לאור הקושי של ארצי להוכיח קשר מובהק בין העלייה באוכלוסיית הקורמורן הגדול לבין הירידה בשלל דיג האמנונים בכינרת, בחנו שקדי ועמיתיו מרשות הטבע והגנים מחדש את נתוני שלל הדיג ומספרי הקורמורנים כפי שהם מוצגים (באיור 1) בתחילת המאמר.
נמצא, שאומנם בשנת 2006 חלה ירידה בשלל אמנון הגליל עם העלייה במספר הקורמורנים בהשוואה לשנת 2005 אולם בשנים אחרות מופיעה עלייה בשלל הדיג למרות העלייה במספר הקורמורנים. בולטת במיוחד שנת 2010, שבה נצפה מספר גבוה מאוד של קורמורנים ובכל זאת שלל הדיג עלה בהשוואה לשנת 2009.
גם בדיקת הקשר בין מס' הקורמורנים לבין שלל הדייג של דגים אחרים העלתה שביחס לדגים אחרים לא נמצא קשר בין מס' הקורמורנים לשלל הדייג (איור 3).
מסקנות אלו חוזרות על עצמם גם אם מנתחים את השלל של דייג אחד בלבד שעל פי עדותו – ההשקעה שלו בדייג קבועה, ולא משתנה באופן מהותי משנה לשנה (מנחם לב, מידע בע"פ, 2012).
16. ידוע כי לא כל הדגים הנטרפים על-ידי הקורמורנים נגרעים משלל הדיג המדווח, שהרי גם דגים חסרי ערך מסחרי (ממינים ובגדלים שאין להם ביקוש) נאכלים על ידי הקורמורן אך לא מדווחים. למרות זאת השתמשו החוקרים בנתוני שלל הדיג לייצוג של מצב הדגה בכינרת, בשל היעדר נתוני ניטור טובים יותר.
חזרו למגבלות שציינתם בשאלה 15 (בדף הפעילות הקודם). אילו השלכות יכולות להיות למגבלות אלו על מהימנות התוצאות והמסקנות של המחקר של שקדי ועמיתיו?
17. האם ניתן לבסס מחקר על מידע בע"פ של דיג לגבי מאמץ ושלל הדיג ושלו לאורך מספר שנים?
לאחר שבחנתם את הקשר בין הקורמורנים ושלל הדיג בכינרת, עברו לפעילות הבאה בה תבחנו את הקשר בין - שלל הדיג בכינרת ומפלס המים