מוטיב המים

מוטיב המים ב"דו"ח מיוחד"

כמו העיניים, גם המים הם מוטיב שחוזר לעתים קרובות ב"דו"ח מיוחד".

המעניין הוא שכאן הסרט נפרד מהמחזה "אדיפוס המלך", והולך בדרך משלו - הגם שאין זו דרך נטולת הקשר היסטורי,

כפי שנראה מיד. בסרט מוענק להם תפקיד שהוא בו זמנית על-זמני וייחודי-ספציפי. המים הם, אם כן,

חלק ממנגנון מורכב מאוד של משמעויות בתוך המארג הפילוסופי של הסרט.

מים? מה כבר יכול להיות כל כך מורכב במים?

דווקא לא מעט. קודם כל, מים משמשים כמוטיב במאות ואלפי יצירות, וכמו כן משחקות תפקיד מרכזי בתרבות

וכמובן גם בדת (על כך בהמשך).

מים, בתרבויות רבות, מייצגים חיים. כאן המקום להעלות באוב את שלל הביטויים והרעיונות הקושרים בין מים לחיים:

"בלי מים אין חיים"; "הגוף האנושי מורכב מ-70% מים"; מי השפיר שבתוכם אנחנו נמצאים ברחם אמנו;

ועוד רבים וטובים.

בגזרת הדת, אנחנו מכירים ביהדות את תפקידו המטהר של המקווה, וכך גם בדתות אחרות.

אבל כאן, למרות מוצאו היהודי של הבמאי, המים מתקשרים למוטיב מרכזי וחשוב מאוד בנצרות - הטבילה (Baptism).

אצל הנוצרים, ההטבלה היא הרגע שבו אדם הופך לנוצרי.

אצל תינוקות מקובל אף להעניק את השם בעת מעמד ההטבלה, ובכך לקשור בין זהותו של התינוק לבין דתו.

המנהג הנוצרי של ההטבלה מתחיל אצל ישו, שהטביל בנהר הירדן את יוחנן, אחד ממאמיניו.

הנוצרים מאמינים כי יוחנן היה הראשון להכיר במשיחיותו של ישו, כך שהטבלתו הופכת אותו במובן מסויים לנוצרי הראשון.

יוחנן הושפע עמוקות מן המפגש עם ישו, והמשיך בנוהג ההטבלה בנהר הירדן עד מותו (האכזרי למדי, בידי הרומאים).

הוא היה משכנע אנשים להמיר דתם לנצרות, והיה מטביל אותם בנהר הירדן, כעדות להיוולדותם מחדש כנוצרים.

על מנהגו זה זכה בכינוי 'יוחנן המטביל'. ואיך מבטאים באנגלית את שמו? John the Baptist.

מזכיר לכם משהו? כמובן שהעובדה ששמו הפרטי של גיבור "דו"ח מיוחד" הוא ג'ון אינו מקרי.

יוחנן המטביל, ציור מאת טיציאן, 1540

וג'ון אכן עובר במהלך הסרט מסכת של טבילות, צלילות, השפרצות וסתם הירטבויות.

אך האם המים הם בעלי משמעות כה חיובית בדו"ח מיוחד? בואו נבדוק.

מוטיב המים מופיע כבר בפריימים הראשונים של הסרט - הלוגואים של אולפני פוקס המאה ה-20 ודרימוורקס,

שהפיקו את הסרט, מופיעים על המסך בגוונים כחלחלים-כהים,

והם מרצדים כאילו הם ניבטים אלינו מקרקעיתו של אגם, כאילו הם נמצאים מתחת למים.

ומה הדבר שאנחנו רואים מיד אחר כך? רצח!

השוט שחושף לנו את אגתה מחבר בין 2 המוטיבים המרכזיים של הסרט:

הוא מתחיל ב-Extreme Close Up על גל גל העין שלה, מתרחק ממנה כשהיא הוגעה את המילה "רצח!",

ואז אנו רואים אותה צוללת מתחת למים.

החוזים (ה-Precogs) מצויים כל הזמן בתוך בריכה משולשת. נבואות הרצח שלהם נולדות מתוך מציאות מימית.

ג'ון מקרין לעצמו סרטוני תלת-מימד שצילם כשמשפחתו המפורקת עוד הייתה שלמה. ברקע, בחוץ, יורד גשם.

הטראומה שרודפת את ג'ון - בנו נעלם בעת ביקור תמים בבריכה.

המים מגבילים את ג'ון - הוא נמצא מתחת למים, ולכן לא יכול לראות את החוטף (וכנראה הרוצח) של בנו.

עד לנקודה זו, ברור לחלוטין כי המים ב"דו"ח מיוחד" אינם מייצגים חיים, אלא מוות.

לכל אורך המחצית הראשונה של הסרט (פחות או יותר), המים קשורים במוות, אלימות, כאב וטראומה.

בחצי השני יש שינוי מסויים, אבל גם הוא אינו מוחלט.

לראשונה בסרט - המים מקבלים תפקיד חיובי:

ג'ון טובל באמבטיה, המים מגינים עליו מספיק זמן כדי שעיניו יוכלו לעמוד בקרני האור של העכבישים.

אבל כדי להפוך את תפקידם השלילי של המים,

ג'ון היה צריך לאבד את זהותו, את עיניו.

ג'ון חוטף את אגתה מן המקדש. זהו רגע של לידה ממש (המקדש הוא הרחם).

אמרנו שבנצרות המים קשורים בלידה וגם בשם הפרטי, כלומר בזהות. עכשיו ג'ון הוא כבר לא ג'ון (כי הוא החליף את עיניו),

והוא מוכן להיוולד מחדש. אבל בתור מה?

החטא הראשוני - ברג'ס רוצח את אן לייוולי, אמה של אגתה, כדי שהמנגנון הקדם-פשע יוכל להמשיך להתקיים.

ג'ון בורח אל אשתו לארה, ושם, על המזח ליד ביתה, הוא מפענח סוף סוף את הפשע ומבין מי הפליל אותו.

הפשע פוענח, יחידת קדם-פשע פורקה, וג'ון ולארה (עכשיו בהריון) עומדים ומביטים בגשם.

השוט האחרון של הסרט - החוזים (Precogs) חיים על אי מבודד בלב הים.

המהלך של מוטיב המים במהלך העלילה הוא אם כן מהלך מעניין מאוד. הוא מתחיל בהיפוך של התפיסה הנוצרית:

המים בהתחלה מייצגים מוות. הם קשורים בחוויות טראומטיות, ברציחות, בחזיונות של רצח, באלימות.

רק כשג'ון מתפכח מהאמונה העיוורת שלו במערכת קדם-פשע, ומבין שהיא נולדה בחטא,

הסמל חוזר למשמעויותיו החיוביות - לידה, חופש, חיים.