאה נוכחות גבוהה של חומרי הדברה שונים. התמותה החריגה שנצפתה בלכיש במהלך יולי 2014 תאמה לממצאי סקר שבו נבחנה הירידה בכמות הדבורים ברמה ארצית בקיץ 2014. המחקר מראה כי בדבורים המתות באתר לכיש וגילת נמצאו חומרים בריכוז מתחת לסף קטילה, אשר לכאורה לא היו אמורים לפגוע בדבורים.

השפעת קוטלי פטריות על דבורים

עד לאחרונה היה מקובל לחשוב על קוטלי פטריות כבלתי מזיקים לדבורים, אולם מחקרים חדשים מראים שעלולה להיות השפעה שלילית מאגברת (סינרגטית) בין קוטלי פטריות לקוטלי חרקים ואקריות. אגבור (סינרגיה) הוא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד. ההשפעה מתבטאת בשינוי בהתנהגות ובפגיעה במערכת החיסון, ועלולה להיות כרונית ולא בהכרח מידית. במחקר הנוכחי נמצאו שאריות של קוטלי פטריות אצל דבורים מתות (ביולי 2014 בלכיש ובספטמבר 2014 בגילת), אולם גם אצל דבורים חיות. בעקבות תוצאות אלו ניתן לשער שמדובר בהשפעה מצטברת או מאגברת (סינרגטית) של חומרי ההדברה השונים, כך ששילוב של שני סוגים של חומרי הדברה גורם לתמותת הדבורים אפילו כאשר כל אחד מהם הוא בריכוז נמוך יחסית.

חשוב לציין, ששכיחות המקרים שנמצאו בהם חומרי הדברה באבקת פרחים ומספר החומרים שנמצאו, נמוכים במחקר זה באופן בולט יחסית לתוצאות סקרים השונים בחו"ל (ארה"ב, צרפת, ספרד, פולין, יוון והודו). בסקרים בחו"ל נמצאו בכוורות 161 חומרי הדברה, ומעל מחציתם נמצאו בדבש ובאבקת פרחים. ללא כל קשר לבטיחות מוצרי הכוורת לאדם, חשוב לשים לב שמחקרים הראו כי חשיפה חוזרת של דבורים לרמה של מתחת לסף קטילה עלולה לגרום לפגיעה פיזיולוגית מתמשכת באוכלוסיית הדבורים, בין היתר, על–ידי הגברת רגישותן לגורמי מחלה. למשל, נמצאו עדויות לקשר בין חשיפה של דבורים לחומרי הדברה והגברת הפגיעה מהמיקרוספורידיה הפתוגנית (טפיל הפוגע בדבורים בוגרות).

השפעת קוטלי חרקים על דבורים

קבוצת קוטלי החרקים הנאוניקוטינואידים ידועה ברעילות גבוהה לדבורים, ועל כן ישנה מגמה להפחית את השימוש בה בקהילה האירופית. למעשה, לאחרונה נאסר שם בחוק שימוש בחומרים הללו, בשלב זה לשנתיים. הנאוניקוטינואידים הם תכשירים מערכתיים (הפוגעים בדבורה באופן עקיף לאחר שניזונה מהצמח הנגוע בחומר ההדברה), ולהבדיל מחומרים אחרים, הדבורים אינן נחשפות אליהם במגע ישיר. עם זאת, חשוב לציין, שזו לא הקבוצה היחידה המסוכנת לדבורים, במיוחד כאשר מרבית החומרים האחרים ניתנים בריסוס ופוגעים בדבורים באופן ישיר.

הממצא הבולט ביותר היה ריכוז גבוה מאוד של קוטל החרקים והאקריות מהסוג אמיטרז. אמנם החומר המשמש גם להדברת האקרית וָרֹואה בתוך הכוורת ונחשב בטוח יחסית לדבורים, אולם קיימים דיווחים על הצורך להעריך מחדש את השימוש בו, שכן מטבוליט משני שלו, DMPF, עלול להיות רעיל היות שהוא מגביר רעילות (סינרגיזם) של חומרי הדברה אחרים מקבוצת הפירתרואידיים (Pyrethroids) הפועלים כמשבשים של המערכת העצבית.

השפעת קוטלי עשבים על הדבורים

בחלק מן המקרים, בלכיש ובגילת, נמצאו קוטלי עשבים בדגימות דבורים. אף על פי שמקובל לחשוב שאין כל השפעה רעילה לחומרים אלה על דבורים (כיוון שהם מיועדים להדברת עשבים ולא חרקים), הופיעו לאחרונה מחקרים אחדים המצביעים על אפשרות של השפעה פיזיולוגית ישירה של קוטלי עשבים על התנהגות הדבורים, וכן השפעה אפשרית של רכיבים לא פעילים המצויים כחלק מחומרי ההדברה על הרעילות לדבורים. נוסף על כך, ההשפעה של קוטלי עשבים עשויה להיות עקיפה, דרך פגיעה אפשרית במגוון של אוכלוסיות מיני צמחי הבר שדבורים פוקדות לאיסוף מזון.

מעניין לציין כי לא נמצאה התאמה בין חומרי הדברה שנמצאו במוצרי הכוורת ודגימות הדבורים החיות והמתות, לבין המצאות חומרי ההדברה וריכוזם בדגימות האבק (שנלקחו מקולטני האבק שעל הכוורות) והסיבות לממצא זה אינן ברורות. ייתכן ששדות המרעה של הדבורים נמצאים במרחק ניכר מהכוורות ומקולטי האבק, כך שהחומרים שהן נושאות על גבן לא משקפים את התכשירים ששימשו בסביבה הקרובה לכוורת. אפשרות אחרת להבדלים היא שקולטני האבק חשופים לקרני השמש המפרקות במהירות את חומרי ההדברה, בעוד שחומרים שנכנסים לכוורת מוגנים מקרני השמש ולכן נשמרים וניתנים לזיהוי. מכאן, שחשוב בעתיד לבחון שיטות נוספות לדגימת חומרי הדברה באוויר סביב הכוורות. חשוב גם לזכור שאין ודאות שהבדיקה של החוקרים זיהתה את כל חומרי ההדברה המסכנים את הדבורים באזורים שנבדקו, מאחר שישנם חומרים שמתפרקים מהר, ולכן עשויים שלא לבוא לידי ביטוי בדגימות חודשיות.