קשרי עריכה (חיבורים רעיוניים בין שוטים)

קשרי עריכה הוא מושג הנוגע למשמעות החיבור בין השוטים. קשרי עריכה יכולים להיעשות בכל צורה ובכל סוג של מעבר (קאט, דיזולב, פייד, וכד'), והדבר החשוב והמרכזי בהם הוא - איזה רעיון חדש נוצר מעצם החיבור בין השוטים.

להזכירכם - ניסוי/אפקט קולשוב לימד אותנו שחיבור בין שני שוטים יכול ליצור רעיון חדש, שלא היה בשוטים המקוריים. המושג "קשרי עריכה" נותן לנו את האפשרות לדבר על הרעיון החדש הזה, ולנסות לקטלג את סוגי הרעיונות לקטגוריות ברורות:

קשר של סיפור - הקשר הנפוץ ביותר בין שוטים. קשר שתפקידו לקדם את הסיפור (למשל - קאט מלונג שוט לקלוז אפ)

קשר של צורה – כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא של צורה. (לדוגמא גלגל מכנית וגלגל העין).

קשר של תנועה – כאשר הקשר בין שני שוטים מחוברים הוא לפי התנועה בפריים.

עריכה אסוציאטיבית - עריכה בה מתארגנים השוטים על פי תודעת הדמות בסרט.

לשם הדוגמה, נביט בסצנה הבאה, מתוך הסרט "2001: אודיסאה בחלל" (סטנלי קובריק, 1968):

העלילה של הסרט מתחילה בפרק ששמו "שחר האדם" (The Dawn of Man). הפרק מתאר את הופעתו של קבוצה של קופים החיים בכדור הארץ לפני אי-אילו מיליוני שנים [ליתר דיוק אלה לא קופים, אלא בני אדם קדמונים מאוד. אבל למען הפשטות אנחנו נמשיך לקרוא להם קופים. לעניינינו - ] שני "שבטים" של קופים מתחרים על מקורות המים ועל הציד של בעלי החיים המגיעים לאותם מקורות. לפתע מופיע במקום אובליסק (Obelisque) מוזר - מעין מלבן ענק ואטום בצבע שחור. מיד עם הופעתו מפתח אחד הקופים יכולת מנטלית חדשה שלא הייתה לאף קוף לפניו - היכולת להשתמש בכלים. הוא לוקח עצם של חיה מתה, ומשתמש בה ככלי ציד, ומהר מאוד גם חבריו הקופים לומדים לעשות זאת, וגם לומדים להשתמש בעצמות בתור כלי נשק ולהבריח את ה"שבט" השכן ממקורות המים.

1. קשר של סיפור - כמעט כל השוטים כאן הם כאלה. הדבר נכון במיוחד לגבי השוטים הראשונים בסצנה: לונג שוטים של הסביבה, ואז לאט לאט מגיעים קופי האדם ומתקבצים.

["לקרוא" מימין לשמאל------------------------------------------>]

המשמעות של החיבור בין השוטים האלה היא שהקוף המגלה שהוא יכול להשתמש בעצם בתור כלי נשק, מכניס את האנושות למסלול שמוביל אותה לבסוף לכיבוש החלל. אפשר גם לומר זאת כך: עצם וחללית הם אותו דבר, שניהם כלים שבהם האדם משתמש כדי להשיג את מטרותיו.

הקאט הזה הוא גם דוגמה יוצאת דופן לגמישותו של הזמן בקולנוע. בקאט אחד עוברות כמה מאות אלפי שנים.

3. קשר של תנועה - הקוף מניף את ידו האוחזת בעצם, ומנחית אותה בעוצמה על השלד שלרגליו. קאט. התנועה ממשיכה בשוט הבא, שבו רואים את העצם פוגעת בעוצמה בשלד ומנפצת אותו.

["לקרוא" מימין לשמאל------------------------------------------>]

4. עריכה אסוציאטיבית (או: קשר של אסוציאציה) - הקוף חובט בשלד ומרסק את עצמותיו. לפתע מופיע שוט של חיה המתמוטטת אל הקרקע, ואז קאט - ושוב שוט של הקוף החובט בשלד. האסוציאציה כאן היא במוחו של הקוף (וכתוצאה מכך - גם במוחו של הצופה). אין שם באמת חיה המתמוטטת, ואת הקישור בין נפילתה של החיה לבין השימוש בעצם כנשק עושה הקוף, שמבין עכשיו משהו שאף קוף לא הבין לפניו.

["לקרוא" מימין לשמאל------------------------------------------>]

עוד דוגמה מפורסמת לעריכה אסוציאטיבית אפשר למצוא בפתיחת הסרט "הירושימה אהובתי" (אלן רנה, 1959). כאן הדמויות (הבלתי נראות - רק קולן נשמע בקטע הזה) מתווכחות ביניהן על השאלה האם האישה באמת זוכרת את העיר הירושימה, או שאולי - כמו שהגבר טוען - היא בעצם לא באמת זוכרת: