תמצית

עיבוד למאמר מאת מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף ויגיל אסם, אקולוגיה וסביבה, אפריל 2018, גליון 1, (עמ' 30-39)

יער מחטני (אורן) צילום: יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי

עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חַיִץ לאש ביערות. אזור חיץ הוא שטח שבו נעשה דילול של הצמחייה, ומטרתו להקטין את כמות החומר הצמחי היכול להתלקח במקרה של שריפה, ובכך להקטין את התפשטות השריפה. החוקרים בחנו את ההשפעה של טיפולי חיץ שונים (דילול בעוצמות שונות) על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה. החוקרים סקרו עשרה אתרי יער מחטני שעברו טיפולי חיץ בשבע השנים לפני המחקר. בכל אתר נבדקו הכמות וההרכב של החומר הצמחי בשלוש חלקות סמוכות שבכל אחת מהן התבצע דילול של עצי היער במידה שונה. הנתונים שנאספו לגבי חלקות אלה אפשרו ליצור מודל מתימטי-פיזיקלי לחיזוי התנהגות שריפה.

צרו עותק למסמך באמצעות הקישור וענו בו על השאלות לאורך הפעילות.

לפני שמתחילים:

חשיבות היערות בעולם

1. צפו בסרטון The importance of forests (2 דקות, אנגלית ללא תרגום) – ורשמו:

א. ציינו לפחות ארבע דרכים שבהן יערות מביאים תועלת.

ב. איזה איום על קיומם של יערות הוזכר בסרטון? מה הסיבות שבגללן הוא נוצר?

ג. אלו סכנות נוספות, שאינן מוזכרות בסרטון, מאיימות על קיומם של יערות?

ד. איזה פתרון לשמירה על היערות מוצע בסרטון? אילו יתרונות ואילו חסרונות יש לדעתכם לפתרון זה?

2. עליה בכמות השריפות בעולם – התופעה והגורמים לה

שלב ראשון - התחלקו לחמש קבוצות. כל קבוצה תחקור מוקד שריפות אחר מהעולם:

פעילות לקבוצה 1 – שריפות באמזונס

פעילות לקבוצה 2 – שריפות בסיביר

פעילות לקבוצה 3 – שריפות באוסטרליה

פעילות לקבוצה 4 – השריפות ארצות הברית

פעילות לקבוצה 5 - השריפות בישראל

שלב שני - יוצרים מצגת שיתופית

לאחר קריאת המידע בקטע שקיבלתם ובקישורים שהוא מכיל, ערכו סיכום לגבי האזור שאתם חוקרים, אותו תציגו בפני חבריכם לכיתה. הכינו את הסיכום על פי השאלות שבסוף הקטע.

שלב שלישי - הצגת הנושא בכיתה

בשלב זה כל קבוצה תציג בפני תלמידי הכיתה את הנושא אותו חקרה בשלב הראשון של הפעילות. הצגת הנושא תעשה תוך שימוש בשקופית שיצרה הקבוצה במצגת השיתופית.

יער, חורש וחורשה – מה מאפיין אותם?

החורש הים תיכוני הוא תצורת צומח אופיינית לאזורים בהם שורר אקלים ים תיכוני, בסמוך לים התיכון. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ חם, יבש וארוך, חורף לח ומתון, ובין שתי העונות עונות מעבר – סתיו ואביב קצרות מאד. החורש נוצר בהדרגתיות, באופן טבעי, וכולל צמחים אופייניים: עצים, שיחים, מטפסים ועשבוניים היוצרים ביחד שכבות צומח (קומות) וסבך.

לפי ההגדרה המקובלת בישראל, יער הוא שטח בן חמישה דונמים לפחות, בעל צמרות המכסות לפחות 10% מהשטח, ועצים הצומחים לגובה חמישה מטרים ומעלה. בישראל מרבית היער הוא יער מחטני נטוע, ומיעוטו יער טבעי. יערות אלוני תבור היו יערות טבעיים שכיסו בעבר חלקים נרחבים מהגליל התחתון והשרון, אולם מרביתם נעלמו ונותרו שרידים חלקיים. ביערות האלונים ניתן לראות פריחה רבה במרחבים שבין העצים. יערות האורן הם הנפוצים במיוחד בישראל, בזכות נטיעות שהובילה הקרן הקיימת לישראל (קק"ל). שטחי היערות מכסים כ-8% משטח המדינה. לעיתים תחת העצים מתפתחים שיחים וצמחים עשבוניים המכונים תת יער.

חורשות הן תצורות צומח של עצים שנטעו על ידי האדם בזמן מסוים, ולכן גיל העצים זהה והם נטועים בסדר מסוים. החורשות קטנות יותר מהיערות.

מגוון העצים המרכיבים את היערות והחורשות בארץ משתנה. יערות נטועים וחורשות ניתן למצוא בכל אזורי האקלים, גם דרומית יותר במקומות בהם לא צומח חורש הים תיכוני, כמו למשל בבאר שבע, ערד, דרום הר חברון.

3. סכמו את ההבדלים בין תצורות הצומח השונות בארץ בטבלה הבאה:

4. זהו את תצורות הצומח המופיעות בתמונות – הוסיפו את המספר המתאים.

• חורש ים תיכוני - תמונה מספר ____

• יער מחטני נטע אדם - תמונה מספר ____

• יער אלונים טבעי - תמונה מספר ____

• חורשת אקליפטוסים – תמונה מספר ____

מודלים לחזוי שריפות

5. התבוננו בסרטונים המתארים סימולציה של התפשטות שריפה:

• https://www.nist.gov/video/fire-dynamics-simulator-fds-simulation-wildfire

• https://www.youtube.com/watch?v=dyfJYOZgiyA

יוצרי הסימולציות העריכו את התפשטות השריפה על סמך גורמים שונים. ציינו שלושה גורמים המשפיעים על התפשטות שריפה שיש לכלול במודל לחיזוי.

שריפה מעל בית אורן, 2010. צילום: מרכז להבה טירת כרמל מאלבום משפחת אורי גונן, מתוך אתר פיקיויקי

שטחי חיץ למניעת שריפות

6. קראו את הכתבה המספרת אודות שטחי החיץ ברמת הנדיב.

א. באלו דרכים נעשה דילול הצומח ברמת הנדיב?

ב. הסבירו את השלבים של תחזוקת אזור החיץ ברמת הנדיב.

7. עיינו באיור המתאר את אופן הטיפול בצומח בשטחי חיץ. אילו פעולות מבוצעות לשבירת הרצף האנכי, ואילו פעולות מבוצעות לשבירת הרצף האופקי?

לאחר שהכרתם את הנושא ממשק דילול צומח – טיפול באזורי חַיִץ לאש והשפעתו על סכנת שריפה ביערות מחטניים , עברו לפרק המבוא.