פוקוס uעומק שדה

למה פוקוס?

פוקוס, כמו שכולם יודעים, זה התהליך הזה שבו אנחנו דואגים שחלק אחד של התמונה יהיה חד וברור, בעוד שחלקים אחרים יהיו מטושטשים. למה צריך את זה? כי פוקוס הוא כלי רב עוצמה בידי הבמאי, ומאפשר לו לשלוט בתשומת הלב של הצופה, ולהגיד לו מה חשוב ומה לא חשוב. הפוקוס, אם כך, הוא אחיה האגרסיבי והמעט פחות מתוחכם של הקומפוזיציה (שאתם זוכרים, או לפחות אמורים לדעת, שאחד מתפקידיה הוא לכוון את תשומת הלב של הצופה).

מה זה עומק שדה?

עומק שדה (באנגלית Depth of Field, או בקיצור DOF), הוא מושג בצילום שמבטא את העומק של האזור הנמצא בפוקוס. זה הסבר קצת מעורפל, אני יודע. יותר קל להדגים אותו.

שימו לב למשל לשתי התמונות שלמטה:

אפשר לראות בבירור, שבתמונה השמאלית, כל הספרות מ-1 עד 10 נמצאות בפוקוס, ואילו בתמונה הימנית האזור החד מתחיל קצת אחרי הספרה 2 ונגמר קצת אחרי הספרה 5. כל מה שקרוב יותר למצלמה (2 ומטה) וכל מה שרחוק יותר מהמצלמה (5 ומעלה), לא נמצא בפוקוס. את התופעה הזו אנחנו מכנים עומק שדה צר (בתמונה הימנית) ועומק שדה רחב (בתמונה השמאלית).

איך שולטים בעומק השדה?

יש 4 גורמים שמשפיעים על עומק השדה:

1. המרחק של האובייקט המצולם מעדשת המצלמה: ככל שהאובייקט קרוב יותר, כך עומק השדה ייקטן.
2. העדשה בה משתמשים: ככל שהעדשה צרה יותר, כך עומק השדה ייקטן.
3. מפתח הצמצם: ככל שהצמצם פתוח יותר, כך עומק השדה ייקטן.
4. סוג המצלמה/הפורמט: ככל שהמשטח הקולט את האור בתוך המצלמה גדול יותר, כך עומק השדה ייקטן.

בסעיף הרביעי יש לכם פחות יכולת לשלוט, אבל הוא לא לחלוטין לא רלוונטי. בעולם המקצועי יש מקרים שבהם מחליטים לצלם בסוג כזה או אחר של מצלמה בגלל עומק השדה המסויים שהיא מביאה איתה. אצלנו אפשר למשל לבחור לצלם במצלמת DSLR (כמו ה-Canon 600D שלנו) כי יש לה פורמט (משטח מיקוד) יותר גדול ולכן עומק שדה יותר צר/קטן. אבל זאת בחירה שמשפיעה על כל שוט בסרט. בסעיפים 1-3 אפשר (וצריך) להשתמש בבחירה לגבי כל שוט בנפרד - איזה עומק שדה יהיה לו.

חשוב לציין - זו לא טעות, ולא תקלה במצלמה, ולא פאשלה של הצלם. זו תכונה אופטית של עדשת המצלמה (כל מצלמה באשר היא). עומק השדה תמיד יושפע מהגורמים האלה. טעות של צלם זה כשהוא לא יודע לנצל את זה לטובתו...